מאוצר המלך לשחרור שבויים: מי היה דון יצחק אברבנאל?

חודש אב, השנה רל"ב, העיר ארסילה שבמרוקו. הצבא הפורטוגזי נכנס בסערה לעיר וכובש אותה. החום במרוקו בלתי נסבל, אבל המלך הפורטוגזי אפונסו נשבע לכבוש את מרוקו. הוא נלחם בה שוב ושוב, עד שהצליח לכבוש את טנג'יר וכמה ערים סביבה. החיילים הפורטוגזיים מוציאים את זעמם על כל חייל מרוקאי, וגם על פקידים ממשלתיים. הם ממשיכים לבתי הכלא ומחפשים שבויים פורטוגזיים. כשאחד כזה נמצא, הוא משוחרר בקול צהלה, והסוהרים שלו מוצאים להורג.

בבית כלא מצחין ליד הנמל, מוצאים החיילים 250 איש צפופים ודחוסים בחום נוראי ובלי מים. אנשים מוזרים ומשונים, פורטוגזים הם לא. החיילים מתלבטים אם להצית את כל המבנה או להמשיך הלאה, כשלפתע מופיע איש הדור רוכב על סוס אציל. החיילים הפורטוגזיים נרתעים למראהו וקדים קידה של כבוד. האיש יורד מסוסו ומתבונן אל תוך הכלא הקטן. אחרי רגע הוא שולח פקודות: עשרה חיילים ילכו להביא מזון ומים, ועשרה חיילים ילכו לשוק ויביאו מיידית בגדים חדשים לכולם.

תוך כדי ההמולה, עולה מן הנמל קבוצה של יורדי ים חמושים: "האנשים האלו הם שבויים שלנו, הם שייכים לנו לפי החוק הבינלאומי, אין לכם זכות לשחרר אותם". הרוכב שאל אותם קצרות: "כמה תרצו?". יורדי הים נקבו בסכום עצום, והוא שלף מצרורו בלי למצמץ את הסכום ושלח אותם לדרכם. מי היה אותו מלאך מציל? מדוע שחרר את השבויים האלו?

היה זה דון יצחק אברבנאל, שר האוצר של פורטוגל, שהשתתף במלחמה בכבודו ובעצמו. השבויים האלו היו יהודים שנשבו על ידי שודדי ים מרושעים. רבי יצחק אברבנאל שחרר אותם, דאג להם למזון ולבגדים, וסעד אותם במשך שנתיים עד שהצליחו להתבסס במקום חדש.

משפחת אברבנאל הייתה משפחת אצולה עתיקת יומין בחצי האי האיברי. ברשותם הייתה מגילת יוחסין עד דוד המלך. אביו של רבי יצחק אברבנאל, דון יהודה אברבנאל, היה גם הוא שר האוצר של פורטוגל, וממנו ירש בנו את המשרה החשובה.

דון יצחק אברבנאל נולד בליסבון. הוא למד תורה אצל רבי יוסף בן אברהם חיון, ופילוסופיה אצל רבי יוסף אבן שם טוב. הוא היה תלמיד חכם עצום ומחבר פורה. כבר בצעירותו התחיל לכתוב חיבור מאד גדול על הנבואה, בו נחלק על דעת הרמב"ם בנושאי הנבואה. אלא שבאחת המלחמות בהן השתתף, נאבד החיבור. רבי יצחק הצטער כמובן על האבדה, אבל כתב חיבורים רבים נוספים שבהם השלים את כל החסר.

הגויים תמיד קינאו בהצלחתו המטאורית, וברגע שהצליחו להאשימו במשהו, עשו זאת. בשנת 1483 העלילו עליו הפורטוגלים כי הוא מעוניין לבגוד במדינה ולשתף פעולה עם יהודים בארצות אחרות. הוא ניסה להסביר למלך פורטוגל כי מדובר בעלילת שקר, אך לשווא. המלך החרים את כל רכושו, והוא היגר לטולדו שבקסטיליה. בתקופת 'אבטלה' זו הוא הספיק לכתוב את פירושו המפורסם לנביא. אחרי שמונה שנים נקרא לכהן כשר האוצר הספרדי על ידי המלך פרדיננד והמלכה איזבלה. בתפקידו זה הצליח מאוד.

כעבור שמונה שנים נוספות, החליטו פרדיננד ואיזבלה בהשפעת הכמרים הקתוליים על גירוש יהודי ספרד. לא הועילו כל הסברי רבי יצחק על הטעות הגדולה הזו, ולא כל הצעותיו הכספיות. כפי שהוא מתאר בהקדמה לספר מלכים: "עת היותי שם אני בחצר בית המלך יגעתי בקראי [...] אל המלך פעמים שלש [...] לאמר הושיעה המלך למה תעשה כה לעבדיך [...] וכמו פתן חרש יאטם אזנו לא ישיב מפני כל. והמלכה עומדת על ימינו לשטנו...".

רבי יצחק אברבנאל לא נכנע לאיומי הנוצרים, וגלה בראש מורם לאיטליה. הוא התיישב בנפולי, והיה יועץ למלך נפולי פרננדו הראשון. אברבנאל חי ופעל באיטליה עוד 16 שנים, חיבר ספרים רבים, ונפטר בשם טוב ובשיבה טובה בעיר פאדובה, שם מנוחתו כבוד. צאצאיו היו משפחות חשובות באנגליה ועוד, ומראשוני היישוב החדש בירושלים.