איך נוכל לדעת מהו ייעודנו האישי בעולם?

יש בעולם יותר משישה מיליארד בני אדם, וכל אחד מהם מחזיק בייעוד ובתוכנית אישית וייחודית.

בראשית ברא אלוקים אדם אחד עם תוכנית ייחודית, ומאז לא פחתה חשיבותו של האדם. כל אחד ממשיך להיות חשוב כאילו הוא היחיד בעולם. תשומת ליבו של האלוקים לכל אחד ואחד אינה מפוצלת. הוא יכול לאהוב כל אחד מששת מיליארדי האנשים, כשם שהוא אהב את אדם הראשון, בלי להפחית מעוצמת הקשר. כשם שהוא יצר את העולם לאדם, כך הוא עושה בעבור כל אחד ואחד באופן אישי, כולל אתה!

איך נוכל לדעת מהו ייעודנו האישי?

ראשית, חשוב לדעת כי אין בכוונת התורה להפוך כל אחד לאיש דתי באופן קונבנציונלי ואחיד, או לגרום לכולם ללמוד ולהתנהג בדיוק באותו אופן. רצון התורה הוא לכוון כל אחד מאיתנו לפיתוח מרבי של יכולתו האישית.

במקום כלשהו, בתוך תוכך, קיים "אני מושלם" שאליו עליך להגיע, כלומר יש מילים ומעשים שרק אתה יכול לעשות ולא אף אחד אחר. אם לא תעשה אותם בדרך כלשהי, ייאבד העולם ממטרתו ומטעמו. ייתכן שיש אדם שזקוק לעזרתך או פרי הזקוק לברכה מפיך, אבל אתה צריך לקבל הדרכה מאלוקים כדי לדעת מה לעשות. זו המטרה בלימוד התורה, וזו צריכה להיות מטרת חייך – להכיר ולפתח את יכולתך הייחודית.

משום כך, מה שאלוקים רוצה ממני עשוי להיות שונה, לגמרי, ממה שאלוקים רוצה ממך. כדי ללמוד תורה – אינך חייב לשאוף להיות דתי או לרצות להיות רב. להפך! מטרת הלימוד היא לעשות את חייך ואת ימיך לטובים ביותר, בתוך מה שבחרת להיות. כך, אם למשל אתה רופא, בעזרת התורה תחיה את החיים שלך בדרך הטובה ביותר. לפני שאנחנו חושבים על מקצוע ועל סגנון חיים, עלינו להיבנות כבני אדם, וזו המטרה בלימוד התורה.

יש הנמנעים מלבוא במגע עם התורה, מתוך פחד לאבד את חופש הבחירה וחשש שהיא תעצב אותם לדגם מסוים מאוד. זו טעות! מטרת הלימוד היא לכוון כל אחד ואחד להשגת יכולתו האישית.

שמירת מצוות אין פירושה איבוד יכולת היצירה, אלא להפך. הרי יש הבדל עצום בין ציות עיוור לפקודה מסוימת ובין בחירה עצמית שנובעת מהשכל ומהאמונה ומכוונת לדבוק בכללי התנהגות שנראים חיוביים ואמיתיים ומאפשרים לכל אדם לעשות שימוש טוב יותר בכושר היצירה שלו.

כוונות

חייבים לדעת, שמטרת חייו של האדם תלויה בכוונות של מעשיו הרבה יותר משהיא תלויה במה שהוא עושה או מראה כלפי חוץ. על כן, אדם שמתלבש כדתי וחי בחברה דתית או לומד יום שלם בישיבה, לא בהכרח חי חיים נכונים יותר ממישהו שחי אחרת.

אם כן, איך אוכל לדעת עד כמה אני בדרך הנכונה? עלי לדעת שהיעד שלי הוא להגיע לקשר הקרוב והממשי ביותר האפשרי עם האלוקים. כאשר אני מרגיש זאת, אפשר לומר שאני מתפתח כאדם. לכל חוקי התורה יש אותה מטרה: לקרב את האדם לאלוקיו, מתוך בניית קשר מוחלט של אמונה ואהבה, ובלא דאגה על איך זה נראה בעיני אחרים.

לשם כך, לא די לחיות פורמלית על פי חוקי התורה, אלא יש לעבוד גם על הרגשות ועל הכוונות. ייתכן כי שני אנשים החיים באותו אופן לכאורה, שונים זה מזה כרחוק מזרח ממערב, כי האחד מהם מחובר למטרת חיים מוחשית ופועל בהתאם לרצון האלוקים ולייעודו בחיים, ואילו האחר אבוד לגמרי – פועל על פי החושים שלו, בלי מטרה, ומה שמניע אותו הוא הדחפים הפרימיטיביים שלו, כמו בעולם החי.

לדוגמה, אב המוציא הון תועפות על חגיגת נישואי בתו – האם התנהגותו טובה או לא? תלוי בכוונות שלו. אם המטרה שלו להתפאר בעושרו ולהראות לכל העיר כמה הוא עשיר ובעל כוח, ולכן כולם חייבים לכבד אותו – מובן שהמעשה שלילי מאוד.

אבל אם הוא עושה זאת מתוך מודעות לגודלו של יום הנישואין, מתוך ההכרה בעובדה שזהו אחד הימים החשובים ביותר בחייו ובחיי בתו, שכן בו היא מקימה משפחה ויוצקת את היסוד לדור הבא, שאותו היא תחנך להשלים את ייעודו ולהביא לעולם תועלת רבה, על פי רצון האלוקים, הרי יש לו סיבות רבות לחגוג את היום הגדול הזה. הרי אנו חייבים להלל את האלוקים ולהודות לו על הטוב הרב שהוא מעניק לנו, ומְסיבה גדולה כזו היא למעשה הדרך שבה האב חוגג את הרגע החשוב הזה בחייו ומודה לאלוקים על שזיכה אותו בו.

באופן החשיבה הזה אפשר לקשר למטרת החיים כל פרט בחיי היום-יום. נניח שאתה לומד כדי להתקבל לאוניברסיטה. הדבר הראשון שעליך לשאול הוא: האם זה תואם את מה שאלוקים רוצה ממני? במקרים מסוימים זה תואם בהחלט, ובמקרים אחרים – לא.  לכן, כאשר אתה מתכונן למבחנים, למשל, עליך לשאול את עצמך: לשם מה אני לומד באוניברסיטה? התשובה עשויה להיות: כדי להשיג עבודה טובה. ואז, שוב עליך לשאול את עצמך: בשביל מה צריך עבודה טובה? כדי להרוויח כסף. בשביל מה צריך להרוויח כסף? אפשר להשיב שצריך להרוויח כסף כי הכסף הוא שאיפת חיים, ואפשר להשיב שהכסף נחוץ למגוון שימושים חיוביים או לתכלית מסוימת שעולה בקנה אחד עם רצון האלוקים. אם אמנם מטרתך לעשות בכסף שימוש חיובי אמיתי, הרי כל מאמץ שאתה עושה לצורך הלימוד הזה – הליכה עד תחנת האוטובוס, כתיבת עבודות, לימוד למבחן ואפילו פתיחת ספר – הוא מעשה שקשור למטרת חייך, ולכן הוא מלא משמעות. באופן זה תוכל להפוך כל אחד מימיך ליום מלא רגעים משמעותיים, וזה בוודאי יוביל אותך לחיים מאושרים יותר. לדוגמה, בזמן שאתה מחכה למעלית בדרך ללימודים, תוכל לחשוב: "לולא הייתי לוחץ על הכפתור הזה – לא הייתי לומד – לא הייתי מקבל עבודה טובה – ובעתיד לא הייתי מסוגל לתמוך בתוכניות שעוזרות לילדים מתקשים". כך, כשתסתכל על כפתור המעלית תחשיב אותו הרבה יותר, כי הודות לקיומו ילד מסוים יהיה מסוגל ללמוד בעתיד.

אך הכוונות אינן הכל. מה בא אחריהן? במאמר הבא, בעז"ה.

מתוך הספר "מסעו של דן אחר משמעות החיים", מאת רוני דיין. לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.