אמונה
ביטחון מוחלט: 7 התנאים שכדאי לכם להכיר לפני שאתם בוטחים במישהו
כיצד תוכלו לסמוך על האדם הנכון? רבנו בחיי מונה את 7 התנאים שיעניקו לכם ביטחון ושלווה פנימית
- יונתן הלוי
- פורסם י"ח תמוז התשפ"ד
(צילומים: shutterstock)
כשאנו מחפשים מישהו לבטוח בו, אנחנו שואפים למצוא אדם שיספק לנו ביטחון ושלווה פנימית. רבנו בחיי, אחד מגדולי הפוסקים וההוגים היהודיים, מציע 7 תנאים חיוניים שעל פיהם ניתן לבחון אם האדם ראוי לאמון שלנו. תנאים אלו כוללים רחמים, נכונות לעזור, כוח, חוכמה, דאגה מתמדת, שליטה על גורלנו ונדיבות. בהבנת התנאים הללו, נוכל לבחור את האנשים הנכונים לסמוך עליהם, ולחיות בתחושת ביטחון ושלווה פנימית.
למאמר הקודם בספר "שער הביטחון", לחצו כאן>>
כך כותב רבנו בחיי בשער הביטחון פרק ב':
"אך הסיבות אשר בהן ייתכן הביטחון מהבוטח על הברואים הן שבע".
רבנו בחיי מסביר שכאשר מתקיימים 7 תנאים באותו אדם, ניתן לסמוך עליו. מהם התנאים?
א. שיודע שמי שהוא בוטח בו - מרחם עליו.
"אחת מהן, הרחמים והחמלה, כי האדם כשהוא יודע בחברו שהוא מרחם וחומל עליו, יבטח בו ותנוח נפשו עליו כל מה שיטריחהו מענייניו".
רבנו בחיי מבהיר כי כאשר אדם מכיר בחברו שהוא מרחם וחומל עליו, יבטח בו ויסמוך עליו שימלא עבורו את כל רצונותיו, ככל שיבקש.
ב. שיודע שמי שהוא בוטח בו - משתדל לעזור לו בכל כוחו.
"והשנית שיהיה יודע בו עם אהבתו שאיננו מתעלם ממנו ולא מתעצל בחפצו, אבל הוא יודע בו שהוא משתדל ומסכים לעשותו. כי אם לא יתברר לו ממנו כל זה, לא יהיה ביטחונו עליו שלם, מפני שהוא יודע התעלמותו ורפיונו בחפצו. וכאשר יתקבצו לבוטח ממי שבטח בו שתי מידות אלה: גודל רחמיו עליו ורוב השגחתו על ענייניו - יבטח בו מבלי ספק".
הסיבה השניה, שיודע, שבנוסף לאהבת חברו אליו, אין הוא מעלים את עיניו ממנו, ולא מתעצל מלמלא את רצונותיו, ואף יודע הוא, שחברו החליט ומשתדל לעשות את רצונותיו. מפני שאם לא יתברר לו שכך הוא, לא יוכל לבטוח בחברו בלב שלם, מאחר שהוא יודע שהוא מתעלם ממנו ומתעצל מלמלא את רצונותיו. ורק כאשר יתקבצו שתי המעלות הללו במי שהוא בוטח בו, שהם: רחמנותו הגדולה עליו, ושהוא משגיח עליו מאוד בכל ענייניו, אז ללא ספק יוכל לסמוך עליו.
מה פירוש המילה אמונה? האם אתה יודע שהקב"ה נמצא או מאמין בזה? כיצד מתוך אמונה ניתן להגיע לשמחת חיים תמידית? הרב זמיר כהן בהרצאה מרתקת על המשמעות האמתית העומדת מאחורי המילה השגורה בפינו - אמונה:
ג. שמי שהוא בוטח בו - חזק שאי אפשר לנצחו.
"והשלישית שיהיה חזק לא ינוצח באשר הוא חפץ, ולא ימנעהו מונע מעשות בקשת הבוטח. כי אם יהיה חלש - לא ישלם הביטחון עליו, אף על פי שנתברר שהוא מרחם ומשגיח, מפני המנע דברים ממנו ברוב העניינים".
הסיבה השלישית, שחברו חזק ואי אפשר לנצחו בכל דבר שהוא רוצה להשיג, ושם מניעה לא תעצור בעדו מלמלא את בקשת הבוטח בו. כי אם הוא חלש, לא יהיה הביטחון בו שלם, אפילו אם ברור לו שחברו מרחם ומשגיח עליו, מפני שברוב המקרים נמנעים ממנו האמצעים הנצרכים למילוי רצון הבוטחים בו.
"וכאשר יתקבצו בו שלוש המידות האלה, יהיה הביטחון עליו יותר ראוי".
ורק כאשר יתקבצוו במי שהוא סומך עליו 3 המעלות הללו, יהיה ראוי לבטוח בו.
ד. שמי שהוא בוטח בו - יודע מה באמת טוב עבורו.
"והרביעית שיהיה יודע באופני תועלת הבוטח עליו, ולא יעלם ממנו מה שהוא טוב לו בנסתר ובנראה, ומה שייטב בו עניינו".
והסיבה הרביעית, שחברו יודע אילו דברים מביאים תועלת אמיתי למי שבוטח בו, ואין נעלם ממנו מה טוב עבורו, בין אם תועלת הדבר מוסתרת ובין נגלית, ומאילו דברים תהיה לו תועלת.
"כי אם לא ידע כל זה, לא תנוח נפש הבוטח עליו. וכאשר יתקבצו לו בו דעתו בתועלותיו ויכולתו בהם, ורוב השגחתו עליהם, וחמלתו עליו - יחזק ביטחונו בו מבלי ספק".
כי אם מי שהוא בוטח בו לא ידע זאת, לא יוכל לסמוך עליו. רק כאשר תתווסף במי שבוטחים בו המעלה שיועד מה היא התועלת הנצרכת לבוטח בו, מלבד יכולתו לעזור לו, והשגחתו ורחמיו עליו, אז ראוי לבטוח בו ללא ספק.
ה. שמי שהוא בוטח בו דואג לו מיום לידתו עד יום מותו.
"והחמישית שיהיה מתייחד בהנהגת הבוטח עליו מתחילת הוויתו וגידולו וינקותו ונערותו ובחרותו וישישותו וזקנתו עד תכלית עניינו".
והסיבה החמישית, שמי שהוא בוטח בו, הוא מנהיגו היחידי מתחילת הוויתו, ולאחר מכן בזמן גידולו וקטנותו ונערותו ובחרותו וישישותו וזקנותו עד סוף ימיו. וכשיתברר לבוטח שאכן תכונות אלו מצויות בחברו, הרי זה מחייב שיוכל לסמוך ולבטוח עליו, מחמת הטובות שכבר עשה לו בעבר, ומפני התועלת שיש לו ממנו בכל רגע, כשכל זה מחייב את חוזק ביטחונו בו.
"וכשיתברר כל זה ממנו לבוטח, יתחייב שתנוח נפשו עליו, וישען עליו, בעבור מה שקדם לו עליו מן הטובות העודפות והתועליות המתמידות. ויהיה זה מחייב חזקת ביטחונו בו".
וכשיתברר לבוטח שאכן תכונות אלו מצויות בחברו, הרי זה מחייב שיוכל לסמוך ולבטוח עליו, מחמת הטובות שכבר עשה לו בעבר, ומפני התועלת שיש לו ממנו בכל רגע, כשכל זה מחייב את חוזק ביטחונו בו.
ו. שכל ענייניו מסורים רק בידי מי שבוטח בו.
"והשישית שיהיה עניין הבוטח מסור בידו, ולא יוכל אדם להזיקו ולהועילו, ולא להטיב אליו ולא לדחות נזק מעליו זולתו, כעבד האסור אשר הוא בבית הבור ברשות אדוניו".
והשישית, יהיה מסור כולו בידי מי שהוא בוטח בו, באופן שלא יוכל לאדם להזיק לו, ולא להועיל לו ולא להיטיב עימו, ולא למנוע ממנו נזק, מלבד מי שהוא בוטח בו, כמו עבד קשור, הנמצא בבית הסוהר הנתון רק ברשות אדונו.
"וכשיהיה הבוטח ברשות מי שבטח עליו על העניין הזה - יהיה יותר ראוי לבטוח עליו".
וכשיהיה הבוטח נתון ברשות מי שהוא בוטח בו באופן זה - אז יהיה ראוי לבטוח בו.
ז. שמי שהוא בוטח בו יהיה נדיב לב במידה הגדולה ביותר.
"והשביעית שיהיה מי שבטח עליו בתכלית הנדיבות והחסד למי שראוי לו, ולמי שאינו ראוי לו, ותהיה נדיבותו מתמדת וחסדו נמשך לא ייכרת ולא יפסק".
והסיבה השביעית, שמי שהוא בוטח בו, יהיה נדיב לב ביותר ובעל חסד גמור, בין למי שראוי להתחסד עימו ובין למי שאין ראוי לכך, ונדיבותו תהיה תמידית וחסדיו יימשכו לאורך זמן, ולא ייכרתו ולא ייפסקו.
"ומי שנקבצו בו כל המידות האלה עם כל מה שהזכרנו קודם לזה, נשלמו תנאי הביטחון בו, והתחייב היודע ממנו לבטוח בו ושתנוח נפשו עליו בגילויו ובנסתרו, בלבו ובאבריו, ולהימסר אליו ולרצות בגזרותיו, ולדון אותו לטוב בכל דיניו ומפעליו".
ומי שהתקבצו בו כל המעלות הללו - הרי נשלמו בו כל התנאים הנצרכים כדי שיהיה ראוי לבטוח בו , והיודע במי שיש בו מעלות אלו מחוייב לבטוח בו, ולסמוך עליו בגלוי ובסתר, בליבו ובכל אבריו, ולהיות מסור אליו, ויסכים עם כל מה שיגזור ליו, וידון אותו לטובה בכל דיניו ופעולותיו.
מסביר פירוש "טוב הלבנון":
מסור בידו – אינו מסור אלא רק בידו בלבד, בין להרע ובין להיטיב.
כעבד האסור – הניתן בבית האסורים.
בתכלית הנדיבות – כלומר הקצה האחרון מה שאפשר, כי הבורא יתברך אין קץ ותכלית לחסדו ונדיבותו, ואין שום מידה מגבלת אותו.
ושתנוח נפשו – מדאגת כל מחסוריו.
בגלוי – נגד בני אדם.
ובנסתרו – בינו לבין עצמו.
בליבו – שלא יתעצב אל ליבו בעבור הטרף הצריך, כי בבורי הבורא יזמין לו כל צרכו.
ובאיבריו – לעשות פעולות ומלאכות לקבץ לו ממון הרבה למען יהיה לו צדה לזמנים הבאים, כי הבורא יזמין לוו בכל עת די מחסורו אשר יחסר לו.
ושהוא חכם ולא ינוצח – זה כלפי התנאי השלישי, אף על פי ששם אמר לשון חוזק עניין אחד הוא, שלגבורה צריך עצה וחכמה ובלעדי זה לא יושלם הניצחון.
"וכאשר נחקור על אלה השבעה תנאים לא נמצאם כלל בברואים, ונמצאם כולם בבורא יתעלה.
מדגיש רבנו בחיי כי כאשר נתבונן על 7 התנאים הללו, לא נמצא אותם כלל בבני האדם, אלא רק בבורא יתברך.
1. שהוא מרחם על בריותיו - כמו שכתוב (תהלים קג) "רחום וחנון ה'", ואמר (יונה ד) "ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה".
2. ושאינו מתעלם - כמו שכתוב (תהלים קכא) "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל".
3. ושהוא חכם ולא ינוצח - כמו שכתוב (איוב ט) "חכם לבב ואמיץ כוח מי הקשה אליו וישלם". ואמר (ד"ה א כט) "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד". וכתיב (צפניה ג) "ה' אלוהיך בקרבך גיבור יושיע".
4. ושרק הוא מנהיג את האדם מתחילת יצירתו ותחילת גדילתו - כמו שכתוב (דברים לב) "הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך". ואמר (תהלים עא) "עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי". ואמר (איוב י) "הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני ושאר העניין".
5. ושתועלתו והזיקו אינם ברשות אדם כי אם ביד הבורא יתעלה לבדו - כמו שכתוב (איכה ג) "מי זה אמר ותהי, ה' לא צוה. מפי עליון לא תצא הרעות והטוב". ואמר (ישעיה מ) "יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם". ואמר (שם) "אכן חציר העם".
"וכבר התברר העניין הזה במאמר השלישי מן הספר הזה במה שיש בו די".
רבנו בחיי מבהיר כי כבר הבהיר עניין זה בשער עבודת האלוקים בספר זה.
6. ושרצונו להיטיב כולל לכל הברואים.
7. ושנדיבתו כוללת וחסדו סובב - כמו שכתוב (תהלים קמה) "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו". ואמר (שם קלו) "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו". ואמר (שם קמה) "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון".
"והשכל גוזר בהיקבץ אלה השבעה עניינים בבורא יתעלה מבלתי הנבראים, לכן הבאתי אלו הפסוקים מן הכתוב לזיכרון בלבד".
ואמנם השכל מחייב ביטחון בה' גם ללא הוכחה מהפסוקים, מכיוון ש-7 מעלות אלו התקבצו רק בבורא יתברך ולא בבני האדם, והפסוקים אותם הביא רבנו בחי הינם רק כדי שעל ידי זה ייזכרו הדברים.
"וכאשר יתברר זה לאדם, ויתחזק הכרתו באמיתת חסד הבורא"
וכאשר יתברר עניין זה לאדם, ותתחזק הבנתו בחסדו האמיתי של הבורא, הדבר יגרום ל-4 תוצאות:
1. יבטח בו וימסר אליו - יבטח בו וימסור את עצמו לרצונו.
2. ויניח הנהגתו עליו - ויקבל עליו הנהגתו.
3. ולא יחשדהו בדינו - ולא יחשדהו שלא דן אותו כראוי.
4. "ולא יתקצף על בחירתו לו" - ולא יכעס על מה שהבורא בחר עבורו, כגון אם הבורא בחר שכל ימיו יחיה בעוני, או עם אישה רעה ומציקה. כמו שאמר דוד עליו השלום (שם קיז) "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא", ואמר (שם) "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא". כלומר, גם אם האדם במצב של "צרה ויגון", ואף אם הוא במצב של הודיה "כוס ישועות" – בשתי ההזדמנויות הללו עליו להודות לבורא: "ובשם ה' אקרא".
עשית השתדלות? זו הסיבה שמכאן והלאה אין לך מה לדאוג. הרב זמיר כהן במסר קצר ומחזק:
לפרקים הקודמים בסדרה:
איך אמונה וביטחון בה' מביאים רוגע ושפע?
היתרונות המדהימים של ביטחון בה'
מדוע ביטחון בה' הוא המפתח להצלחה?