הקרב ההיסטורי על תימן: יוסף די נואס - המלך היהודי שנלחם ונעלם

במשך מאות שנים התקיימה ממלכת חמייר היהודית על אדמת תימן. המלך הגדול והמפורסם שלה, שהיה גם האחרון, נקרא יוסף די נואס, שפירושו 'בעל תלתלים שחורות'. המלכים שמלכו לפניו היו למעשה כנועים לקיסרות אקסום, ששלטה באזור שמדרום למצרים, באזור אתיופיה של ימינו.

מייסד ממלכת אקסום היה אקסוימוי, בנו של אתיופיס. ממלכת אקסום הלכה והתעצמה; היא סחרה בשנהבים של פילים, המצויים בג'ונגל האפריקני, ונמכרו בכסף רב לכל הממלכות השכנות בהן לא היו פילים. חטי השנהב נחשבו למוצר יקר מאוד, והמלך אחאב למשל בנה לו ארמון שן. עד היום חטים אלו נסחרים ביוקר רב. מלבד זאת החזיקו אנשי אקסום בנתיבים המובילים עד האוקיינוס, ושם יכלו לקבל ספינות שהגיעו מהודו עם מטען יקר של תבלינים. ענף מסחר נוסף שלהם היה שריוני צבים. כיום זה לא מאד באופנה וקשה לנו לדמיין מה עשו איתם, אבל כנראה שאז שריוני צבים קישטו אולמות של נסיכים ומלכים.

בעזרת הכסף הצליחו אנשי אקסום להעצים את ממלכתם עד שהכריזו על עצמם כקיסרות, טבעו מטבעות משלהם, השתלטו על הממלכה הכושית הקדומה ו'בלעו' אותה כמות שהיא. התיאבון לכסף ולשליטה גדל, והם חצו את הים האדום מזרחה והכריזו על שליטה בחמייר. הם היו מעורבים במינוי המלכים וכמובן גם בהכנסות ממסים.

בשלב מסוים קיבלה על עצמה ממלכת אקסום את הנצרות והתחילה גם להפיץ את אמונתה. בדיוק בימיו של המלך יוסף די נואס בחמייר, שהיה לוחם עז נפש, עלה לקיסרות אקסום המלך כלב, שהיה כובש גדול, וניסה להפיץ את הנצרות גם בממלכת חמייר שהייתה יהודית. יוסף די נואס קרא תגר על שליטתו של כלב האקסומי, השמיד את החיילים האקסומיים שנכחו בתימן, ושרף את כל הכנסיות. לאחר מכן חפר תעלה עצומה, הזרים אליה נפט והצית אותו, והניס אל תוך התעלה את הנוצרים שלא נכנעו לו. למעלה מאלף אקסומים מתו באותה הסתערות.

יוסף תכנן להשלים את המרד באקסומים ולשתף פעולה עם ממלכות אחרות. היסטוריון אחד כותב: "יוסף מתגלה כבעל עוז נפש ללא חת, כאיש תבונה ומרץ יוצאים מן הכלל... האם הייתה לנגד עיניו תוכנית מדינה ערבית יהודית, שבה יוכל להישען על היהדות... ואולי התקפה על סוריה בפרוץ מלחמה פרסית-ביזנטית בקרוב?"

הצבא האקסומי כולו חצה את הים כדי לנקום ביוסף. יוסף מצדו גיבש ברית רחבה של שבטים, אך חלק מהשבטים, בפחדם מנקמת הקיסר האקסומי כלב המהולל, בגדו ביוסף וברגע האמת נטשו אותו. כאשר גילה יוסף די נואס שנותר לבד, פתח בדהירה מטורפת על סוסו עד שנעלם מהאופק. היו שסיפרו כי דהר אל תוך הים ומת בו, והיו שסיפרו כי הגיע אל מעבר לאקסום, אל מקום מושבם של קהילת ביתא ישראל (עולי אתיופיה של ימינו), ושם חי עד זקנה ושיבה.