רמב"ן על פרשת חוקת: דבר תורה קצר ומרתק לשולחן השבת

בפרשת השבוע, פרשת חוקת, מתוארת פרשת מי מריבה, שבעקבותיה נגזר על מנהיגי הדור, משה ואהרן, לא להיכנס לארץ הקודש. בפרק כ' פסוק י' מובאים דברי משה ואהרן אל בני ישראל: "וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת־הַקָּהָל אֶל־פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ־נָא הַמֹּרִים הֲמִן־הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם".

מפרש על כך הרמב"ן:

"חלילה חלילה שיהיה התימה למניעות כי משה רבינו, הנאמן בכל בית ה', לא יפלא ממנו כל דבר מה', והוא וכל ישראל עמו ראו גדולות ונפלאות מזו, ואף כי הוא אשר נעשה כן על ידו פעם אחרת בצור בחורב".

הרמב"ן בניסוח חריג מדגיש: "חלילה חלילה", ומבאר כי אין לחשוב כי משה רבנו הנאמן בכל ליבו לה', חושב כי לא ניתן להוציא מים מן הסלע. משה רבינו היה הנאמן ביותר בכל בית ה' וראה ניסים ונפלאות רבים. הוא והעם ראו דברים גדולים ומופלאים מאלו בעבר, ולכן אין צד להסביר את מילות הפסוק: "המן הסלע הזה נוציא לכם מים", כאילו כביכול משה לא האמין שניתן להוציא מים מן הסלע.
ממשיך הרמב"ן:

"ואמרו המפרשים שיש תמיהות מתקיימות, כמו: 'הנגלה נגליתי' (שמואל א ב כז), 'הרואה אתה' (טו כז), 'התשפוט' (יחזקאל כב ב), 'המן העץ אשר צויתיך' (בראשית ג יא)".

הרמב"ן מביא את דברי המפרשים שאומרים שישנם מצבים בהם שאלות שהן בעצם שאלות תמיהה מתקיימות (שאלות שהתשובה להן מובנת מאליה). הוא מביא מספר דוגמאות מהתנ"ך לשאלות כאלה:

"הנגלה נגליתי" (שמואל א', ב' כ"ז) - האם לא הופעתי בפניך?

"הרואה אתה" (שמואל א', ט"ו כ"ז) - האם אינך רואה?

"התשפוט" (יחזקאל כ"ב ב') - האם לא תשפוט?

"המן העץ אשר צויתיך" (בראשית ג' י"א) - האם אכלת מהעץ אשר ציוויתי אותך שלא לאכול ממנו?

שאלות אלו נשאלות בצורה של תמיהה, אך הן למעשה קובעות את התשובה בצורה רטורית ומבהירות את המציאות המובנת מאליה.

"אבל רבי אברהם כתב: 'המן הסלע יש לנו כח להוציא לכם ממנו מים', ירצה לפרש שאמר להם: 'שמעו נא המורים בה' האומרים 'ולמה הבאתם את קהל ה' אל המקום הרע הזה המן החלמיש הזה יהיה לנו כח בטבע שנוציא אנחנו ממנו מים, רק תכירו כי מאת ה' הוא, כי הוא אשר הוציא אתכם ממצרים והביא אתכם אל המקום הזה, והוא אשר יפרנס אתכם בו', וזה כטעם שאמר להן במן (שמות טז ו) 'וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים'".

הרמב"ן מביא את פירושו של רבי אברהם אבן עזרא, המבאר שמשה רבינו אמר לעם ישראל: "שמעו נא המורים בה'", כלומר, התייחסתם לה' בדרך לא נכונה בכך שהתלוננתם ושאלתם מדוע הבאתם את קהל ה' אל המקום הרע הזה. משה מדגיש בפניהם שאין לו ולאהרן כוח טבעי להוציא מים מהסלע, אלא הכוח הוא מאת ה'. הוא מזכיר להם שה' הוא זה שהוציא אותם ממצרים והביא אותם למקום הזה, והוא זה שיספק להם את המים.

הרמב"ן משווה את זה למה שנאמר להם לגבי המן בשמות ט"ז, ו': "וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים". כאן משה מנסה להבהיר לעם שה' הוא זה שמספק את צורכיהם במדבר, בדיוק כפי שסיפק להם את המן. המסר המרכזי הוא ההכרה בכוחו ובחסדו של ה' ולא באמונה בכוחם הטבעי של בני האדם.

ממשיך הרמב"ן:

"ולפי דעתי הה"א הזו לשאלה 'המן הסלע הזה נוציא לכם מים אם לא', כי הכתוב פעם יפרש בשאלה הן ולאו, 'היש בה עץ אם אין' (לעיל יג כ), 'התשמור מצותיו אם לא' (דברים ח ב), ופעם יזכיר הן לבדו: 'הזה אחיכם הקטן' (בראשית מג כט), 'הידעתם את לבן בן נחור' (שם כט ה), 'האבכה בחדש החמישי הנזר' (זכריה ז ג)".

הרמב"ן מסביר כי בפסוק "המן הסלע הזה נוציא לכם מים" הה"א שבתחילת המילה "המן" היא ה"א השאלה. כלומר, מדובר בשאלה ששואלים אותה כצורת הבעת תמיהה או ספק: האם מהסלע הזה נוכל להוציא לכם מים או לא?

הרמב"ן מביא דוגמאות נוספות מהתורה שמראות כיצד השאלה מופיעה בצורה כזו, שבה לפעמים מופיעה שאלה עם אופציות של כן או לא, ולפעמים רק עם אופציה אחת (כן):

שאלה עם כן ולא:

"היש בה עץ אם אין" (במדבר י"ג כ') - האם יש שם עץ או לא?

"התשמור מצותיו אם לא" (דברים ח' ב') - האם תשמור את מצוותיו או לא?

שאלה עם כן בלבד:

"הזה אחיכם הקטן" (בראשית מ"ג כ"ט) - האם זה אחיכם הקטן?

"הידעתם את לבן בן נחור" (בראשית כ"ט ה') - האם אתם מכירים את לבן בן נחור?

"האבכה בחדש החמישי הנזר" (זכריה ז' ג') - האם אבכה בחודש החמישי?

הה"א בשאלות האלה מבהירה שמדובר בשאלה, אך התשובה לשאלה עשויה להיות ברורה מעצם השאלה עצמה. במקרה של "המן הסלע הזה נוציא לכם מים", משה בעצם שואל את העם האם באמת יצליחו להוציא מים מהסלע.

"אבל היתה השאלה הזאת להם שאלת הנסיון, אמר: שמעו נא המורים מה תחשבון על ה'? המן הסלע הזה החזק נוציא לכם מים? היהיה הדבר הזה אם לא? הפליג במרים והגיד כי הם קטני אמנה, וכאשר יריבו אליו הוא מפני מחשבתם שלא יעשה השם עמהם להפליא, כענין שנאמר: (תהלים עח יח-כ) 'וינסו אל בלבבם היוכל אל לערוך שולחן במדבר הגם לחם יוכל תת', וכך אמרו: (אבות ה ד) 'עשר נסיונות נסו אבותינו להקב"ה במדבר'".

הרמב"ן מסביר את הפסוק "המן הסלע הזה נוציא לכם מים" כתגובה של משה רבינו לעם ישראל מתוך תחושת מבחן וניסיון שהם מעמידים אותו ואת ה' בו. הוא אומר שזו הייתה שאלה שמטרתה לבדוק ולהתנסות באמונה של העם.

כלומר, זוהי שאלה של ניסיון. משה אומר לעם "שמעו נא המורים" - הוא פונה אליהם בתוכחה ושואל אותם האם הם באמת חושבים שיוכל להוציא מים מהסלע החזק הזה, דבר שהוא נס מופלא. השאלה היא בעצם מבחן לאמונתם של העם בה' וביכולתו לבצע ניסים.

"וכמו השאלה במחשבת הנשאל במקומות רבים: 'ההשב אשיב את בנך' (בראשית כד ה), 'אם רצונך כן הנלך אל רמות גלעד אם אחדל' (דהי"ב יח ה), אם עצתך כן אף כאן אם מחשבתכם שנוציא לכם מים מזה וכן דעתי ב'הנגלה נגליתי', 'הראית כי נכנע אחאב מלפני' (מלכים א כא כט), 'המן העץ אשר צויתיך', 'התשפוט' - כי כלם שאלות, אבל ענינם לשאול בדבר מפורסם שיודה בו הנשאל על כרחו. 'אם נגליתי לבית אביך ובחרתי בכם', 'אם ידעתם זה ולמה תבעטו בזבחי ובמנחתי', 'הלה' תגמלו זאת', וכן: 'אם מן העץ אשר צויתיך אכלת ותבוש ותחבא', או 'למה תתחבא', ובדרך הזה האחרים, אבל הרואה אתה שאלה גמורה בדבר המסופק אם יועץ אתה תשוב אל העיר כלשון רואה אני את דברי אדמון (כתובות קח קט) וכבר פירשתי בסדר בראשית (א ד)".

הרמב"ן ממשיך בהסברו ומדגים כיצד שאלות דומות מופיעות במקומות שונים בתנ"ך, כשהן למעשה שאלות רטוריות שמטרתן לאמת או להבהיר את המובן מאליו עבור הנשאל:

השאלות הרטוריות:

"ההשב אשיב את בנך" (בראשית כ"ד, ה') - האם באמת עליי להחזיר את בנך?

"אם רצונך כן הנלך אל רמות גלעד אם אחדל" (דהי"ב י"ח, ה') - האם אנו הולכים לרמות גלעד או לא?

שאלות למטרת הבהרה: הרמב"ן מסביר שהשאלות הללו נועדו לבדוק את מחשבת הנשאל, ולהביא אותו להכרה במציאות ברורה:

"הנגלה נגליתי" - האם לא הופעתי בפניך?

"הראית כי נכנע אחאב מלפני" (מלכים א' כ"א, כ"ט) - האם ראית שאחאב נכנע?

"המן העץ אשר צויתיך" - האם אכלת מהעץ אשר ציוויתי אותך?

"התשפוט" (יחזקאל כ"ב, ב') - האם לא תשפוט?

שאלות לאישור המובן מאליו: כל השאלות האלה נשאלות כדי לאשר משהו שמובן מאליו לנשאל:

"אם נגליתי לבית אביך ובחרתי בכם" - האם לא הופעתי ובחרתי במשפחת אביך

"אם ידעתם זה ולמה תבעטו בזבחי ובמנחתי" - אם ידעתם זאת, מדוע אתם מזלזלים בזבחי?

"הלה' תגמלו זאת" - האם כך אתם גומלים לה'?

"אם מן העץ אשר צויתיך אכלת ותבוש ותחבא" - האם אכלת מהעץ ולכן אתה מתבייש ומתחבא?

הרמב"ן מדגיש שכל השאלות האלה הן למעשה דרכים לשאול על דבר שהוא ברור ומובן מאליו, כדי להביא את הנשאל להודות בכך. הן משמשות ככלי רטורי להבהרה ולחיזוק האמונה וההבנה של הדברים המובנים מאליהם.

מה פירוש המילה אמונה? האם אתה יודע שהקב"ה נמצא או מאמין בזה? כיצד מתוך אמונה ניתן להגיע לשמחת חיים תמידית? הרב זמיר כהן בהרצאה מרתקת על המשמעות האמתית העומדת מאחורי המילה השגורה בפינו - אמונה: