חובת הגוף, לשון הקודש וחישוב הקץ: 7 מושגים ביהדות שכל אחד חייב להכיר

1. בשר בחלב

בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו. איסור זה כולל בנוסף לאיסור על האכילה גם איסור על הנאה מתערובת בשר וחלב מבושלת, ואף איסור ייחודי על עצם הבישול.

2. אהבת חינם

אהבת חינם הוא מושג שהופיע לראשונה בספרות הרבנית במאה ה-20 כהופכי למושג שנאת חינם, המוזכר בתלמוד כסיבה לחורבן בית שני.

המושג נמצא לראשונה בדברי תורתו של רבי יחזקאל מקוזמיר, שאמר: "כמו שחורבן בית המקדש היה על ידי שנאת חינם, כן לתקן זה צריך אהבת חינם, שכל אחד מישראל יאהב את חבירו בחינם".

המושג התפרסם בעקבות השימוש שעשה בו הרב קוק בספרו אורות הקודש: "ואם נחרבנו ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות והעולם עמנו יבנה על ידי אהבת חינם...".

3. לשון הקודש

לשון הקודש הוא כינוי לשפה העברית, שבה דיברו אבות האומה, בה ניתנה התורה למשה, ואשר שימשה במהלך הדורות לתלמוד תורה, תפילה, פסיקת הלכה, חיבור ספרים ופיוטים, וכלשון דיבור לכל אורחות החיים.

בלשון חז"ל לשון בני ישראל, לשון התורה, נקראת "לשון הקודש" או "לשון עברי". במדרש בראשית רבה נאמר: “'לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת' (בראשית ב, כג), מכאן שניתנה התורה בלשון הקודש. רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון אמרי: כשם שניתנה תורה בלשון הקודש, כך נברא העולם בלשון הקודש".

בתוספתא נאמר: "ילד קטן היודע לדבר, אביו מלמדו 'שמע' ותורה ולשון הקודש". מצווה הבאה בעבירה הוא מונח תלמודי המתייחס לקיום מעשה מצווה שהתאפשר בעקבות עבירה שקדמה לו.

4. מצווה הבאה בעבירה

מצווה הבאה בעבירה הוא מונח תלמודי המתייחס לקיום מעשה מצווה שהתאפשר בעקבות עבירה שקדמה לו. למעשה, קיום מצווה הבאה בעבירה אינו נחשב למצווה כלל.

המושג מוזכר בתלמוד הבבלי במספר מקומות, ביניהם:

• במסכת בבא קמא, בעניין הברכה על קיום מצוות הפרשת חלה מלחם שנאפה מתבואה גזולה, על בסיס הפסוק "בוצע ברך ניאץ ה'".
• במסכת סוכה, בהקשר של איסור שימוש בלולב גזול במצוות ארבעת המינים בסוכות. איסור קיום מצווה בלולב גזול, נלמד מהפסוק בספר מלאכי: "וַהֲבֵאתֶם גָּזוּל וְאֶת הַפִּסֵּחַ וְאֶת הַחוֹלֶה? וַהֲבֵאתֶם אֶת הַמִּנְחָה הַאֶרְצֶה אוֹתָהּ מִיֶּדְכֶם? אָמַר ה'" (מלאכי א' י"ג).

5. חישוב הקץ

חישוב הקץ הוא חישוב מועד קץ הגלות ותחילת הגאולה, ימות המשיח, תחיית המתים או אחרית הימים.

במהלך הדורות נמתחה ביקורת על מעשי חישוב הקץ בקרב אמוראים ורבנים, עקב כישלונות החיזוי שגרמו להחלשת האמונה בבואו של המשיח.

הרמב"ם, באיגרת תימן, קובע: "עליך לדעת שהקץ על דרך האמת לא ייתכן לשום אדם לדעת אותו לעולם".

המהר"ל מפראג הסביר כך: "תדע כי כל מה שאמרו חכמים בענין הקץ, לא שהיו גוזרים שכך יהיה בודאי באותו זמן ובאותו שעה, רק שגילה לנו זמן מוכן שראוי שיהיה בו הקץ. ועד אותו הזמן אין ראוי שיהיה הקץ כלל, עד אותו זמן שהוא מוכן. אבל לא באו לומר שהזמן והקץ הוא בודאי באותו זמן, שדבר זה אי אפשר כמו שהתבאר, שהקץ הוא מן הדברים הנעלמים, אשר אי אפשר שיהיה נגלה בבירור". (נצח ישראל מד)

6. חובת הגוף

חובת הגוף היא מצווה שהיא חובה על האדם ללא קשור ותלות במקום הימצאו, וחלה עליו בין אם נמצא בארץ ישראל או בחוץ לארץ. זאת בניגוד למצוות שהן 'חובת הקרקע' (ובלשון המשנה: מצוות התלויות בארץ) שהן מצוות שחיובן חל רק בארץ ישראל.

רוב התרי"ג מצוות הן חובת הגוף כגון כיבוד אב ואם, הנחת תפילין ושמירת שבת. אף במצוות לא תעשה ישנן מצוות ששייכות לכלל זה; כגון איסור עריות, הימנעות מאכילת בהמה טרפה ועוד.

7. זכות אבות

זכות אבות הוא מושג ביהדות, שפירושו שהקב"ה מיטיב לעם ישראל מחמת זכות האבות אברהם, יצחק ויעקב, אף כאשר 'הבנים', עם ישראל, אינם זכאים לכך בזכות עצמם.

אף שבמקור נזכר המושג כלפי שלושת האבות 'אברהם יצחק ויעקב', לעיתים משמש המושג 'זכות אבות' בכוונה לדורות האחרונים שבזכות מעשיהם זכה הבן למה שזכה.

כך כותב הרמב"ן בביאורו לספר שמות: "וזה זכרי לדור דור - יחזור אל אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, כי לא לעולם ישכח ברית אבות וכל הדורות כאשר יזכירו אלהי אברהם יצחק ויעקב ישמע אל ויענם...".