מאימפריה לחורבן (ג'): הניצחון המדהים של יוחנן הורקנוס על אנטיוכוס

מאימפריה לחורבן (א'): מרד החשמונאים והניצחון המפתיע

מאימפריה לחורבן (ב'): הברית המסוכנת שהפילה את ממלכת יהודה

בשנת 134 לפני הספירה, מאתיים שנים לפני חורבן הבית, היתה ממלכת שמעון חזקה ומבוססת. היוונים, ששמעון הביסם גם בדיפלומטיה וגם בקרב, חרשו עליו מזימות. הם הבינו שבכוח לא ינצחו כאן, והחליטו ללכת בדרכי רמאות.

חתנו של שמעון, תלמי בן חבוב, היה מושל יריחו. היוונים הצליחו לקנות אותו בכסף ולהשפיע עליו. הם שילמו לו תמורת הזמנת חמיו למשתה רב כיד המלך במבצר דוק, הממוקם על פסגת הר קרנטל הסמוך ליריחו. שמעון היה במסגרת סיור ברחבי הארץ, ואת תום הסיור חגג אצל חתנו, בחודש שבט ג' תרכ"ו, 134. בעת החגיגה נרצח שמעון יחד עם בניו, יהודה ומתתיהו.

יוחנן בנו, שהיה שר הצבא, לא השתתף בסיור, אלא היה באותו הזמן בעיר גזר, עיר גדולה שנכבשה על ידי החשמונאים, והיה צורך להשליט בה סדר. הוא ניצל מהטבח, ומעתה נעשה כהן גדול ומלך יהודה.

אף אחד מארבעת האחים לבית חשמונאי לא זכה למות בשיבה טובה, כולם נהרגו בידי בני עוולה. הייתה זו התחלה מבשרת רעות למלכות חשמונאי. כפי שאומר הרמב"ן, אסור היה להם לקחת מלוכה. הם היו צריכים להתמקד בכהונה, ולמנות מלך מזרע דוד.

יוחנן כהן גדול היה גיבור מלחמה, וברבות ממלחמותיו של אביו היה הוא המפקד ושר הצבא. הכינוי "הורקנוס" ניתן לו אחרי שניצח בקרב את המצביא ההורקני של אנטיוכוס סידטס. אך אנטיוכוס סידטס לא התייאש. הוא היה מלך האימפריה הסלבקית, ומדוע שייכנע לפני יהודי השולט בממלכה קטנטנה?

אנטיוכוס צר על ירושלים במשך זמן רב מאוד, אך לא הצליח לכבוש אותה. בלית ברירה הכיר ביוחנן כשליט יהודה החופשית, תמורת סכום פיצויים שאותו דרש, על הערים שנכבשו בידי החשמונאים והיו שייכות פעם ליוונים. את הכסף לקח יוחנן מקבר דוד המלך, קבר שלא נפתח שנים רבות, אבל היה ידוע שיש בו אוצרות עצומים. שודדים ניסו, כמובן, להגיע אליהם, אבל לא היה להם סיכוי לפענח את צפונותיו. רק אצל הכהנים היתה מסורת רבת שנים כיצד ניתן להגיע לאוצרות אלו, ויוחנן קיבל החלטה להשתמש בהם, כדי להציל את ממלכת החשמונאים.

לא זו בלבד שאנטיוכוס הכיר בעצמאותה של ממלכת החשמונאים, אלא הוא אף ביקש מהם עזרה במלחמתו מול הפרתים. הצבא החשמונאי השתתף במלחמה באותה שנה, ועם פרוס חג השבועות, שהיה סמוך לשבת, שבת כל הצבא הרומאי, כיוון שהיהודים לא יכלו לעזור לו, והוא לא רצה להילחם לבד... במחנה היוונים נשמעו קול קידוש בליל שבת, קולות ההלל בחג השבועות, ואולי גם קול לימוד התורה...