היסטוריה וארכיאולוגיה
הנס ששינה את ההיסטוריה: כך ברח היהודי מכלא קירואן
סוחר ערבי שנתקנא בחברו היהודי, הסיתו להתחפש למוסלמי ולהיכנס לקירואן לשם מסחר. וכאשר אך נכנס לשוק של קירואן, התחיל אותו רשע לצעוק: יהודי נכנס לעיר קירואן ומטמא אותה! תפסוהו השוטרים והכניסוהו לכלא עד שייגזר דינו
- הידברות
- פורסם כ"ה סיון התשפ"ד
אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
מה אומר השם "קירואן" לאדם בן זמננו? לא הרבה. נשמע כמו עיר ערבית, מן הסתם. אך מה אומר השם ליהודי? מיד עולה בזיכרוננו ישיבת קירואן, שבמשך שלש מאות שנה, בתקופת הגאונים, היתה אחת ממרכזי התורה הגדולים בעולם, והראשונה מחוץ לבבל. בישיבה למדו מר עוקבא; רבי נסים גאון; רבי חושיאל גאון, שהיה בהמשך ראש הישיבה; רבנו חננאל, בנו של רבי חושיאל; הרי"ף, תלמידו של רבנו חננאל; ועוד מגדולי האומה.
לאחר שלש מאות שנות קיומה של הישיבה, בשנת 1270 החליטו חכמי האיסלאם שהעיר קדושה לאיסלאם. "התברר" שאחד ממלוויו של מוחמד קבור בה. ובכן, נאסר על כל מי שאינו מוסלמי לדור בעיר ה"קדושה", וכל היהודים גורשו ממנה.
כמה הצטערו היהודים על ניתוקם ממורשתם הרוחנית. כל יהדות מרוקו ותוניס המפוארת יונקת את שרשיה מישיבת קירואן, ועל הסיפורים הקשורים בה גדלו מאז ומעולם. לפי המסורת, המסגד הגדול בקירואן בנוי על קבריהם של רבי חושיאל גאון ורבי חננאל בנו. עוד מספרת האגדה, כי באחד מרחובות העיר ישנו נר דולק תמיד, והמקומיים דואגים שיישאר דולק, וגם נודרים שם מעות לצדקה, והוא משום שנקבר שם גאון יהודי קדמון שקדוש גם להם, ורואים ממנו ישועות.
אמנם אחרי שנים רבות מאד הורשו היהודים לחזור לקירואן. כיצד קרה הדבר? מספר רבי בועז חדאד, הבקי במסורות של יהודי תוניס: בימי מחמוד באשה ביי, שהיה השליט בתוניס באותם ימים (לפני כ-170 שנה), סוחר ערבי שנתקנא בחברו היהודי, הסיתו להתחפש למוסלמי ולהיכנס לקירואן לשם מסחר. וכאשר אך נכנס לשוק של קירואן, התחיל אותו רשע לצעוק: יהודי נכנס לעיר קירואן ומטמא אותה! תפסוהו השוטרים והכניסוהו לכלא עד שייגזר דינו. מהר מאד החליטו על מוות בשריפה, ושלחו שליח לבאשה ביי שיחתום על הצו. אמנם בינתיים נעשה לאותו יהודי נס, ונפתחו לו שערי הכלא. הלך בלילה וחזר לעירו, וסיפר את המוצאות אותו לרבי ישועה בסיס. הלך רבי ישועה לבאשה ביי, בידעו שמושל חסד הוא, ואמר לו: כך וכך היה מעשה, נוכל אחד הכניס יהודי בערמה לקירואן, נתנוהו בכלא, וה' פתח לו את השערים. בינתיים הגיעו השליחים מקירואן וביקשו להחתים את באשה ביי על הצו. אמר באשה ביי: הביאו את הפושע לפני. חזרו, ולא מצאוהו... אמר באשה ביי, למדנו מכאן שרצון אללה שיכנסו היהודים לקירואן, וביטל את האיסור... ואת כספו של הנוכל החרים, ויתנהו ליהודי שנחלץ מצרה, ויבא רשע תחתיו.
כך קמה בחזרה קהילה יהודית בקירואן, ובשנת תר"פ אף הוקם בה בית כנסת. כיום ניתן למצוא בה מתי מעט יהודים. מקום קבורת הגאונים ואבות הקהילה אינו מזוהה בבירור.