הברכה התשיעית בתפילת שמונה עשרה: גלו את הסגולה הסודית לפרנסה

ברכת השנים היא הברכה התשיעית בתפילת העמידה, והיא נאמרת 3 פעמים ביום: בשחרית, מנחה וערבית.

תוכנה של ברכה זו הינה ברכה ובקשה על הפרנסה.

נוסח הברכה:

נוסח עדות המזרח:

בקיץ:

"בָּרְכֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵי יָדֵינוּ. וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה. כִּי אֵ-ל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:".

בחורף מרבים בתחנונים ואומרים:

"בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹקֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת. וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ. וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע. וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פּוּרְעָנוּת. וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טוֹבָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֶיהָ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵירוֹתֶיהָ. וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם. כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה. כִּי אֵ-ל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:".

נוסח אשכנז:

בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹקֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן (בקיץ - בְּרָכָה) (בחורף - טַל וּמָטָר לִבְרָכָה) עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ (נוסח אחר: מטובך). וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת (נוסח ספרד: לִבְרָכָה. כִּי אֵ-ל טוֹב וּמֵטִיב אָתָּה. וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים): בָּרוּךְ אַתָּה ה'. מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:

רבי יהונתן אייבשיץ בספרו "יערות דבש" מגלה לנו את מהותה של ברכה זו:

"בברכת השנים יש לאדם להתפלל על מזונותיו, כי האוכל בלי תפילה תחילה על מזונותיו – ממש הם לחם מגואל, ולכן ראוי בתפילת שחרית על כל פנים לשום על ליבו לה' שיטריף לו לחם חוקו בהיתר ולא באיסור, כי אם יש נדנוד איסור במזון – מטמא כל גופו ואין מזון לנשמה, אבל אם המזון כולו בהיתר, יש בו מזון לנשמה, ולכן יתפלל אדם מאוד בכוונה שיהיה המזון קדוש.

ממשיך רבי יהונתן ואומר: "ויש להרבות בתפילה שהקב"ה יזון לעניים וייתן לכל איש די מחסורו, ולא יצטרכו ישראל זה לזה, כי בעוונותינו הרבים עיקר חטאים שבישראל הוא בעקבות חוסר פרנסה, ואם היה להם פרנסתם – לא היו סרים מדרך הישר כלל וכלל.

"ועיקר מזונות בבוקר, כי אז הקב"ה מתמלא רחמים על ישראל בראותו כי אומות העולם פונים לעבודה זרה שלהם, וישראל עובדים ה' בכל לבב – ואז זן ומפרנס אותנו, כי באמת על פי שורת הדין, מי שאינו זכאי גמור בישראל אינו ראוי למזונות, ועיקר מזונות הוא חוץ לדין בדרך רחמים".

מדברי רבי יהונתן עולה כי יש להיזהר שלא לאכול לפני הבקשה על הפרנסה, וכי על האדם להתפלל בכוונה רבה שהמזון שאוכל יהיה קדוש. עוד נראה כי על האדם להתפלל לה' שייתן לאדם לחם חוקו בהיתר ולא באיסור, כי אם יש נדנוד איסור במזון, הוא מטמא את כל הגוף ואין בו מזון לנשמה.

בברכה זו יש לבקש מבורא עולם לזון את העניים. נוסף על כך, יש להבין כי עיקר המזונות הם בבוקר, כאשר הקב"ה מתמלא רחמים על ישראל. בבוקר, הקב"ה רואה כיצד אומות העולם פונות לעבודה זרה וישראל עובדים אותו בלב שלם, ואז זן ומפרנס אותנו ברחמים, כי לפי שורת הדין, מי שאינו זכאי גמור אינו ראוי למזונות. הפרנסה ניתנת לנו בדרך רחמים.

לסיכום, ברכת השנים היא הרבה מעבר לבקשה לפרנסה. היא קריאה לכוון את ליבנו ולהתחבר לבורא עולם דרך המזון שאנו אוכלים. עלינו להתפלל בכוונה ובאמונה שהמזון יהיה כשר וראוי, ולזכור את חשיבות התפילה לזון את העניים ולתמוך באחרים. כשאנו מתפללים על פרנסתנו, אנו מבקשים מהקב"ה רחמים ועזרה, ומתחברים אליו דרך תפילתנו ומזוננו. הברכה הזו מלמדת אותנו שהפרנסה היא מתנת שמים, ועלינו לזכור ולהעריך זאת בכל רגע.

הרב זמיר כהן במילים קצרות על כוחה האדיר של תפילה, שאינה שבה ריקם לעולם, ועל ישועות שמחכות להתגשם עבורנו - אם רק נפתח את הפה ונבקש באמת: