איך להאהיב את הגמרא על הילדים? ממלא המקום הזה מצא דרך גאונית

ממלא מקום שהתבקש ללמד כיתת ילדים בתלמוד תורה משתף כיצד האהיב על ילדי תלמוד תורה את לימוד הגמרא: "חבר ביקש ממני למלא את מקומו כמלמד בכיתה. בתחילה חששתי מאוד שאולי לא אצליח במשימה, הן אני רק בחור צעיר לימים וכיצד אוכל להחזיק כיתה עם עשרות תלמידים? אבל החבר ביקש ממני בכל מאודו, ובסופו של דבר נאלצתי להסכים.

"הילדים למדו פרק 'השואל', העוסק בדיני שואל ותשלומים על נזקי השאלה, וכדי למשוך את לבם של הילדים לסוגיה, פתחתי וסיפרתי להם סיפור", מספר ממלא המקום.

"שמעו מה שאירע עימי", סיפר ממלא המקום לילדים, "בליל הסדר האחרון, התארחתי בביתו של יהודי עשיר מופלג, את שמו לא אגלה לכם כי יש בזה משום לשון הרע, ותיכף תשמעו גם למה. אותו יהודי ביקש ממני בכל פה שאבוא להתארח אצלו בליל הסדר ואכן כך עשיתי.

"הבית היה מפואר מאוד, שולחן ערוך לתפארה וסביבו כיסאות לבנים מבהיקים שניכר עליהם שנקנו ממש עכשיו לכבוד חג הפסח. לפני כל סועד היה גביע מכסף נוצץ ושפע של בקבוקי יין על השולחן שכל אחד יוכל לבחור לעצמו יין לפי טעמו. עשינו את הסדר בשמחה ובהתרוממות, והנה כשמזגו לי כוס שלישי, הושטתי את ידי כדי לקחת מפית לנגב את מעט טיפות היין שניתזו סביבות הכוס, ובטעות הפלתי את הגביע וכל תכולת היין נשפכה עלי ועל הכיסא הלבן שעליו ישבתי.

"התביישתי מאד", סיפרתי לילדים, "איזו הרגשה! אני מתארח בבית של אנשים אחרים ושופך כוס מלאה יין, קמתי מהכיסא בעוד אני מנסה להתארגן עם היין שנספג בבגדי, והנזק התגלה במלוא חומרתו. הכיסא הלבן הבוהק הוכתם בכתם של יין אדום עז, נורא נוראות.

"בעל הבית דווקא נשאר רגוע, 'אל תדאג בחור יקר', הוא אמר לי, "אנחנו לא כועסים. אחרי יום טוב אני אגיד לך כמה עלה הניקוי של הכיסא ואתה תשלם לי את העלויות. אין סיבה לדאגה".

ראיתי שהילדים מחליפים מבטים, הם קצת כועסים על המארח הזה שדורש ממני לשלם לו על הניקיון של הכיסא, אבל הם לא אמרו דבר.

"אחרי שסיימנו את ליל הסדר, וההרגשה שלי כבר היתה כל כך גרועה", המשכתי את הסיפור, "נכנסתי לחדר שהוקצה עבורי כדי לישון, נשכבתי במיטה והגעתי עד לרצפה. מסתבר שהמיטה היתה קצת רעועה, וכשנשכבתי עליה היא פשוט נשברה. נגרם לה נזק בלתי הפיך.

"בעל הבית בא לראות מה גרם לרעש הגדול, הוא עזר לי לקום מהרצפה ואמר לי "לא נורא בחור יקר, אחרי יום טוב אני כבר אודיע לך כמה עלתה המיטה שתוכל לשלם לי על הנזק שגרמת לו, אבל עכשיו יום טוב, הסר דאגה מלבך, ושן במנוחה".

עכשיו הילדים כבר לא הצליחו להתאפק. הם החלו לצעוק: "איזו חוצפה, מה פתאום צריכים לשלם לו, המיטה היתה שבורה מלכתחילה!", ילד אחר טען: "הוא צריך לשלם פיצויים על העוגמת נפש, מה זה להשכיב אורח על מיטה שבורה!". ילד שלישי דווקא הבין את בעל הבית: "מי אומר שהמיטה היתה שבורה? לפני כן לא ראו שהיא שבורה וכשהוא נשכב עליה המיטה נשברה, מי ששובר צריך לשלם". ילד רביעי בא עם טענה חזקה: "מה זה משנה בכלל אם חייב או לא חייב, הוא אורח, זה לא ראוי לבקש מאורח לשלם על נזק תוך כדי אירוח!".

היה מי שטען שבכלל לא יפה שעשיר מבקש מבחור צעיר שישלם לו כסף, והיו ילדים שחילקו בין המקרה של הכוס שנשפכה שהיה באמתחתי לבין המיטה שנשברה שהיה בגלל שהמיטה עצמה לא היתה טובה.

"נתתי לילדים לומר את דעתם ולהתווכח, ואחרי דיון ממושך אמרתי להם, שזה בדיוק העניין של הסוגיה שאנחנו עכשיו הולכים ללמוד, ותיכף הם יראו איך שכל סברה שאומרים הראשונים בסוגיה, כבר נאמרה על ידם פה בכיתה, כל אחד מהם יראה שיש מישהו שאומר כמוהו.

"או אז התחלנו ללמוד את הגמרא, וראה זה פלא, לא היה ילד אחד שלא עקב אחר השתלשלות הסוגיה מתחילתה ועד סופה", מספר ממלא המקום.

ברבות הימים גדל ממלא המקום וכיום הוא האדמו"ר מ"תולדות משה". בשיחה שהעניק לאתר "דרשו" סיכם את דבריו: "המסר העולה מהסיפור הזה זועק מאליו, מי שרוצה שהילדים ילמדו גמרא בחשק ובהתלהבות, צריך להביא את הגמרא אליהם, ועל ידי כך להביא אותם אל הגמרא. הילדים צריכים להרגיש שהגמרא מדברת על משהו שמעניין אותם, יש להם ויכוח סוער בנושא, ובדיוק על זה הגמרא מדברת, היא גם לוקחת חלק בוויכוח איך אפשר להשתעמם כשלומדים כזאת סוגיה מרתקת?!"

האמת ניתנת להיאמר, שלא לילדים בלבד אנחנו צריכים ללמד בצורה כזאת, אלא גם לבחורים, גם לאנשים מבוגרים, וגם כל אחד לעצמו. כשאנחנו לומדים סוגיה אנחנו צריכים להרגיש שהיא מדברת על מה שמעניין אותנו באופן אישי, מי שלומד את הגמרא כאחד שמסתכל מבחוץ, לא יוכל לעולם להרגיש טעם ומתיקות בדבריה הקדושים.

התלמוד - יצירת המופת שטובי המוחות היהודיים עמלו בהבנתה והעמיקו חקר בדבריה מאז חתימתה כ-1500 שנה ועד ימינו אלה, בכל מקום צוללים בים התלמוד לומדים, דנים, מתווכחים ומתענגים. מהו התלמוד? מה סוד יופיו ומתיקותו, וכיצד לומדים אותו? הרב זמיר כהן בהרצאה מחכימה ומרתקת:

כדי להמחיש את העניין אפשר להשוות את זה לאנשים שאוהבים לשמוע ולקרוא חדשות. אם נביא להם לקרוא עיתון של מדינה אחרת, שהם לא ביקרו בה מעולם ושהם לא מכירים אף אחד שגר בה, האם זה יעניין אותם? זה משנה להם אם שם יש שביתה של רופאים או שנהגי האוטובוס באותה מדינה דורשים העלאה בשכר? זה לא מעניין כי זה רחוק, זה לא קשור אלינו. כך גם להבדיל אלף אלפי הבדלות בתורה הקדושה, ככל שאדם מרגיש שהיא יותר רחוקה ממנו ולא נוגעת אליו, כך יהיה לו קשה יותר להתמיד בלימוד וליהנות מהלימוד.

עוד הוסיף האדמו"ר ואמר: "אבל כדי להרגיש קשר לגמרא, אדם צריך גם להאמין בעצמו וביכולות שלו. צריך להבין שגם לסברה שלו עצמו יש משמעות. אמנם אנחנו מדברים על הסברות של אביי ורבא שהם קדושי עליון ואין לנו אפילו לא קצה של שמץ של הבנה ברום מעלתם וגודל קדושתם, אבל כשאנחנו לומדים את המחלוקת שהיתה ביניהם, אדם צריך לחשוב בינו ובין עצמו, מי מהן מובן לי יותר, עם מי מהם אני 'מסכים' כביכול, ומדוע באמת הצד השני חשב אחרת".

רוצים ללמוד גמרא, ולא יודעים איך ובמה להתחיל? הרב זמיר כהן נותן הכוונה קצרה לכל מי שחשקה לבו בלימוד גמרא: