מאימפריה לחורבן (א'): מרד החשמונאים והניצחון המפתיע

במהלך שלושת השבועות, נספר את סיפור החורבן, כיצד ממלכת יהודה שהיתה אימפריה אדירה, הידלדלה ונחלשה עד כדי כך שנחרבה והיתה למרמס בפני הרומאים. איך הגיעו הרומאים לארץ? מה הם חיפשו שם? איך שנאת חינם קשורה לכל זה?

סיפורנו מתחיל בממלכת החשמונאים, בשנת 167 לפני הספירה התחולל מרד החשמונאים, שהביא את מתתיהו ובניו לניצחונות מופלאים, לנס חנוכה המפורסם, לטיהור המקדש ולתחילת כינון ממלכה יהודית שבירתה ירושלים. המכבים ניצחו את היוונים במספר קרבות, למרות היותם מעטים, ובהמשך הצליח יהודה המכבי לנצל סדקים באימפריה הסלבקית (המלכות היוונית ששלטה על המזרח התיכון) כדי להשיג הסכם שלום שהבטיח את עצמאות יהודה.

חלפו שנים. האחים החשמונאים נלחמו עם אויבים שונים מבית ומחוץ, ובשנת 142 לפני הספירה קיבלה ממלכת החשמונאים עצמאות רשמית מאת האימפריה הסלבקית, שמעון החשמונאי, בנו של מתתיהו כהן גדול, אחיהם של יהודה, אלעזר ויונתן, מונה באופן רשמי לכהן גדול ולנשיא היהודים. עד אותו הזמן איים עליו המצביא הסלבקי טריפון, ואף הניח אותו בכלא ודרש סכומים עצומים בעד שחרורו, אך שמעון כרת ברית עם אויבו, דמטריוס השני, וקיבל את הצהרת העצמאות, שאפשרה באופן רשמי את הקמת מדינת החשמונאים.

דמטריוס השפיע על אנטיוכוס לשחרר את יהודה, וכך נכתב בהצהרת אנטיוכוס המצוטטת בספר מקבים: "המלך אנטיוכוס לשמעון הכהן הגדול ולעם יהודה: הנה הניחותי לך כל אשר הניחו המלכים לפני, והכוח בידך לעשות מטבעות זהב וכסף בארצך כנפשך. העיר ירושלים תהיה קודש וחופשית, והערים הבצורות אשר בנית וכל כלי קרב אשר אספת יהיו תחת ידיך. ואת אשר חבתם למלך, ואת אשר יכון לתת לו, נטשתי מעתה ועד עולם. והיה בשבתי על כסא מלכותי והפלאתי עוד את חסדי עמך ואת עמך, והוספתי כבוד וגדולה להיכל ה' והייתם לשם ולתפארת בכל הארץ".

טריפון הצורר, שבעבר סיפרנו על כשלון קודם שלו, נכשל גם הפעם. הוא נסע עם מעט אנשיו שנותרו לו, והתחבא במבצר בעיר דור שעל שפת הים. הצבא היהודי צר על דור, והוא הפליג ממנה בחשאי לעכו. מעכו יצא בספינה לאפאמיה שבסוריה, שם הובס בקרב מול חיל אנטיוכוס השביעי, והתאבד.

החשמונאים היו מונים את השנים לפי הזמן שחלף מאז 142 לפנה"ס, היום שבו קמה מלוכה יהודית בארץ ישראל, לראשונה מאז הורדת צדקיהו מלך יהודה מכסאו על ידי נבוכדנצר מלך בבל.

שמעון היה גיבור מלחמה, והרחיב את תחומי ממלכת יהודה. הוא כבש את גזר, אחת הערים הגדולות בשפלה, את עיר הנמל יפו, והכי חשוב: הוא הכניע את חיל המצב היווני שישב במבצר אדיר בתוך ירושלים הצופה אל המקדש, המבצר שנקרא "מצודת החקרא". במשך שנים רבות היוונים שלטו על ירושלים ממבצר זה, שהיה בלתי חדיר, וממרומי צריחיו יכלו לירות חצים לכל נקודה בירושלים. החקרא נכבשה בכ"ג באייר שנת 141, ואותו היום קבעוהו יום טוב, ומוזכר גם במגילת תענית. בהר ציון היו לוחות נחושת גדולים ובו מתוארים מעשי גבורתו של שמעון, וגם בספר המכבים מתואר המעשה בהרחבה.

שמעון היה נאמן לה' ולתורתו, והוא הקים מחדש את הכנסת הגדולה, סנהדרין מורחבת של חכמי וזקני ישראל, כדי לקבל החלטות בנוגע למצבו הרוחני של העם, ולסדרים הנדרשים בענייני הלכה, בגמרא מוזכר כמה פעמים "בית דין של חשמונאי".

נראה כי המלוכה שבה לישראל, כוחה של ממלכת שמעון היה גדול, ומה כבר יכול להשתבש?

אבל, אומר הרמב"ן, הקמת המלוכה הזו היתה חטא, שכן הקב"ה בחר בדוד המלך ובזרעו למלוכה, ואילו הכהנים צריכים להתמקד בעבודת המקדש. החשמונאים נטלו לעצמם גם מלוכה וגם כהונה, ובגלל החטא הזה, ממלכתם לא החזיקה. היא התפוררה מבחינה רוחנית הרבה לפני שהתפוררה מבחינה מדינית וצבאית, ועל כך במאמרים הבאים.