סרטים וסדרות לילדים
התעצבנתי שאני צריך להשגיח על אחי הקטן. מה גרם לי בכל זאת לרצות לשמור עליו?
אמא הפתיעה אותי, ולא לטובה. פתאום אני צריך להשגיח על אחי הקטן דווקא כשיש לי משחק בכדור, אבל הרב שלי סיפר לי משהו מיוחד על מרים הנביאה, ובזכות כך רציתי מאוד לשמור על אחי הקטן. פושקא, התרנגול המצויר, בפרק נוסף לפרשת חוקת
- עולם הילדים
- פורסם ה' תמוז התשפ"ד
הייתי באמצע שיחת טלפון עם חברים שלי, ותכננתי ללכת איתם למגרש כדי לשחק בכדור. לפתע אמא נכנסה לחדר, גלגלה אל תוך החדר ביצה, ואמרה לי: "תכיר, זה האח החדש שלך". עוד לא הספקתי להבין מה קרה פה, ואמא אמרה לי שהיא חייבת לצאת לסידורים, ושאשמור על אחי היטב-היטב. היא תחזור ב-18:00, ושאזהר, כי הוא שביר.
הייתי המום. למה דווקא עכשיו אני צריך לשמור על אח שלי? התקשרתי לרב שלי, וסיפרתי לו שקבעתי לשחק עם חברים שלי במגרש, אבל אז הגיעה אמא שלי, ואמרה לי שאני צריך לשמור על אח שלי החדש.
"מזל טוב", בירך אותי הרב, והוסיף: "לא ידעתי שיש לך אח חדש".
"גם אני לא ידעתי", עניתי לרב. "אבל אני צריך להישאר איתו בבית ולהפסיד את המשחק עם החברים שלי".
המעשה שעשתה מרים והשכר שקיבלה עליו
"לא נורא, פושקא", ניסה להרגיע אותי הרב. "תדע לך שזו זכות גדולה".
"על איזו זכות מדובר?" שאלתי, והרב התחיל להסביר לי: "אתה זוכר את מרים, אחות של משה ואהרון?".
"ברור", השבתי.
"פרשת השבוע מספרת לנו על פטירתה של מרים", התחיל הרב לספר.
"עצוב", הגבתי.
"נכון, אבל מרים משאירה לנו מסר חשוב מאוד. תגיד לי, מה אתה זוכר ממרים?".
עניתי שאני זוכר שהיא שמרה על משה כשהיה בתיבה.
"ומה עוד אתה זוכר?", שאל הרב.
"אה! שהיא ישבה מחוץ למחנה, כי היתה לה צרעת, ובני ישראל חיכו לה עד שהיא התרפאה".
"יפה מאוד, פושקא", התרשם הרב והמשיך: "חז"ל מראים לנו את הקשר בין שני הסיפורים האלה. מרים המתינה למשה שעה אחת - לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעה ימים במדבר. היא חיכתה כמה דקות בין שיחי הסוף עד שבת פרעה הוציאה את משה מהתיבה, ובזכות אותן דקות בודדות שחיכתה – כל בני ישראל חיכו לה שבוע ימים עד שנתרפאה, וחזרה למחנה".
פתאום אמא שוב הפתיעה אותי
"כל הכבוד לכולם, אבל איך זה קשור אלי?", לא הבנתי.
"פושקא, תראה כמה שווה כל דקה של גמילות חסדים. תבין שכל מעשה טוב קטן שלך, עושה רעש גדול מאוד בשמיים ולשמור על אח שלך כל אחר הצהריים זו גמילות חסדים עצומה", הסביר לי הרב, ועכשיו התחלתי להבין, אבל פתאום קרה משהו מפתיע. אמא אמרה לי שהיא פספסה את האוטובוס, שהיא תלך לסידורים ביום אחר, ושאני יכול לצאת לשחק עם חברים שלי, אבל אני אמרתי לה שהיא יכולה ללכת לשתות קפה עם סבתא, ואני אשמור על אחי. אני לא מתכוון לוותר על המצווה הזו. שבת שלום, ילדים.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>