אביטל אוחיון

מה יחזיק אותך כשאת מרגישה גמורה מהחופש?

תזכרי - גם הרגש הסוחף ביותר עובר בסוף. ובכלל, אין טיול, אין חופש, אין חופשה שהיא רק טוב בלי רגעים קטנים מעצבנים

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

"תעשו צ'יז למצלמה"
אני והבנות עומדות ליד בובת בלון מתנפחת
וצוחקו באושר.

להכריז על טיול זה כיף
לצחוק ביחד זה עוד יותר כיף
להגיע לסבתא זה ממש כיף
להתפנק בארוחת צהריים זה כבר חלום
אוויר נעים, מרפסת יפיפה,
וצחוק של הבנות משחקות במשחק חדש -
זה די פסטורלי.
לא?

זה לא נגמר ככה.

חזרנו הביתה,
נפגשנו עם הבנים שהלכו היום לים,
התחילו מריבות על איזה טיול היה הכי שווה,
ומי מקבל את הפיצות שנשארו,
ומי עייף בכלל,
למרות שהשעה 23:30 בלילה (!!!)
ומישהו נזכר שהוא רעב
וזה גורר עוד מישהו להיזכר שבא לו לשתות
ולי...
זה כבר עלה לראש.

תגידו -

מה עשיתי לעצמי
עם הטיול הארור הזה?
היה עדיף שנישאר בבית
20:00 אתם במיטות
ושלום עלי נפשי.

מה כל הטיול הזה היה שווה
אם הוא נגמר בהתשה כזאת?

אני מסתכלת על הבת שלי.
בקשת שירותים פעם עשירית בחצי שעה
והסבר כועס על הפיצה האחרונה שנאכלה ע"י אח רעב.

בא לי לנאום לה בפאתוס
שאני מצטערת על הטיול הנורא הזה
ושזה לא עומד לקרות עד בין הזמנים יותר.
ואולי גם לא בבין הזמנים עצמו, בגרסה החמורה יותר.

ואז אני עוצרת.

נזכרת הרגעי הצחוק שלנו
כשהצטלמנו עם בובת בלון מנופחת.
נזכרת ברגעי האושר
בתפילת "שלא ייגמר לעולם"

פנים מתרככות,
שואלת אותה:

"תגידי, זוכרת כמה כיף היה לנו
כשהצטלמנו בדרך לסבתא?
איזו שמחה הייתה לנו בלב?

עכשיו אני מרגישה עייפות,
וכעס וגם אכזבה.
גם את.

את יודעת, בת,
ככה זה רגשות.
לפעמים הם נורא חזקים וכועסים
לפעמים הם נורא מתוקים וטובים.

הרגשות מבקרים והולכים אותנו
אבל מי תמיד נשאר?

אנחנו.

גם לך זה קורה לפעמים
שאת מרגישה רגש ממש חזק
ושוכחת שהוא בסוף עובר
ומחר יגיע רגע חדש?".

האור בעיניים שלה נדלק
משהו בלב שלי ושלה נרגע,
אחר כך היה לה עדיין קשה להירדם
ועוד קצת כעס על האח שגמר את הפיצה.
אבל זה כבר היה נסבל.

גם לי זה היה נסבל.
ואפילו,
בסדר.

אנחנו בפתיחה של החופש הגדול.
אני יודעת שחופש מביא איתו הרבה התמודדויות,
לפעמים ממש מאתגרות.

קחי אוויר.
תזכרי -
גם הרגש הסוחף ביותר עובר בסוף.
ובכלל,
אין טיול, אין חופש, אין חופשה
שהיא רק טוב בלי רגעים קטנים מעצבנים.

אין בנמצא שלמות בעולמנו.
וטוב שכך.

כשאת בקצה -
תחזירי את עצמך לאמצע.
תזכירי לעצמך שהיו גם רגעים אחרים
ושעוד יהיו.
תהיי חזקה.
תעברי את הרגע הזה
בשלום.
אביטל אוחיון היא מטפלת באומנויות MA, מייסדת המרכז להתפתחות אישית "חזקה מהחיים"
לנשים שרוצות להתחבר עמוק לתוכן.

תגיות:טיולבילוייםהורים וילדיםחופש

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה