פרשת בלק: מה אתה עושה עם נקודת החוזק שלך?

בני ישראל מתקרבים לארץ ישראל, ובדרכם הם נאלצים לעבור באזורים מיושבים באומות ומעצמות חזקות, שחלקן מנסות להפריע להם בדרכם.

אחת הארצות שהיו "מוטרדות" מבני ישראל הייתה מואב. בלק, מלך מואב, שמע על הניצחונות והניסים שנעשו לעם ישראל מיציאת מצרים ועד עתה, והוא הבין שאין דרך קונבנציונלית להילחם בו, אלא רק באמצעות כוח לא קונבנציונלי. לשם כך הוא שכר את בלעם בן בעור, נביא מארץ מדיין, אשר ניחן בכוח מיסטי לקלל ולהשפיע לרעה באמצעות המילים שלו, כדי שיקלל את בני ישראל.

בלעם שאל את הקדוש ברוך הוא אם להצטרף לשליחי בלק, והקדוש ברוך הוא סירב. בלק שב ושלח שליחים לבלעם והוא התקשה לעמוד בפיתוי. בלעם הפציר בקדוש ברוך הוא להרשות לו ללכת והשם לא סירב. ככה זה. לאדם יש בחירה חופשית, ואם הוא מתעקש ליפול לבור – הקדוש ברוך הוא לא מונע אותו.

וכאן מתרחש אחד הסיפורים המפורסמים. בלעם יצא רכוב על אתונו לכיוון מחנה ישראל. האתון צעדה במשעול צר בין שני קירות ופתאום סטתה הצידה. בלעם היכה אותה כדי לחזור למרכז הדרך, אבל היא נלחצה עוד יותר לצד הקיר ומחצה את רגלו. הוא היכה בה חזק יותר ובתגובה - היא כרעה על הארץ וסירבה לזוז. כשהיכה אותה בפעם השלישית, קרה דבר מדהים: "וַיִּפְתַּח השם אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם: מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים?... וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן אֶל בִּלְעָם הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה? וַיֹּאמֶר לֹא". ואז "וַיְגַל השם אֶת עֵינֵי בִלְעָם וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ השם נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלֻפָה בְּיָדוֹ, וַיִּקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו". בלעם הבין מדוע האתון לא זזה.

מה מטרת פתיחת פי האתון? לשם מה אירע הנס המדהים הזה? מה המסר שלו?

פי האתון היכה את בלעם במקום הכי רגיש שלו: במקור הביטחון העצמי שלו. נבאר.

אדם מגדיר את עצמו בעזרת הכישרון והיכולת הייחודית שהתברך בה. אדם מרגיש בעל ערך בזכות אותו כוח ייחודי שמבדיל אותו מאחרים. ברגעי משבר הוא מזכיר לעצמו: את הדבר הזה אני עושה טוב יותר מכולם.

לבלעם היו שני כוחות ייחודיים: דיבור וראיה. כוח הדיבור: בלק אומר לו: "כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר" (כ"ב, ו'). כוח הראיה: וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן" (כ"ד, ג'). תרגום אונקלוס מתרגם את המילים "שתום העין" – "שפיר חזי". מיטיב לראות. בעל עין פקוחה (אחר כך בלעם נענש בכך שהוא נהיה סומא באחת מעיניו, בגלל שהוא זלזל בקדוש ברוך הוא. עיין רש"י שם).

ה"אור החיים" הקדוש כותב: "אמר הגבר שתום העין, שהיה ניכר במעשה עיניו שכל מקום שהיה מסתכל בעיניו היה לוקה, ולכן היה סותם עינו הרעה לבל יזיק, ואפשר שהייתה לו עין השמאלית מיוחדת לזה, ואם נפרש שתום העין הוא לשון פתיחה ירצה שהיה מסומן בפתיחת עינו להרע".

בלעם התברך בשני הכוחות הללו והם היו מקור גאוותו.

מה עשה הקדוש ברוך הוא לבלעם? הוא העביר את הכוחות הייחודים של בלעם אל האתון! פתאום האתון רואה מלאך שבלעם לא מצליח לראות, והאתון מדברת דיבורים שמעמידים את בלעם במקום.

המסר של הקדוש ברוך הוא לבלעם הוא מדהים – הכוחות הייחודיים שלך לא שווים מאומה אם אתה לא יודע איך להשתמש בהם, כל שכן אם אתה מנצל אותם לרעה. הנה, אפילו האתון שלך רואה טוב יותר ממך, והיא זו שמוכיחה אותך.

אתון מדברת היא עדיין אתון. אתון שרואה מלאכים, היא עדיין אתון. כוח הדיבור וכוח הראיה הייחודיים שלך, לא הופכים אותך לאדם גדול אם אתה לא מנצל את הכוחות הללו לטובה, הנה, גם אתון מדברת ורואה.

לכל אדם יש משימה ייחודית שמחכה רק לו, ואיש לא יכול לעשות אותה מלבדו. בהתאם לכך, כל אדם מקבל את הכלים הנדרשים למילוי משימתו. פתאום הבין בלעם את המחיר של הכישרון: כישרון מחייב את האדם יותר מאשר שהוא מזכה. האתון המדברת אמרה בעצם לבלעם: אל תשחית את המתנות האדירות שאיש לא קיבל מלבדך. אל תבזבז את הכוחות שקיבלת על גרימת סבל לאחר. הכישרון הוא פיקדון קדוש שקיבלת מהקדוש ברוך הוא, מתוך אמונה שתדע לעשות בו את השימוש הנכון. אם אתה משתמש בהם באופן לא ראוי – אתה דומה לאתון שמדברת ורואה. אתה פשוט דומה לחמור.

יותר מזה. לפעמים דווקא נקודת החוזק שבאדם, עלולה להפוך להיות האסון הכי גדול שלו. בלעם בחר להשתמש בנקודות החוזק שלו בצורה רעה, וזה מה שהפיל אותו.

כל אחד צריך לשאול את עצמו – איזה כישרון מיוחד יש לי, ומה אני עושה אתו? האם אני משתמש בו כדי להיות הגרסה הכי טובה של עצמי, או שחלילה להיפך – הכישרון שלי הוא מה שמפיל אותי ממעמד של אדם למעמד של אתון?