לדון לכף זכות: המצווה הנפלאה שתשנה את יחסכם עם הזולת

המצווה היומית: לדון לכף זכות

מצוות "לדון לכף זכות" היא אחת מהמצוות המרכזיות והחשובות ביהדות, המופיעה מספר פעמים בתנ"ך ובהלכה. המצווה קוראת לנו לשפוט את זולתנו באופן חיובי ולתת להם את ההנאה מהספק כאשר מעשיהם נראים לנו כפוגעים או בעייתיים. מדובר במצווה המעצבת את החברה והיחסים בין בני האדם, ומקדמת ערכים של חמלה, הבנה וסבלנות.
 

חשיבות המצווה ודוגמאות מהתנ"ך

המצווה "לדון לכף זכות" מופיעה בתנ"ך בפסוק: "בצדק תשפוט עמיתך" (ויקרא י"ט, ט"ו), והינה דאורייתא על פי פוסקים רבים. כך נאמר במשנה: "הוי דן את כל האדם לכף זכות".

במדרש דברים רבה (פרשה ג' אות טו): "אמר משה לפניו, רבונו של עולם, יודע אני שאתה אוהב את בניך, ואין אתה מבקש אלא מי שילמד עליהן סנגוריא".
 

שכר המצווה

חכמינו במסכת שבת תיארו את שכרו של הדן לכף זכות שאוכל פירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא, ודנים אותו מן השמים לזכות.

כך כתב השל"ה: "כל אדם ירגיל עצמו במדה זו לדון חבירו לכף זכות בכל מה שאפשר אפילו בדרך רחוק, שבנוסף על זה שמסלק קטטה ונותן שלום בארץ, מרבה כבוד שמים, והקדוש ברוך הוא חפץ מאוד בזה, ולא רק שדנים אותו למעלה לכף זכות אלא אף בעולם הזה הקדוש ברוך הוא מראה לו חיבה יתרה".

לדון לכף זכות את עם ישראל

החפץ חיים כותב: "צריך כל אדם להיזהר בנפשו מללמד חובה על כלל ישראל, ואדרבה ירגיל עצמו תמיד לעורר רחמים ולהזכיר זכותן, ועבור זה יהיה אהוב וחביב לפני הקב"ה כמו שמנינו ביומא (דף ע"ז) לענין גבריאל, בעת שעמד חוץ לפרגוד ועורר זכות ישראל, השיב הקדוש ברוך הוא: 'מי הוא זה שמלמד זכות על בני, הכניסהו לתוך הפרגוד עבור זה". בגמרא נכתב כי "כל הדן את חברו לכף זכות המקום ידין אותו לכף זכות". על כך אומר ה'חפץ חיים': "ותראה חסדיו יתברך כי חפץ חסד הוא, ומקבל כל מין טענה מהמלמד זכות".

ה'פלא יועץ' מציין כי במספר מקומות בתנ"ך הקפיד הקב"ה על אלו שדיברו בגנותם של ישראל. אליהו הנביא נענש על שקטרג על ישראל ואמר: "קנא קנאתי לה' אלוקי צבקות כי עזבו בריתך בני ישראל", ואף ישעיהו הנביא נענש על שאמר: "בתוך עם טמא שפתיים אנוכי", ומשה רבנו נענש על שאמר: "והן לא יאמינו לי". לעומתם, גדעון זכה להנהיג את ישראל בזכות שלימד סנגוריא על ישראל, וכה נכתב: "לך בכוחך זה והושעת את ישראל" – בכוח הסנגוריא שלימדת על בני.
 

דוגמאות מעשיות לקיום המצווה

כיצד ניתן ליישם את מצוות "לדון לכף זכות" בחיי היום-יום? הנה כמה דוגמאות מעשיות:
בעבודה: עמית לעבודה מאחר לפגישה חשובה. במקום לכעוס ולהאשים, ניתן לחשוב שאולי הייתה לו תקלה לא צפויה או בעיה אישית דחופה.

במשפחה: בן משפחה שוכח תאריך חשוב או משימה מסוימת. אפשר לשקול את האפשרות שהוא היה עסוק מאוד או טרוד בעניינים אחרים.

בכביש: נהג אחר נוהג במהירות מופרזת או מבצע עקיפה מסוכנת. ייתכן שהוא ממהר לבית חולים או לעבודה דחופה.
 

טיפים מעשיים לקיום המצווה

הכרת הטוב: לחפש תמיד את הטוב באחרים ולזכור שכל אחד מתמודד עם אתגרים וקשיים אישיים.

הקשבה פעילה: לשמוע באמת את סיפורו של האחר ולנסות להבין את נקודת מבטו.

מתן זמן: לא למהר לשפוט אחרים. לפעמים, רק הזמן מגלה את הסיבות האמיתיות למעשים שנראים תחילה כבעייתיים.

למידה עצמית: לחשוב על הפעמים שבהן אנחנו עצמנו טעינו או התנהגנו בצורה שיכולה להתפרש באופן שלילי, ולראות איך היינו רוצים שידונו אותנו לכף זכות.

כיצד ניתן לדון את הזולת לכף זכות?

1. שכחה 

קורה שאדם לא מקיים את אשר הבטיח מתוך ששכח, ואפילו שרשם לפניו ובקש שיזכירו לו כל זה לא עזר, והוא קבע פגישה ושכח לא הגיע, או התחייב לשלם ולא שילם וכדומה. (כמובן ששכחן אינו פטור מלשלם את החוב או את הנזק שגרם, אבל צריך לדונו לכף זכות)

2. בלבול וחוסר שימת לב 

קורה שאדם לא משיב 'שלום' לחבירו, או לא עונה לו, או נראה כמתעלם מדברים שהיה צריך לעשות, או שוכח לכבות את הטלפון הנייד בכניסה לבית הכנסת, וזה נובע מבילבול וחוסר ריכוז ולא מתוך כוונה רעה, וכן קורה שאדם מחלל שבת כי שכח ששבת היום, או שוגה בהלכה בגלל ששכח איזה פרט.

3. אדם שלא שומע טוב 

לפעמים כשאתה מדבר אל חברך ולא נענה, תחשוב על זה שיש אנשים ששמיעתם לא טובה, הם שומעים חלש ולא ברור, ולכן לא שמו לב לדבריך, או הבינו אותך לא כפי שאמרת, ולפעמים שמיעה לא טובה גורמת לאדם לדבר בקול רם מאוד שאינו נעים לשמוע, אם חברך הוא אדם קולני, יתכן שבסך הכל אינו שומע טוב.

4. אדם לא ערני

ישנם אנשים שאינם ערניים, ומגיבים באיטיות לכל הקורה סביבם, בין אם זה קורה בגלל חושיהם הלא חדים, ובין בגלל מחשבתם האיטית. קורה שאדם כזה מזיק את חבירו בגופו או בממונו על ידי שנתקל בו או בחפציו, והוא לא שם לב ולכן גם אינו מבקש סליחה ומפייס, ובגלל שלוקח לו זמן להבחין בדברים גם אינו עומד מיד כראוי לכבוד הוריו רבו או ספר תורה, אלא מתנהל באיטיות שלא ברצונו.

5. אדם חסר חכמה 

קורה שחברך עושה מעשה מתוך שעדיין לא יודע שהדבר אסור, או שאינו מודע לגבי חומרת המעשה ומשמעותו, או שאין לו חכמת חיים לדעת שמעשה מסויים מזיק מרגיז ומצער את חבריו, ואת כל אלה אם היה יודע לא היה עושה, ולפעמים פשוט לא הבין מה רצית ממנו או מה סיכמת עמו.

6. אדם חלש, איטי או חולה 

ישנם אנשים שמסיבות שאינן תלויות בהם, עושים את כל מעשיהם ומגיבים לסביבתם באיטיות רבה, ונוצר הרושם כאילו הם עצלנים ועושים כן בכוונה, ישנם אנשים שמתפללים בישיבה או נשענים על הסטנדר בזמן תפילה בגלל שקשה להם, או שבגמר העמידה פוסעים אחורה ויושבים לפני שהעומד אחריהם סיים את תפילתו, או שקשה להם לעזור לאשה בביתם או לחבריהם, וזה נראה כאילו הם מזלזלים במצוות או באחרים, אם ראית אדם שעושה אחד מהדברים האלה, אל תדון אותו לכף חובה שאינך יודע עד כמה קשה לו, ובהרבה מקרים שכרם של אנשים אלו מרובה מאוד, שהם מתאמצים מאוד להגיע לבית הכנסת או לעמוד בתפילה.

7. אדם קצר רוח 

לפעמים לחץ נפשי והרגשות לא נעימות כגון טרדות, יסורים, עייפות, מטלות מרובות (כגון אם המטפלת בילדים), חיפזון, או צרות אחרות, גורמים לאדם להיות קצר רוח (חסר סבלנות), אדם קצר רוח יכול בקלות לקבל החלטות שגויות מחוסר התבוננות ומחשבה, להגיב בחוסר סבלנות וחוסר אדיבות, ואף לאבד שליטה על מעשיו בקלות, ולהגיע למעשים רעים, למרות שהדבר לא נובע מכוונה רעה, כמובן שמוטל על האדם להשתפר במדותיו, אבל כפי שהעידו גדולי ישראל זו עבודה של שנים, ועד אז ... מוטל עלינו לחכות לו בסבלנות ובאהבה עד שישתפר.

8. אדם נרגן 

ישנם אנשים שנדמה להם שדברים הקורים סביבם מכוונים כנגדם להרע להם, ולכן הם מגיבים על כל מיני דברים באופן לא ראוי, ולפעמים תגובתו הרעה של חברך נובעת מסיבה זו, אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו (ונקוה שלא תגיע).

9. חיצוניות מטעה 

ישנם אנשים שמראיהם מטעה, הם נראים תמיד כאילו הם כועסים, או שקולם נשמע תמיד כמו כועס, או שנראים פרצופיהם כאילו הם צוחקים ומלגלגים (כמעשה דבר כהנא ורבי יוחנן - ב"ק קיז), ראוי לשים לב ולא לפרש באופן לא נכון את מבטם או הניגון בדבריהם.

10. מנהגים וסגנון חיים שונה 

בין עדה לעדה, ובין קהילה לקהילה, ואפילו בין דור לדור, ישנם הבדלים במנהגים, בסגנון החיים, בדפוסי ההתנהגות ובגינוני הנימוס, הדבר מתבטא בכל מיני אופנים, למשל בצורת העמידה, צורת הדיבור, צורת האכילה, צורת התפילה, ישנן מקומות בהם נוהגים שלא להקפיד אחד על השני בדברים מסויימים בעוד שבמקומות אחרים מקפידים מאוד, ישנם דברים המעליבים מאוד בני עדות מסויימות בעוד שבני עדות אחרות לא מתייחסים לזה כלל, ועוד דברים, חוסר הכרת המנהגים של חברך יכולים לגרום לך לפרש בצורה לא נכונה את התנהגותו ולדונו בטעות לכף חובה, ולכן אל תמהר לדונו לכף חובה.

11. התיקון של חברך 

כל אדם ואדם והתיקון שהשם יתברך קבע לו, כל אדם היצר הרע שלו חזק בדברים אחרים, לפעמים אתה דן את חברך בדבר שאתה תמהה איך יתכן לעשות מעשה שכזה, תמיהתך נובעת מחוסר היכרותך עם יצר הרע של חברך, יתכן שיש לו יצר הרע גדול כל כך בדבר מסויים (כמו שמצאנו בתורה ביהודה ותמר שהמלאך של התאווה כפה אותו לאותו מעשה), ויתכן אפילו שלמרות העבירה שעשה הוא נמצא בשלבי עליה שהתאמץ מאוד לכבוש את יצרו, והמעט שראית שנכשל בו הוא שיפור גדול בשבילו, ויתכן שבדברים אחרים אתה גרוע מחברך, תתבונן וכמעט תמיד תמצא.

לסיכום, מצוות "לדון לכף זכות" היא מצווה מרכזית ביהדות, ומקדמת ערכים של הבנה, חמלה וסבלנות. קיומה משפר את היחסים הבין-אישיים ומביא ברכה ושפע לחייו של המקיים אותה. עלינו לשאוף תמיד לשפוט את זולתנו בחיוב ולזכור שכל אחד מאיתנו מתמודד עם אתגרים וקשיים אישיים.

הרב זמיר כהן בהרצאה קצרה ויסודית על מצוות "בצדק תשפוט עמיתך":

אם כל אחד מאיתנו יאמץ את המצווה וידון את האחרים לכף זכות, נוכל ליצור חברה טובה יותר, סובלנית ומכילה. בואו נתחיל היום, נתרגל את המצווה ונראה את השפעתה החיובית על חיינו האישיים והחברתיים. "הדן את חברו לכף זכות, דנים אותו לכף זכות" – בואו נעשה את זה, כי בידינו לשנות ולהשתפר, ולהפוך את עצמנו לטובים יותר.