ממתק לדף היומי: בבא בתרא דף ז, כ"ו סיון תשפ"ד

הגמרא (בבא בתרא ז' ע"ב-ח' ע"א) דנה במיסים שעל תושבי העיר לשלם לטובת צרכי אחזקה שוטפים, שבהם כולם מחויבים. מהגמרא עולה, כי תלמידי חכמים פטורים ממיסים המיועדים לצורכי מיגון ושמירה של העיר.

"רבי יהודה נשיאה רמא דשורא אדרבנן. אמר ריש לקיש: רבנן לא צריכי נטירותא, דכתיב 'אספרם מחול ירבון'".

רבי יהודה נשיאה (נכדו של רבי יהודה הנשיא, מסדר המשנה) חייב את החכמים לשלם מס לצורך בניית חומת העיר, בדומה לחיוב המוטל על שאר בני העיר. בניגוד לכך, ריש לקיש סבר שתלמידי חכמים אינם צריכים להשתתף בבניית החומה, שכן "רבנן לא צריכי נטירותא" – חכמים אינם צריכים שמירה בידי אדם.

את הפסוק בתהילים (קל"ט, י"ח) "אספרם מחול ירבון", דורש ריש לקיש כך:

"'אספרם' למעשיהם של צדיקים – 'מחול ירבון'. וקל וחומר: ומה חול שמועט מגין על הים, מעשיהם של צדיקים שהם מרובים לא כל שכן שמגינים עליהם?".

המהרש"א על אתר מסביר:

"דימה הצרות מרשעים בעולם הזה למים כמ"ש בקום עלינו אדם וגו' אזי המים שטפונו וגו' וכמו שהחול מגין משטיפת הים כמ"ש כן מעשיהם של צדיקים מגינים מהרשעים".

בהמשך הגמרא מובאת דעתו של רבי יוחנן, לפיה הכלל לפיו "רבנן לא צריכי נטירותא" נלמד ממקור אחר:

"כי אתה לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה מאי טעמא לא תימא ליה מהא 'אני חומה ושדי כמגדלות' (שיר השירים ח', י'), 'אני חומה' – זו תורה, 'ושדי כמגדלות' –  אלו תלמידי חכמים".

החתם סופר מסביר מדוע רבי יוחנן חולק על ריש לקיש:

"נראה משום דאקרא דריש לקיש יש לפקפק נהי דתלמידי חכמים משומרים על ידי חול מכל מקום לא יהא אלא יחיד שהשגיב עצמו וביתו בחומה נשגבה, וכי מפני זה יפריש עצמו מן הציבור לבנות חומה עמהם? עיין תשו' צמח צדק סי' י"ח. וצ"ל תלמיד חכם שאני שהוא כמגדל וצופה עליו ומזהיר לעם שיהיו נזהרים וכמ"ש יחזקאל 'צופה נתתיך' והעמי הארץ שאינם נזהרים ונענשים יחושו לעצמן ע"כ הוצרך לאתויי מקרא ושדי כמגדלות שנמשל תלמיד חכם למגדול, אבל אי היה רק נמשל לחול וחומה לא היו נפטרים".

לדעת רבי יוחנן, הפסוק בתהילים – שהשווה את מעשיהם של תלמידי חכמים לחול המגן עליהם באופן אישי – אין בו כדי לפטור אותם מהשתתפות במס הציבורי לבניית חומה. לעומת זאת, הפסוק בשיר השירים משווה את רבנן למגדל, למי שצופים ומזהירים את העם. מפסוק זה, המלמד על תפקידם הציבורי והמנהיגותי של חכמים, ניתן ללמוד לפטור אותם מתשלום המס לבניית החומה.

הבן יהוידע מביא רמז נפלא הטמון בלימוד "'אני חומה' – זו תורה":

"נ"ל בס"ד התורה נקנית במ"ח מעלות, כמ"ש בבריתא אבות, ותורה שבכתב חמשה ספרים, ותורה שבעל פה ששה סדרים, הרי כאן אותיות חומה שהם מ"ח ו' ה'".

המילה "חומה" מורכבות מהאותיות ה', ו', מ, ח. אותיות אלו רומזות לחמישה חומשי תורה (האות ה'), שישה סדרי משנה (האות ו') ו-48 דברים שבהם התורה נקנית (האותיות מ"ח).

על המשך הלימוד "'ושדי כמגדלות' – אלו תלמידי חכמים", מסביר הבן יהוידע כי חכמים נמשלו למגדל בשל מעלתם היתרה על פני עם הארץ הנמשלים לבית:

"כי הגופים של בני אדם קרויים בתים, כמ"ש עד אשר לא יזועו שומרי הבית, ואלו גופים של עמא דארעא, אך תלמידי חכמים שהם גבוהים ועליונים על עמא דארעא קראם בשם מגדל, שהוא גבוה ועליון על הבית".

לתגובות, הערות והארות: mamtakh34@gmail.com

עוד ממתקים לדף היומי:

בבא בתרא דף ב, כ"א סיון תשפ"ד

בבא בתרא דף ג, כ"ב סיון תשפ"ד 

בבא בתרא דף ד, כ"ג סיון תשפ"ד

בבא בתרא דף ה, כ"ד סיון תשפ"ד

בבא בתרא דף ו, כ"ה סיון תשפ"ד