נשמה חדשה בבית דין של מעלה: מי היתה הרבנית חנה רחל מלודמיר?

מימרא חסידית אומרת: ”מי שאינו רואה את הקב"ה בכל מקום – אינו רואה אותו כלל”. את המימרא הזו טבעה האדמו"רית מלודמיר, חנה רחל ורברמאכר.

חנה נולדה בעיירה לודמיר בשנת תקס"ו, למשפחה מחסידי רבי מרדכי מטשרנוביל, התייתמה מאמה בגיל 9. היא היתה ידועה בכישרונותיה. בגיל צעיר מאד באה בברית האירוסין, כפי שהיה נהוג אז. ביום השנה לפטירת אמה, בעלייתה לקבר, היא נפלה ואיבדה את הכרתה. כששבה אליה הכרתה סיפרה כי היתה בבית דין של מעלה, ושם קיבלה נשמה חדשה.

חנה ביטלה את אירוסיה, הניחה תפילין והתעטפה בטלית (אם כי עשתה לעצמה טלית מיוחדת, כדי שלא לעבור ב"לא יהיה כלי גבר על אשה"), והחלה להתבודד בלימוד תורה ותפילה. אחרי פטירת אביה היא ירשה כסף רב, והקימה לעצמה בית מדרש, בו המשיכה את התבודדותה. לאט לאט נפוצו השמועות כי היא זוכה לגילוי אליהו ומחוללת מופתים.

המונים צבאו על דלתותיה. היא האזינה להם ובירכה אותם מבעד לדלת הסגורה. כמו כן היתה אומרת דברי תורה ודרשות לקבוצה קבועה של חסידים, שכונו "חסידי הבתולה מלודמיר". האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל הורה לה להתחתן. היא אכן צייתה להוראתו והתארסה לתלמיד חכם, אך אחרי מספר שעות הם נפרדו, ואיש לא סיפר מה הסיבה. אגדות סיפרו על סימן משמים שהורה לשניהם שלא להמשיך בנישואין. 

אף על פי שהיו אדמו"רים שלא קיבלו את הנהגתה, היו כאלו שדווקא טענו שהיא גלגול של אחד הצדיקים, ושדבריה נשמעים בשמים. על גילוי אחד שלה אמר רבי ישראל מרוז'ין שהוא נכון, ובפעם השנייה שגילתה לרבי יצחק מראדוייל משהו נסתר מן השמים, אמר לה שהדבר נכון, אבל גזר עליה לא לדבר על דברים כאלו עוד, והיא אכן חדלה מכך.

בשנת 1860, תר"כ, עלתה הרבנית חנה לארץ ישראל. ברשימות כולל ווהלין היא רשומה כ"רבנית הצדקת חנה רחל מלודמיר". בירושלים התגוררה בשכונת מאה שערים, ומדי שבת היתה עורכת טיש בסעודה שלישית, שבו אמרה מאמרי חסידות והעניקה ברכות. מדי חודש היתה עולה עם חסידיה לקבר רחל, ובערב שמחת תורה היו נוהרים רבים-רבים להתברך מפיה. אגדות סיפרו כי הוא עוסקת בהחשת הגאולה יחד עם כוחות נסתרים.

בכל פעולותיה הקפידה לשמור על ההלכה, ועל הלכות צניעות. גם לעת זקנתה, כאשר לא ראתה היטב, היתה חוזרת בעל פה על קטעים מהגמרא ומן הזוהר. אגדה אחת מספרת שלעת זקנותה התחתנה, וברגע שעשתה זאת – סר כוחה ונעלמו ידיעותיה, ונעשתה כאישה פשוטה.  

הרבנית חנה מלודמיר, נפטרה בכ"ב בתמוז התרמ"ח, 1888, ונקברה בהר הזיתים. בשנים האחרונות חודשה מצבתה, שעליה נכתב: ”פ"נ הרבנית הצדקת חנה רחל, בת ר' מאניש, מלודמיר, כ"ב תמוז תרמ"ח; מנשים באהלה של תורה תבורך”.

אחת מאמרותיה המעמיקות: "מחשבה טהורה הנובעת ממשאלות הלב, אין השכל משיג אותה כלל".