הורים וילדים
לזהות ולהעיף: 5 סוגי בלגן אופייניים בבית, ואיך ניפטר מהם אחת ולתמיד
כל משפחה מכירה את התחושה של בלגן שמצטבר וגורם ללחץ ועומס. איך נוכל לזהות את סוגי הבלגן השונים, והאם אפשר להיפטר מהם? מומחית סדר וארגון עולמית חושפת את חמשת סוגי הבלגן שנמצאים כמעט בכל בית, ומגלה לנו מה אפשר לעשות ממש עכשיו כדי להיפרד מהם סופית. התחלה מסודרת
- אורית גרוסקוט
- פורסם ד' תמוז התשפ"ד
מכירים את התחושה ה"כבדה" שיש לנו בתוך בית עמוס בחפצים? הרגשת פעם שריבוי החפצים מקשה עליך למצוא דברים, או גורם לך לא ליהנות מהמרחב שלך? בלגן נוטה להצטבר מהר, ולהפוך לאויב הגדול ביותר של הסדר והניקיון בבית. כדי להבין למה זה קורה, נחזור להתחלה ונתמקד בשורש.
לפי המומחית לסדר וארגון קסנדרה ארסן, הבלגן מתאפיין ב-5 סוגים, ואם תצליחו לזהות איזה מהם מאפיין את ערמות אי-הסדר אצלכם בבית – תפתרו את הבעיה אחת ולתמיד. מוכנים להתחיל?
- בלגן חסר בית
הסוג הראשון והנפוץ ביותר הוא בלגן חסר בית. אלו דברים שאכן מצאים בשימוש, אך אין להם מקום מוגדר. דואר, חשבונות, בגדים שלא ממש מלוכלכים, אבל גם לא נקיים מספיק לחזור לארון, קופונים, קבלות ועוד. בלגן כזה יכול להצטבר מהר מאוד.
פתרון: תנו להם מקום מגורים! הקצו מקום ייעודי חפץ וחפץ. זו יכולה להיות סלסלה, מגירה או ארון. חפץ שיש לו בית, יחזור לשם בדרך כלל.
- בלגן "יום אחד אהיה"
הסוג הבא הוא בלגן "יום אחד אהיה". זה הבלגן של ה"אני האידיאלי" שלכם. בדרך כלל מדובר בערמות של ציוד כושר שמעולם לא השתמשתם בו, חומרי יצירה לפרויקטים שמעולם לא סיימתם ועוד. לדוגמה: נניח רצית מאוד ללמוד סריגה, והחלטת לרכוש כמות גדולה של גלילי צמר ומסרגות. בערב הראשון אכן התיישבת בהתרגשות וסרגת, וכך גם בערב השני. כעבור שבוע שכחת בכלל איפה הנחת את המסרגות, ובשבוע הרביעי הקופסה הפכה לפריט שהעין כבר לא רואה. קופסה גדולת שיושבת במרכז הסלון, מעלה אבק ומציפה אותנו בתחושת החמצה. בלגן "יום אחד אהיה" נובע מהשאיפה שלנו להיות טובים יותר, יצירתיים יותר, אך כשהחפצים לא בשימוש הם הופכים לרעל רגשי שמעורר בנו תחושת חוסר הגשמה עצמית.
הפתרון: הצעד הראשון הוא להבין מהו בלגן ה"יום אחד אהיה" שלך, ולשחרר אותו. איך לשחרר? אפשר לתרום ציוד ספורט, כן, גם כזה שעלה אלפי שקלים, ואפשר למכור אותו. אפשר להעביר לגן הילדים הסמוך את כל סלילי הצמר, ואפשר להעביר לשכנה את כל חומרים והכלים להכנת לחם מחמצת שקנית בהתקף רגעי של "מי אוכל לחם שמרים רגיל? זה כל כך לא בריא".
- בלגן אשם
הסוג השלישי הוא בלגן אשם – בלגן שנובע מרגשות אשמה ומונע מאיתנו להיפרד מחפצים לא מועילים. אלו הם חפצים שאנו שומרים מתוך תחושת מחויבות רגשית או מוסרית, ולא מתוך צורך אמיתי.
דוגמאות לבלגן אשם:
- חפצים שקיבלנו במתנה ובאמת אין לנו שום צורך בהם.
- רכישות מיותרות: חפצים שנקנו מתוך מחשבה להשתמש בהם, אבל בפועל – שוכבים בארון. חלקם יקרים מאוד. חפצים אלו יוצרים תחושת אשמה ואפילו תחושת כישלון.
- עבודות יצירה של ילדים: יצירות אמנות של הילדים מהשנים הקודמות, אין להם באמת צורך בהן, אבל אתם מרגישים "לא נעים" להיפטר מהם.
הפתרון: שאלו את עצמכם שאלות: האם החפץ משמח אתכם? האם הוא משרת מטרה כלשהי? אם התשובה היא לא, זהו חפץ שיש לשקול לשחרר ממנו. אם מדובר במתנה – הבינו שהחפץ אינו האדם, הקשר שלכם לנותן החפץ אינו תלוי בחפץ עצמו.
אם מדובר בחפץ שאתם מעוניינים להעביר הלאה, אך כן מעוניינים לזכור, אפשר לצלם אותו ולהכין אלבום דיגיטלי על מנת לשמר את הזיכרון. הדבר עובד נהדר עם יצירות של הילדים, וכמובן גם עם כל חפץ אחר.
- בלגן זהותי
הסוג הרביעי הוא בלגן זהותי – נובע מהזיקה האישית והרגשית שלנו לחפצים שאספנו לאורך השנים. משובר בחפצים שאנו מחזיקים בהם משום שהם חלק מהזהות או העבר שלנו. לעיתים קרובות, מדובר בחפצים שמזכירים לנו תקופות חשובות בחיים או בתחביבים והישגים שהיו לנו בעבר.
כדי להתמודד עם בלגן זהותי, יש לעשות את ההפרדה, ולהבין שהזהות שלכם אינה תלויה בחפצים. את יכולה להיות אמא נהדרת גם בלי צעצועי התינוק (הוא כבר בן 10!), ואתה יכול להיות חובב ספרים בלי לשמור כל ספר שקראת אי פעם.
דוגמאות לבלגן זהותי:
- צעצועים ובגדים שכבר אינם בשימוש.
- ציוד ואביזרים של תחביבי עבר. למשל, כלי נגינה, חומרי יצירה, ציוד ספורט או כלי עבודה.
- חפצים שאספנו במשך השנים כמו בולים, צעצועים, ספרים או כל פריט אחר שהפך להיות חלק מהזהות שלנו כאספנים.
- בגדים שמזכירים לנו תקופות מסוימות בחיים, כמו שמלת כלה, בגדי תיכון או פריטים מיוחדים מאירועים שונים.
הפתרון: שאלו את עצמכם אם החפצים האלו באמת תורמים לחיים שלכם כיום, או שהם פשוט מעמיסים עליכם רגשית ופיזית. יתכן שאת חלקם כן תרצו לשמור, ואת חלקם תרצו להעביר הלאה. במקום לשמור את כל החפצים, בחרו את הפריטים החשובים ביותר והכניסו אותם למקום אחסון מסודר, כמו קופסאות זיכרון או מדפים מיוחדים.
- בלגן עצלות
הסוג החמישי הוא בלגן עצלות. זה בלגן שנוצר פשוט כי לא טרחנו להחזיר דברים למקומם. אולי המקום שלהם עמוס או רחוק, ולכן אנחנו פשוט מניחים אותם על השולחן או הכיסא. כדי להתמודד עם בלגן עצלות, חשוב ליצור מקומות קלים ונגישים לאחסון, ולהרגיל את עצמנו להחזיר דברים למקומם מיד לאחר השימוש.
דוגמאות:
- מפתחות שמונחים על השולחן במקום לתלות אותם על המתלה, בגדים שמושלכים על הכיסא במקום להכניסם לארון או לכביסה.
- כלי מטבח שנותרים על השיש במקום להחזירם למגירה.
- ספרים, מגזינים או ניירות שנערמים על השולחן.
- כלי עבודה או חומרי יצירה שנשארים במקומות שונים ברחבי הבית.
הפתרון:
- מקומות קבועים: תלו מתלה למפתחות ליד הדלת, הכינו סלסלה לבגדים שנמצאים בשימוש ועוד.
- מקמו את המקומות הקבועים כך שיהיו נגישים ונוחים. אם יש צורך לפתוח כמה דלתות או מגירות כדי להחזיר חפץ, רוב הסיכויים שלא תעשו זאת. ככל שהחפצים קרובים יותר למקום שבו משתמשים בהם, כך יהיה קל יותר להחזירם למקומם.
- קבעו לעצמכם זמן קבוע ביום לסידור החפצים והחזרתם למקומם והשתמשו בתזכורות כמו פתקים והתראות בטלפון שיזכירו לכם להחזיר את החפצים למקומם.
- החזירו חפצים למקום המיועד מיד לאחר השימוש.
בלגן בבית יכול להיות מקור לעומס ולחץ, אך בעזרת זיהוי נכון של סוגי הבלגן, ניתן להפוך את הבית למקום מסודר, נעים ונוח יותר. הסדר מתחיל במודעות ובצעדים קטנים ומתמשכים, שבסופם נחוש הקלה ושקט נפשי כתוצאה משהות במרחב נקי ומסודר. בהצלחה!
מזהים אצלכם את אחד מסוגי הבלגן? כתבו לנו בתגובות.