מעגל הוויכוחים: תחקרו את הוויכוחים שלכם. יש בהם מידע חשוב

הדור הזה שזכינו לחיות בו, מביע ואומר הרבה דברים. למי אין היום איזה פודקאסט קטן, איזו קבוצה שבה הוא מסביר את משנתו החוצה. כולם מבקשים להביע, לאמור.

זה תהליך טבעי של רצון בריא של עצמנו, ושל הילדים שהיינו, רצון בריא ובסיסי: שיקשיבו לנו. שדעתנו תישמע. ככה זה בבריאות של בני האדם. אוגרים מידע חיים שלמים, מפתחים אג'נדה, ואז, מבקשים לשתף בה אחרים. בשלב אגירת המידע ולימוד החיים אנחנו נעזרים בנתונים סביבתיים, מסתכלים הרבה על ההורים, מתחקים אחרי מערכות יחסים.

אחד מעולמות הידע האינסופיים הפרושים לפנינו, גם כשאנחנו כבר גדולים ונשואים, הינו "מעגל הוויכוחים שלנו".

מה? כן. כן. התבוננות נכונה על מעגל הוויכוחים החוזרים שלנו מהווה באר מים חיים וחכמים, שממנו אפשר לדלות סודות לגבי שלום הבית שלנו.

הרבה דברים אפשר להגיד על רזי הוויכוחים הזוגיים של כולנו, בעיקר את האמירה הנכונה כל כך, "תזכיר לי על מה התווכחנו?".

חקר הוויכוחים שלנו הוא תחום מרתק. זה נראה שבכל פעם הוויכוח מתרחש בגלל משהו אחר, אבל בעומק של העומק של המידע שאפשר לגלות, הוויכוחים בדרך כלל מעלים את הגרה של עצמם. גם אם התפאורה נראית טיפה אחרת, יסוד כאב הוויכוח – זהה.

הוויכוח אינו הסיפור של "מה קרה" או "מה הוא אמר", "מה היא לא עשתה" או איזה פרצוף מקטר היה שם בתגובה. הידע על הוויכוחים הזוגיים שלנו עמוק הרבה יותר. הווייז אל מעמקי הנפש שלנו, וסיבת ההתעצבנויות וההתנהגויות שאנחנו נביע מתוכנו, הברוגזים והמילים החותכות, טמונים במקום אחר בתוכנו. נמוך יותר, או גבוה יותר. תלוי את מי שואלים.

תחקרו את הוויכוחים שלכם. יש בהם מידע חשוב. אם לא בזמן התרחשותם, אפשר בנחת, אחרי. אחרי שהשלמתם.

עשו לכם "חוג חקר ויכוחים". ביחד, או לחוד. תיזהרו רק שהחוג לא יביא תוך כדי לוויכוח נוסף. אם צריך, קחו עזרה בשאיבת המידע. ציירו לכם אפילו מעגל קטן על דף ותתחילו מימין: מה היה הטריגר, מה נאמר, מה נעשה או לא נעשה, מה הרגשתם.

אל תחקרו את המחשבות או ההתנהגות של הצד השני. תחקרו ראשית רק את עצמכם, אתם החשובים. למה האמירה ההיא הרגיזה אתכם כל כך, מה היא הדליקה בתוככם בכל פעם, במה היא פגעה.

אחר כך, בשלב הבא, תבדקו איך הגבתם להרגזה, לאכזבת הטריגר, למציאות שלא אהבתם ושהתחילה את המריבה. צעקתם? הלכתם? נכנסתם לדום שתיקה? הייתם בעבודה על המידות? בפאסיב אגרסיב? מה היו הדיבורים הפנימיים שלכם תוך כדי השלב הזה בוויכוח?

למדו את עצמכם. אספו מידע. הוא מתחדש כל הזמן. השתמשו בדמיון הנובע מתוככם בזמן המחקר על המריבה.

תמשיכו על המעגל: בדקו, איך התחלתם להשלים. האם כדי לחזור לדבר השתמשתם בדיבורים הקצרצרים האלה שבאים בתחילה כדי לחזור אל תפקוד ביתי של "שולם" - "אתה מביא את הילדים?", "אין חלב", כאלה משפטים מינימליסטים? האם אהבתם את הדרך שבה השלמתם, או שבשלב הזה, טעון שיפור?

איסוף מידע הוא דבר נפלא. בעיקר על עצמנו. אנחנו מתפללים עליו, בבקשה הראשונה שלנו בתפילת שמונה עשרה: "חננו מאיתך, חכמה בינה והשכל. ברוך אתה ה' חונן הדעת".