החטופה ששבה משחזרת: "היו לוקחים כלור ושופכים לי לתוך פצעי הירי"

מיה רגב, שנחטפה לעזרה וחזרה במסגרת הפעימה השנייה של עסקת החטופים, מספרת בריאיון נרחב ל-N12 מה עברה בשבי, והדברים אינם פשוטים בכלל.

רגב, בת 21, ראתה את איתי, אחיה הקטן בן ה-18, חוזר בפעימה השישית. היא סיפרה בריאיון כי נכנסה לשני ניתוחים לא צפויים. "ביום חמישי עברתי את הניתוח השמיני. מדובר בזיהום שלא נגמר - חזרתי מעזה עם פטרייה שגדלה לי בתוך העצם בגלל טיפול ממש לקוי שלהם", אמרה. "תמיד שואלים אותי מה הכי היית רוצה לעשות, והדבר הראשון הוא קודם כל לעמוד על שתי רגליים. מאוקטובר אני מקובעת למיטה או לכיסא גלגלים. היו פעמים שהיו לי נפילות ממש קשות - כבר צעקתי על ההורים שלי 'קחו אותי לניתוח, אני לא רוצה את הרגל הזאת'. אם היו שמים לי פרוטזה, כנראה שכבר הייתי הולכת".

בתשובה לשאלה על שחרורו של מנהל בית החולים שיפא, ענתה רגב: "אם זה היה מנהל בית החולים שהייתי בו הייתי כועסת. הבנאדם הזה ידע שאני נמצאת שם, פצועה, ואני בכל זאת מקבלת טיפול לא ראוי בכלל".

היא הוסיפה כי "היו מכאיבים לי בכוונה, ולפעמים היו לוקחים כלור, אלכוהול או חומץ תפוחים ושופכים לתוך פצעי הירי תוך שהם לוחצים. כדי שאני לא אצעק, אז היו מסממים אותי בקטמין ופתידין לווריד. זה יותר מרפה שרירים ממשכך כאבים, אז פשוט לא הייתה לי את היכולת להגיב אליהם - אבל כן הרגשתי".

על השאלה מה החזיק אותה בימים הקשים, ענתה רגב: "היו לי שתי ברירות - לשכב על המזרן ולבכות שאני מתגעגעת להורים שלי, לבכות על זה שירו בי, לבכות על זה שאני בשבי ופשוט להתקרבן - או להרים את עצמי ולהילחם. אני חושבת שזה בסוף באמת מה שהציל אותי. כשהייתי שם, אמרתי לעצמי שאם אני יוצאת מזה ומגיעה הביתה - אני רוצה לטפל באנשים כמו שצריך, ללמוד רפואה".