אור החיים הקדוש: דבר תורה קצר ומתוק על פרשת חוקת

"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל" (במדבר י"ט, ב')

התורה מכנה את מצותפרה אדומה "חוקת התורה". מדוע?

אור החיים מסביר כאן יסוד נפלא בעבודת השם: אם אדם מקיים את כל מצוות התורה, כולל אלה שאינן מובנות בשכלנו (כמו מצות פרה אדומה) הדבר נחשב כאילו קיים את כל התורה.

על פי הסבר זה, ביאור הפסוק הוא כך:

"זאת חוקת", החוקה הזאת היא "התורה אשר ציוה ה' לאמר". כלומר, אם עם ישראל יקיימו את חוקי התורה (שאין להם טעם שכלי), נחשב להם כאילו קיימו התורה כולה.

"ובדרך רמז ירצה באומרו חקת התורה - שאם יקיימו מצוה זו, הגם היותה חוקה בלא טעם, מעלה עליהם הכתוב כאלו קיימו התורה אשר צוה ה' לאמר".

מדוע קיום חוקי התורה נחשב לאדם כאילו קיים התורה כולה?

כשאדם מקיים מצוה שמבין את טעמה, ייתכן שמקיים אותה כי מבין את ההיגיון שבה ולכן אין כאן הוכחה לכך שנפשו משתוקקת לקיים את כל המצוות. לעומת זאת, כשהאדם מקיים מצוה שאין לה הסבר שכלי, ניכר שהוא מקיים אותה מתוך אמונה תמימה בה', ושמבחינתו יש רצון לקיים את כל המצוות באשר הן, ולא בגלל שהוא מבין את הטעם שלהן.

וזה האות – כשאדם מקיים מצוה שאין לה טעם ידוע, זוהי הוכחה על אמונתו בבורא עולם, וכי נפשו משתוקקת לעשות רצון ה'. זוהי קבלה פנימית ונפשית של המצוות כציווי אלוקי, ללא קשר להבנתן.

"כי קיום המצוה בלא טעם יגיד הצדקת האמונה והסכמת הנפש לקיים כל מצות הבורא, וזה לך האות". ואולי כי לטעם זה רצה ה' שתתמסר להם המצוה בדרך חקה".

אור החיים מציין כי ייתכן וזאת הסיבה שהמצוה ניתנה בדרך של חוקה ולא נגלה טעמה, כי על ידי קיומה מחמת אמונה בבורא (ולא מחמת ההיגיון שבה) תינתן לנו הזכות כאילו קיימנו את התורה כולה.

מה הציע הרב לבחור שהתבייש בזקן שלו בראיון עבודה, וכיצד הפסיד בסוף את עבודת חייו? הרב שניר גואטה בסיפור חזק שאסור לפספס