מהו "יום"? המשמעויות השונות, על פי המקרא

הפסוקים אומרים "ויהי ערב והיה בוקר יום אחד", "ויהי ערב ויהי בוקר יום שני" וכולי. אך האם ששת ימי בראשית ארכו שישה ימים כמשך הזמן המקובל בימינו? או שמא ל"יום" במקרא יש משמעויות נוספות?

במקרא (תורה, נביאים, כתובים), המילה "יום" משמשת ברוב המקרים לציון תקופת הזמן שבין זריחה לשקיעה, כפי שאנו נוהגים כיום. אך במקרים רבים, רבים מאוד, המילה "יום" משמשת גם לציון תקופות זמן אחרות.

הנה לדוגמא, בפרשת בראשית, השמש מופיעה בסיפור הבריאה רק ביום הרביעי. אבל כבר בימים הראשון, השני והשלישי אומרת התורה "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" (בראשית א', ה). הרי לנו ראיה ברורה כי אין התורה מתכוונת ליום של שקיעה וזריחה, כפי שאנו מתכוונים בימינו.

דוגמא נוספת היא הפסוק "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה י"ד, ט'). זהו פסוק יסודי שאותו אנו אומרים בסיום כל תפילה. וכי יעלה על הדעת שהנבואה מדברת על יום אחד מסוים, מזריחה לשקיעה, שבו יהיה ה' אחד ושמו אחד – ובתומו יחזור העולם לקדמותו, למצבו הקודם, טרם הגאולה? דבר זה הרי לא יתכן.

אך זוהי רק ההתחלה. כאמור לעיל, יש עוד פסוקים רבים בהם ניתן בבירור כיצד המילה "יום" משמשת במשמעויות שונות. לפניך הקורא הנכבד כעת עשרות מקומות במקרא (!), בתורה, בנביאים, בכתובים ובמדרשים, שבהם "יום" משמש למשמעויות שונות, ובהן:

• תקופה
• עת
• הווה
• כלל ההתרחשויות עד אותו היום
• כלל ההתרחשויות החל וכתוצאה מאותו היום
• דבר מצוי ורגיל
• דבר גלוי ונראה
• שנה
• אלף שנה
• בכל יום
• חיי העולם הזה
• חיי העולם הבא
• קדושה (לעומת טהרה)

ועוד. הנה להלן.

תורה:

"וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד" (בראשית א', ד') - השמש מופיעה רק ביום הרביעי, לכן לא יתכן שמדובר כאן ביום של שקיעה וזריחה כפי שבימינו.

"וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי" (בראשית א', ח') – כנ"ל.

"וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שְׁלִישִׁי" (בראשית א', י"ג) – כנ"ל.

"אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹקִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם" (בראשית ב', ד') – הפשט הוא: ששת ימי בראשית יחדיו מכונים בשם "יום".

"ביום עשות - ביום שנעשו שמים וארץ בתחילה אלו הן התולדות שעשה אח"כ כל אחד ואחד בזמנו" (חזקוני בראשית ב', ד'). כלומר: המונח "יום" מתייחס לאותו היום – ולכל מה שיתרחש בעתיד כתוצאה ממה שהתרחש באותו היום.

"שכל התולדות נבראים מן השמים וארץ, הם כאילו ביום עשות ה' וגו'" (פנים יפות בראשית ב', ד') – כנ"ל.

"וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" (בראשית ב', י"ז). ה' אומר לאדם שביום אוכלו מעץ הדעת ימות. אבל, אדם הראשון לא מת באותו יום אלא רק 930 שנה לאחר מכן, כפי שנכתב לאחר מכן במפורש: "וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי אָדָם, אֲשֶׁר-חַי, תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה, וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיָּמֹת" (בראשית ה', ה'). וראה עוד להלן במפרשים רד"ק, רמב"ן, אבן עזרא על פסוק זה.

"ביום - אלף שנים" (אבן עזרא בראשית ב', י"ז, שיטה אחרת). כלומר: יום כאן הוא אלף שנים.

"ודרשו רבותינו ז"ל (בראשית רבא י"ט) כי פירש ביום יומו של הקדוש ברוך הוא והוא אלף שנים" (רד"ק בראשית ב', י"ז). גם כאן יום הוא אלף שנים.

"ביום אכלך ממנו מות תמות – בעת שתאכל ממנו תהיה בן מות" (רמב"ן, בראשית ב', י"ז). כלומר "יום" משמעותו "עת".

"וכמוהו ביום צאתך והלכת אנה ואנה ידוע תדע כי מות תמות (מלכים א' ב' מ"ב), שאין הכוונה שימות מיד בו ביום... אבל הכוונה כי בעת שיצא יהיה חייב מיתה" (רמב"ן בראשית פרשת ב', י"ז) - "ביום" פירושו "בעת", "בזמן", "החל מהעת", "החל מהזמן".

"כי ביום אכלך ממנו מות תמות – אם תאכל ממנו סופך למות" (חזקוני, בראשית ב', י"ז) - "ביום" פירושו "אם".

"ביום אכלך ממנו מות תמות. תימא [תמיהה], שהרי לא מת באותו יום.... וראיה לדבריו מצאתי בבראשית רבא דאיתא התם [שמובא שם]: אמר להם הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת - כך אמרתי -ביום אכלך ממנו מות תמות. אי אתם יודעים אם יום אחד משלי אם יום משלכם" (הריב"א, בראשית ב', י"ז). כלומר יום הוא יום של הקב"ה ולא שלנו.

"מות תמות - אין הכוונה שימות ביום אכלו אלא שיהיה בן מוות" (רבינו בחיי, בראשית ב', י"ז) - הדברים ברורים.

"ביום אכלך ממנו מות תמות - שלא תתקיים לעד" (תולדות יצחק, בראשית ב', י"ז) - כנ"ל.

"כי ביום אכלך ממנו כו', לומר כאשר האכילה היא ממנו כן המיתה היא ממנו" (אלשיך, בראשית ב', י"ז). כלומר המילה "יום" מבטאת את תוצאותיו.

"וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹקִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם" (בראשית ג', ח') - ראה מפרשים להלן.

"לרוח היום - לרוח המצויה" (חזקוני שם). כלומר "יום" מבטא דבר נפוץ ורגיל ומצוי.

"גם הוא [רבינו יונה] אמר שפירוש ביום אכלך ממנו אלף שנים כדרך הדרש, ואחרים אמרו ביום ששי נברא וביום ששי מת. ואחרים אמרו אז תהיה חייב מיתה. ואחרים אמרו כי יש מות עונש, כמו כי בן מות האיש העושה זאת (ש"ב י"ב, ה'). ואחרים אמרו כי מאז תחל שתמות" (אבן עזרא שם). כלומר האבן עזרא מביא מספר פירושים שונים למילה "יום", ובהם (1) אלף שנה (2) יום כפשוטו (3) בסיבת אירועי אותו היום (4) החל מאותו היום.

"לרוח היום – ... ברוח הימים לא גדולה שלא יבהלו" (תולדות יצחק, שם). כלומר "היום" מבטא דבר מצוי ורגיל.

"לרוח היום - ... כרוח הימים, לא רוח גדולה וחזק... שלא יפחדו ויבהלו" (הכתב והקבלה, שם). כלומר "היום" מבטא דבר מצוי ורגיל.

"לרוח היום - היינו לפי הרוח של נבואה שחל עליהם היום אחר החטא כי קודם החטא חל עליהם הרוח בענין נעלה מזה" (מלבי"ם שם). כלומר – 'היום' מבטא את המדרגה הרוחנית הנוכחית (נשים לב שלפני ואחרי החטא היה אותו יום גשמי במקרא עצמו).

"וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם" (בראשית ו', ה'). וכי מדובר על אותו היום בלבד? הפשט הוא – "בכל יום". וראה עוד במפרשים להלן.

"לא הטיבו מעשיהם אבל הריעו אותם וכל יום היה קשה מחברו, זהו שאמר "רק רע כל היום" (רד"ק שם). כלומר "כל היום" פירושו "כל יום ביחס ליום הקודם לו".

"וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר" (בראשית כ"ד, נ"ה) – ראה להלן פירוש רש"י.

"ימים – שנה" (רש"י שם). כלומר ימים פירושו שנה.

"וְעָנְתָה-בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר, כִּי-תָבוֹא עַל-שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ" (בראשית ל', ל,ג) – ראה להלן פירוש אלשיך, מלבי"ם, מדרש שכל טוב.

"ביום מחר - כלומר לאחר זמן" (שכל טוב (בובר), בראשית ל', ל"ג). והדברים ברורים.

"וענתה בי צדקתי ביום מחר - יש מחר שהוא לאחר זמן" (אלשיך, בראשית ל', ל"ג). והדברים ברורים.

"שתענה בי צדקתי ביום מחר – רוצה לומר בזמן העתיד" (מלבי"ם, בראשית ל', ל"ג). כלומר "ביום מחר" פירושו "בעתיד".

"וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי" (בראשית ל"ה, ג'). יעקב אבינו רוצה לזבוח לאל שעזר לו "ביום צרתי". והלא התורה מספרת לנו על צרות וקשיים רבים שפקדו את יעקב אבינו במשך שנים ארוכות (!), ובהן עניות, רמאות לבן הארמי, עבודה קשה ומפרכת. וראה עוד במדרש השכל טוב להלן.

"ואעשה שם מזבח (לה') [לאל] העונה אותי ביום צרתי - כלל כל הצרות צרות שטמת עשו ודליקת לבן ומוראת עשו" (מדרש שכל טוב (בובר) בראשית ל"ה, ג). כלומר "יום צרתי" מתייחס לתקופה של שנים ארוכות של צרות.

"יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ" (ויקרא כ"ה, כ"ט) – ראה להלן פירוש רש"י ואבן עזרא.

"ימים - ימי שנה שלימה" (רש"י שם) – "ימים" פירושו "שנה".

"ימים – שנה" (אבן עזרא שם) - כנ"ל.

"וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד" (דברים ד', ל"ט), ראה במפרשים להלן.

"היום - הוא השמש" (אלשיך שם). כלומר "היום" משמעותו הסתכלו על השמש (המאירה ביום) וממנה תלמדו על מציאות ה', ע"ש.

"בחינת הקדושה תקרא יום, ובחינת הזרות תקרא לילה" (אור החיים הקדוש, שם). כלומר "יום" מבטא קדושה, לעומת "לילה" המבטא את ההפך.

"וידעת היום - פירוש שבכל יום ידע מעשהו של אותו יום" (אור החיים הקדוש, שם). כלומר "היום" משמעותו "בכל יום", תמיד.

"עולם הזה יקרא לילה ועולם העליון יקרא יום" (אור החיים הקדוש, שם). כלומר "יום" הנו העולם הזה, "לילה" הנו העולם העליון.

וידעת היום: על יסוד כל ניסיונותיך שעד כה" (רש"ר הירש, שם). כלומר המילה "היום" מתייחסת לכל מה שהתרחש עד היום.

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ" (דברים ט', א') – ראה להלן פירוש האבן עזרא.

"היום – בזמן הזה" (אבן עזרא, שם). כלומר "יום" פירושו "זמן".

"אתה עבר היום - לזמן אחר" (חזקוני, שם).

"וִידַעְתֶּם הַיּוֹם כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר ה' אֱלֹקֵיכֶם אֶת גָּדְלוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה" (דברים י"א, ב'), ראה במפרשים להלן.

"'היום' - מסתבר ש'היום' נאמר כאן כניגוד אל 'כל – הימים' שבפסוק הקודם. התפקיד של שמירת התורה מוטל על כל הדורות בכל הזמנים. אך הוא הוטל בפעם הראשונה על הדור הזה" (רש"ר הירש, שם). כלומר "היום" עניינו "הדור הזה", בניגוד לדורות הקודמים.

"וידעתם היום - הוסיף לאמר שהעבודה שאתם עובדים היום לה' לשמור מצותיו יש לה יתרון על כל הדורות שיעמדו בעתיד" (מלבי"ם שם) - כנ"ל.

"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה" (דברים י"א, כ"ו) – וכי רק באותו היום נתן ה' לפנינו ברכה וקללה על פי התנהגותנו? וראה עוד במפרשים להלן.

"נותן לפניכם היום - בעולם הזה" (דעת זקנים מבעלי התוספות, שם) – כלומר "היום" משמעותו "בעולם הזה".

"ולכך כתיב ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה - כלומר בעולם הזה" (הדר זקנים על התורה, שם) – כנ"ל.

"היום ברכה וקללה. היום בעוה"ז הם ברכה וקללה אבל לימות המשיח הם כלם ברכה" (פירוש הרא"ש על התורה, שם) – כנ"ל.

"ונקט לשון היום אף על פי שזמן קבוע לקבלת השבועה כי יביאך ה' אל הארץ. מכל מקום נקט לשון היום לומר שמהיום עד אותו זמן" (כלי יקר, שם) – כלומר "היום" משמעותו "מהיום ועד זמן מסוים בעתיד" שנלמד מהפסוק.

"דבר אחר במלת היום רמז אל הגלגל היומי, וסמכו אל הברכה והקללה לומר לך כמו השמש..." (כלי יקר, שם). כלומר "היום" עניינו השמש המאירה ביום, ע"ש.

"שעולם הזה יקרא יום אחד" (אור החיים הקדוש, שם). כלומר "יום" עניינו כל חיי העולם הזה.

"היום - דהיינו בעוה"ז" (פנים יפות, שם) – כנ"ל.

"היום ברכה וקללה - פירוש אימתי היא ברכה? בעולם הזה" (פנים רבי אליהו מזרחי דברים פרשת ראה פרק י"ב פסוק ח')

"ככל אשר אנחנו עושים פה היום" במשכן העומד בינינו "היום פירוש בעת הזאת" (פנים יפות, שם) – "היום" משמעות "בעת הזאת".

"ראה נתתי לפניכם היום ר"ל הגמול והעונש שהזכרתי לכם הוא דבר שתראה בעיניכם והוא דבר שאני נותן לפניכם, דבר גלוי" (מלבי"ם, שם). כלומר "היום" משמעותו "דבר גלוי ונראה".

"לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו" (דברים י"ב, ח') – פשט הפסוק ודאי אינו מדבר על אותו היום, אלא על תקופת היותם של בני ישראל במדבר. וראה עוד במפרשים להלן.

"ככל אשר אנחנו עושים פה היום - במשכן העומד בינינו" (רבי אליהו מזרחי, שם) – כלומר "היום" פירושו בתקופה הזו, שהמשכן בינינו.

"לא תקריבו כמו שאתם מקריבים היום חטאות ואשמות" (גור אריה, שם) – כנ"ל, ע"ש.

"אולם אל תעשו במקומות האלה את כל מה שאנחנו עושים היום כאן, במדבר, באהל מועד הנודד עמנו" (רש"ר הירש, שם) – כנ"ל.

"היום – מציין המשכן שבמדבר... ובמלת היום מציין זמן ההוה שהוא זמן המדבר" (מלבי"ם שם) – כלומר "היום" פירושו זמן ההווה.

"היום - מציין הזמן שמיום ההוא ואילך" (מלבי"ם שם) – כלומר "היום" פירושו מאותו היום והלאה.

"כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם" (דברים ל"א, כ"ז) – פשט הפסוק בבירור מדבר על תקופת חיי משה עם בני ישראל במדבר, ולא על יום מסוים. וראה עוד במפרשים להלן.

"היום - ...ופשט הכתוב הוא: עד היום"  (אור החיים הקדוש, שם).

"וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה" (דברים ל"א, י"ז). וכן "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (דברים ל"א, י"ח). ה' מזהיר אותנו מצרות רבות שיקרו "ביום ההוא", אם נעזוב את דרכי ה'. והלא פשוט וברור שמדובר על תקופה של צרות ולא על יום אחד. וכן מוכח מההיסטוריה.

"לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם" (דברים ל"ג, י"ב) – ראה מפרשים להלן.

"כל היום - לימות המשיח" (מדרש תנאים, שם), והדברים ברורים.

"כל היום – לעולם" (רש"י שם), והדברים ברורים.

"כל היום - לעולם. כאילו אמר: כל הימים" (רבי אליהו מזרחי, שם).

"כל היום - שהוא עד עת קץ" (אלשיך, שם).

"חופף עליו - זה מקדש ראשון, כל היום - זה מקדש שני" (תלמוד בבלי, זבחים קיח ע"ב).

"חופף עליו - זה העולם הזה, כל היום - אלו ימות המשיח" (תלמוד בבלי שם).

נביאים

"הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם אֶקְרָא אֶל ה' וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר" (שמואל א' י"ב, י"ז) – מדובר בתקופת קציר החיטים, שמתרחש על פני תקופה ולא ביום ספציפי. וראה עוד במפרשים להלן.

"היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר - ואמנם אמר זה כי קציר חטים היה שם סביב חג השבועות והנה העת הוא אז לפי הטבע חם" (רלב"ג שם) – כלומר ה"יום" המדובר הינו תקופת חג שבועות, "עת".

"וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה' אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל" (שמואל ב' כ"ב, א') – ראה רש"י ומצודת דוד להלן.

"ביום הציל ה' אותו - לעת זקנתו לאחר שעברו עליו כל צרותיו ונצול מכולם" (רש"י שם). כלומר "יום" פירושו "עת".

"ביום הציל - ר"ל לעת זקנותו שניצול מכל התלאות" (מצודת דוד שם). כלומר "יום" פירושו "עת".

"כִּי יוֹם לַה' צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם וְעַל כָּל נִשָּׂא וְשָׁפֵל: ... וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא" (ישעיהו ב', י"ב-י"ז). וכי הנביא מנבא חזון אחרית הימים, שבו ה' יהיה נשגב לבדו... במשך יום אחד? וזהו? בוודאי שמדובר כאן על "החל מהיום ההוא והלאה".

"כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר עַד יוֹם תֵּת-ה' גֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (מלכים א' י"ז, י"ד). אליהו הנביא מבטיח לאישה האלמנה, בשם ה', כי כד הקמח שלה לא יכלה (לא יגמר) עד שיבוא גשם. וכי יבוא יום אחד של גשם – וזהו? לאחר יום אחד של גשם יכלה (יגמר) כד הקמח? אם כן מה מועילה הבטחה זו?

"כִּי יוֹם נָקָם לַה' שְׁנַת שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן" (ישעיהו ל"ד, ח'). ראה פירוש האלשיך להלן. 

"כי הנה יום א' של נקם נראה לה' שנת שלומים לריב ציון, כי שנה אחת נראה לו כיום אחד" (אלשיך, ישעיהו ל"ד, ח'). כלומר "יום" כאן הוא "שנה".

"יֵבֹשׁוּ רֹדְפַי וְאַל אֵבֹשָׁה אָנִי יֵחַתּוּ הֵמָּה וְאַל אֵחַתָּה אָנִי הָבִיא עֲלֵיהֶם יוֹם רָעָה וּמִשְׁנֶה שִׁבָּרוֹן שָׁבְרֵם" (ירמיהו י"ז, י"ח). הנביא מנבא על הרעה שתגיע לרשעים בעתיד. האם יבוא להם יום אחד של רעה – וזהו? ומכאן והלאה יהיה להם טוב?

"יוֹם לִבְנוֹת גְּדֵרָיִךְ, יוֹם הַהוּא יִרְחַק-חֹק" (מיכה ז', י"א). הנביא מדבר על הטוב הצפון לכנסת ישראל לעתיד לבוא, והצרות שיבואו לאויביה. האם מדובר על יום אחד? וראה עוד בפירוש אלשיך ומצודת דוד להלן.

"יום לבנות גדריך – הוא כל הטוב המעותד ליך [העתיד להיות לכנסת ישראל]" (אלשיך שם). והדברים ברורים.

"יום לבנות - ר"ל יבוא יום לבנות גדרי חרבותיך וביום ההוא ירחק ממך חוק הבבליים אשר הטילו עליך מאז חוק המס והשעבוד" (מצודת דוד שם). וכי חוק הבבליים ירחק ליום אחד וזהו? ולאחר אותו היום יחזור? זה החזון?

"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יוֹסִיף עוֹד שְׁאָר יִשְׂרָאֵל וּפְלֵיטַת בֵּית יַעֲקֹב לְהִשָּׁעֵן עַל מַכֵּהוּ וְנִשְׁעַן עַל ה' קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת" (ישעיהו י', כ'). הנביא מנבא כי יגיע היום שבו עם ישראל ישען על הקב"ה באמת. האם מדובר על יום אחד מסוים של 24 שעות, ולאחר מכן כבר לא נישען על הקב"ה? אם כן מה מועילה נבואה זו? וראה להלן פירוש האלשיך.

"והיה ביום ההוא - ... לעתיד" (אלשיך, שם). כלומר "ביום ההוא" פירושו "לעתיד".

"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד" (ישעיהו י"א, י'). שרש ישי הוא משיח בן דוד. האם הנבואה מדברת על יום אחד של 24 שעות? אם כן מה מועילה נבואה זו? וראה להלן פירוש האלשיך.

"והיה ביום ההוא שרש ישי וכו'... לעתיד" (אלשיך שם). כלומר "ביום ההוא" פירושו "לעתיד", דבר זה מובן מהקשר דברי האלשיך, ע"ש.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל עֹשֵׂהוּ וְעֵינָיו אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּרְאֶינָה" (ישעיהו י"ז, ז'). יום אחד וזהו? אם כן מה מועילה נבואה זו?

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ"ֹ (ישעיהו כ"ח, ה'). האם לעתיד לבוא יהיה יום אחד בלבד, של 24 שעות, שבו ה' יהיה לעטרת ולתפארה לעמו? וזהו, אחר כך העולם חוזר לקדמותו...?

"לָכֵן יֵדַע עַמִּי שְׁמִי לָכֵן בַּיּוֹם הַהוּא כִּי אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי" (ישעיהו נ:ב, ו'). גם כאן, לא יתכן כי הנביא מדבר על יום אחד מסוים ויחיד.

"וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי" (הושע ב', י"ח). כנ"ל.

"בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת תִּקְרְאוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ אֶל תַּחַת גֶּפֶן וְאֶל תַּחַת תְּאֵנָה" (זכריה ג', י'). כנ"ל.

"בַּיּוֹם הַהוּא לֹא תֵבוֹשִׁי מִכֹּל עֲלִילֹתַיִךְ אֲשֶׁר פָּשַׁעַתְּ בִּי כִּי אָז אָסִיר מִקִּרְבֵּךְ עַלִּיזֵי גַּאֲוָתֵךְ וְלֹא תוֹסִפִי לְגָבְהָה עוֹד בְּהַר קָדְשִׁי" (צפניה ג', י"א). כנ"ל. וראה עוד במלבי"ם להלן.

"ביום ההוא - בזמנים הקודמים... אבל אז [לעתיד]... וכן בזמנים הקודמים... אבל אז [לעתיד]" (מלבי"ם, שם). כלומר "ביום ההוא" פירושו "בעתיד".

"בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָמֵר לִירוּשָׁלַ͏ִם אַל תִּירָאִי צִיּוֹן אַל יִרְפּוּ יָדָיִךְ" (צפניה ג', ט"ז). גם כאן, לא יתכן כי הנביא מדבר על יום אחד מסוים ויחיד. וכי אחרי אותו היום שוב ייאמר לירושלים להיות יראה (מפוחדת) ויירפו ידיה...?

"וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה י"ד, ט'). זהו פסוק יסודי שאותו אנו אומרים בסיום כל תפילה. וכי יעלה על הדעת שהנבואה מדברת על יום אחד מסוים של 24 שעות, שבו יהיה ה' אחד ושמו אחד בעולם כולו – ובתום 24 שעות אלו העולם יחזור לקדמותו...?

"וְהָיָה כָּל סִיר בִּירוּשָׁלַ͏ִם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לַיהוָה צְבָאוֹת וּבָאוּ כָּל הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם וְלֹא יִהְיֶה כְנַעֲנִי עוֹד בְּבֵית יְהוָה צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא" (זכריה י"ד, כ"א). ובתום אותו היום ישובו הכנענים לבית ה'? גם כאן, לא יתכן כי הנביא מדבר על יום אחד מסוים ויחיד.

כתובים

"וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ כָּל הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ" (תהלים ל"ה, כ"ח), ראה מפרשים להלן.

"כל היום – שככה יהיה תמיד" (אבן עזרא, שם). כלומר "יום" משמעותו "תמיד".

"כל היום תהלתך, כמו שהם יאמרו תמיד תהלתך" (רד"ק, שם). כנ"ל.

"כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה" (תהלים מ"ד, כ"ג) – ראה מפרשים להלן.

"כל היום – תמיד" (רד"ק, שם).

"עליך הורגנו כל היום - שגם האנוסים שהמירו דתם בעת השמד" (מלבי"ם שם) - כלומר "יום" עניינו "עת", תקופת זמן.

"וָאֱהִי נָגוּעַ כָּל הַיּוֹם וְתוֹכַחְתִּי לַבְּקָרִים" (תהלים ע"ג, י"ד) – ראה מפרשים להלן.

"כל היום, הימים" (רד"ק, שם) – כלומר "יום" משמעותו "ימים" רבים.

"ה', אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי, יוֹם-צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה נֶגְדֶּךָ" (תהלים פ"ח, ב'). ראה פירוש האבן עזרא להלן.

"יום – זמן" (אבן עזרא, שם). כלומר "יום צעקתי בלילה" פירושו "הזמן שבו צעקתי בלילה".

"כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ" (תהלים צ"ה, ז') – ראה רש"י להלן.

"היום - בעולם הזה" (רש"י שם).

"בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה" (קהלת ז', י"ד) – ראה פסיקת זוטרתא ורש"י להלן.

"ביום טובה היה בטוב – בזמן שאתה מצאוי ומצאוי לך" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שם). כלומר "יום" פירושו "זמן".

"וביום רעה ראה - כשתבוא הרעה על הרשעים אתה תהיה מן הרואים" (רש"י שם). כלומר "ביום" פירושו "כאשר יגיע הזמן".

"עַתָּה בּוֹא כָתְבָהּ עַל לוּחַ אִתָּם וְעַל סֵפֶר חֻקָּהּ וּתְהִי לְיוֹם אַחֲרוֹן לָעַד עַד עוֹלָם" (ישעיהו ל', ח') – פשט הפסוק הוא ש"ליום אחרון" עניינו "לָעַ֖ד", כלומר לנצח. וראה רד"ק להלן.

"עדות ליום אחרון – ופירושו לעד עד עולם" (רד"ק שם). כלומר "ליום אחרון" פירושו "לעד".

"כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה" (משלי ט"ז, ד') – ראה מדרש משלי להלן.

"ליום רעה - לדינה של גיהינום" (מדרש משלי, שם). כלומר "ליום רעה" פירושו "לתקופה רעה".

"עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן" (משלי ל"א, כ"ה). ראה אבן עזרא ואלשיך להלן.

"ליום אחרון - לעת זקנתה" (אבן עזרא, שם). כלומר 'יום' פירושו 'עת'.

"יום אחרון - העולם הבא" (אלשיך, שם).

"עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים" (שיר השירים ב', י"ז) – ראה מפרשים להלן.

"עד שיפוח היום ונסו הצללים. כשתעבור פורענות מישראל" (מדרש זוטה שם). כלומר 'יום' עניינו תקופה, של פורענות במקרה זה.

"ועד שיפוח היום - הוא עת קץ" (אלשיך שם) – כלומר 'יום' עניינו 'עת'.

"עַ֤ד שֶׁיָּפ֙וּחַ֙ הַיּ֔וֹם וְנָ֖סוּ הַצְּלָלִ֑ים" (שיר השירים ד', ו'), ראה מפרשים להלן.

"עד שיפוח היום של גלות מצרים" (אלשיך שם) – היינו 'יום' עניינו תקופה מסוימת.

"עד שיפוח היום, והוא מליצה על עת" (מלבי"ם שם) – היינו 'יום' עניינו 'עת'.

"לַיְלָה לְיוֹם יָשִׂימוּ אוֹר קָרוֹב מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ" (איוב י"ז י"ב). ראה מלבי"ם להלן.

"היום - של חיי העוה"ז" (מלבי"ם שם). כלומר "יום" – משל לכל חיי העולם הזה.

יראה נא הקורא, עשרות מקומות, בתורה בנביאים בכתובים ובמדרשים, שבהם "יום" אין פירושו 24 שעות, אלא משמעויות שונות רבות ומגוונות.

ומכאן פשוט וברור שאין כל הכרח כי ששת ימי בראשית הינם "יום" כפשוטו. פשוט וברור כי יתכן כי מדובר במשמעות אחרת, כפי שראינו במקומות רבים במקרא.

הטקסט לקוח מתוך הספר "עולמות משתלבים".

הכותב בעל תואר B.Sc בפיסיקה בהצטיינות מהטכניון.