קדחת הנילוס: ציפורים מתו מהנגיף, קריאה לרשויות לאתר מקורות

המכון הווטרינרי אישר היום (שני) כי הגיעו אליו לבדיקה ציפורים מתות, שאותרו במרכז הארץ, ונמצאו חיוביות לקדחת הנילוס.

ד"ר מוניקה לשקוביץ מזוז, מהשירותים הווטרינריים, ציינה כי "מתוך 100 פגרי עופות שנאספו על ידינו לדגימה – 36 נמצאו חיוביים, שזה אחוז גבוה משמעותית ביחס לשנים קודמות. גם כמות הווירוסים בדם היא גדולה יותר משמעותית מאשר בעבר, כלומר מדובר בתופעה שונה, ואנחנו לא יודעים מה אחוזי הנשיאה בקרב עופות חיים. אין פאניקה אבל הווירוס מסתובב בארץ, זו עובדה".

במכון הדגישו כי "המחלה עוברת לבני אדם באמצעות עקיצת יתוש נגוע. ציפורים אינן מעבירות את המחלה לאדם אך יכולות להעביר את הנגיף ליתוש כשהן נעקצות. ציפורים נדבקות וחולות כמו בני אדם, ושוב, רק יתוש יכול להדביק בני אדם בקדחת. המחלה גם אינה מועברת מאדם לאדם. הציבור מתבקש לא לגעת בפגרי ציפורים ולדווח לרשויות המקומיות".

משרד החקלאות קרא לרשויות המקומיות לאסוף פגרי ציפורים ולהביא למכון הווטרינרי בבית דגן, לבדיקה.

ועדת הבריאות דנה במצב התחלואה

על פי נתוני משרד הבריאות שהוצגו היום בוועדת הבריאות: התגלו 87 מקרים עד סוף יוני, בעיקר במרכז הארץ, 7 נפטרו.

הוועדה בראשות מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ טטאינה מזרסקי קיימה דיון בנושא ונציג משרד הבריאות עדכן כי עד כה חלו 55 גברים, 32 נשים ועוד 10 משוערים שטרם קיבלו אבחנה סופית. הגיל הממוצע הוא 73 והטווח הוא גילאי 8-96. 7 מאומתים נפטרו.

נציגי המשרד הצביעו על עלייה משמעותית במספר האבחונים ומקרי המוות שכתוצאה מהמחלה, כאשר ב-2021 היה מקרה מוות אחד, ב-2022 – 2 מקרים, ב-2023 3 מקרים והשנה – כבר 7 מקרים.

עוד על פי הנתונים, ב-2023 מרבית האבחונים היו באזור הנגב ואילו השנה- באזור מרכז הארץ. נציג המשרד הדגישו כי המחלה, שמועברת מעופות לבני אדם דרך עקיצת יתושה, אינה מדבקת מאדם לאדם. עוד נמסר כי בעבור ילדים וצעירים מדובר לרוב במחלה קלה, אולם בקרב מבוגרים היא עלולה להיות מסוכנת ואף קטלנית.

ד"ר יעל פאראן, מבית חולים איכלוב ציינה בדיון כי "רק בחודש יוני 20 היו מאובחנים חדשים אצלינו. לא היה מעולם דבר כזה. רובם אנשים מבוגרים מעל גיל 60, לרוב ללא מחלות רקע משמעותיות. הגענו כבר ל-6 מונשמים ואין שאלה שהמחלה היא זו שגרמה לזה. הם התחילו עם שיתוק גפיים ואז מופיע מצב נוירולוגי ומגיעים להנשמה. לכן אנחנו מסיקים שאנשים אכן מתים מהמחלה ולא מסיבוכים אחרים. כל ה-20 שהגיעו אלינו מייצרים 100-200 אנשים שנדבקו באוכלוסייה והיו א- תסמיניים. מי שכבר מגיע לאשפוז זה שכבר מתחילה השפעה נוירולוגית כלשהי".

ד"ר אבי גדות, גם הוא מבית החולים איכילוב הוסיף: "אנחנו לא בעד פאניקה, אבל אם פאניקה תציל חיים היא עדיפה על שאננות. לילדים וצעירים המחלה היא קלה מאוד. מעל גיל 70 היא מסוכנת ויכולה להיות קטלנית. יש יוזמה שאנחנו מובילים של 9 בתי חולים במרכז לבחינת שימוש בתרופה שהיא מוכרת, בטוחה וידועה, שמשתמשים בה עשרות שנים לדברים אחרים. בקורונה היא מנעה הידרדרות של חלק מהמקרים ואנחנו מבקשים לטפל באמצעותה רק במאובחנים בני 70 ומעלה ושנמצא שבסיכון גבוה לטפח תסמינים קשים. משרד הבריאות איתנו בדבר הזה וחשוב לקדם את זה".

נציג המשרד להגנת הסביבה, ד"ר שי רייכר, הסביר כי המחלה מוכרת בישראל משנות ה-50, היא קיימת בכל העולם ומגיעה בתיווך של עופות. לדבריו, "יש עליות וירידות במספר האבחונים וזה תלוי גם במודעות הציבורית. חודש יוני הזה היה החם ביותר שאי פעם תועד בישראל, אחרי חורף עתיר גשמים, יש הרבה מקורות מים עומדים ולחות וזה מייצר סביבה נוחה להתרבות של יתושים. האחריות לייבוש מקורות מים עומדים במרחב הציבורי היא של הרשויות, אבל לאדם הפרטי יש אחריות ומודעות זה הבסיס".

מזרסקי אמרה לסיכום הדיון: "הוועדה קוראת לחדד את הנהלים מול הצוותים הרפואיים בכל הנוגע לאבחון מוקדם של המחלה ומתן טיפול מתאים ומיידי, לסייע בקידום המחקר לטובת מציאת תרופה ייעודית למחלה. כמו כן אני מבקשת ממשרדי הבריאות והאוצר לפעול לסבסוד מוצרים דוחי יתושים לאוכלוסייה או לפחות לאוכלוסיות שבסיכון להיפגע מהמחלה, וכן לפעול לגילוי מוטציות של הנגיף ולעדכן את הוועדה בתוך שבועיים על הפעולות שנעשו".