מומחה, מדען וצייר: סיפור חייו המרתק של טוביה הרופא

הרב משה ירמיהו הכהן היה הרב של העיירה נארול בפולין, והיה גם רופא, כמו אביו. כנראה דורות רבים קודם לכן למדה משפחת הכהן את סודות הרפואה, שעברו מאב לבנו. אביו של הרב משה ירמיהו היה רבי יעקב הכהן, שהיה רופא בעיר צפת שבארץ הקודש. הוא היגר מצפת לפולין בשנת שנ"ג.

בעת התרחשות פרעות ת"ח-ת"ט עזב הרב משה ירמיהו הכהן את פולין ועבר לעיר מץ שבצרפת. אנשי מץ שמחו להכתיר אותו כרב העיר. הוא היה תלמידו של המהרש"א, וכן למד אצל הגאונים המפורסמים הב"ח, ה"תורת חיים" ועוד. כניסתו של הרב הכהן לתפקיד זה התחילה את תור הזהב של העיר מץ, שבה חיו וכיהנו כמה וכמה מגדולי הדורות, כמו ה"פני יהושע", רבי יהונתן אייבשיץ ועוד. לואי הארבע עשרה מלך צרפת ביקר במץ, ואישר את מינוי הרב הכהן לרבנות העיר.

רבי משה ירמיהו לא האריך ימים, ונפטר בהיות בנו טוביה בן שלוש. טוביה נשלח לקרקוב שבפולין כדי ללמוד תורה. עם הגיעו לבגרות, רצה גם טוביה להיות גם רופא כאבותיו, אך לא היה לו מי שילמדו, שכן לא זכה להכיר את אביו. היו אצלו מקצת מכתבי אביו, שאותם פרסם אחר כך בספריו, אבל זה כמובן אינו מספיק כדי ללמוד את מקצוע הרפואה. ההשגחה העליונה הפגישה אותו עם הנסיך מברדנבורג, שהתרשם ממנו, והמליץ לו ללמוד באוניברסיטה שבעיר פרנקפורט. באותו זמן לא היו סטודנטים יהודים באוניברסיטאות בגרמניה. טוביה היה הראשון, או בין הראשונים. הוא גם לא יכל לקבל תואר רפואי, כי לא היה מקובל לתת ליהודי תואר...

טוביה שמע כי בפאדובה שבאיטליה אין מפלים יהודים לרעה, ושם הוא יכול לקבל את תואר הדוקטור. הוא נדד לשם, השלים את לימודיו ואף קיבל הסמכה לרפואה. באותו זמן קיבל הצעה להיות רופאו של הסולטן העות'מני מהמט הרביעי, ונענה לה. הוא עבר לאדריאנופול והיה רופא החצר של כמה וכמה סולטנים שהתחלפו. אחרי למעלה משלושים שנה בשירות הסולטנים הוא עלה לעיר הקודש ירושלים, והתגורר בה עוד חמש עשרה שנים עד פטירתו. בתו ג'מילה נישאה לרבי אברהם מיוחס, שהיה מחכמי ירושלים.

ושמא תתמה, כיצד הסתדר טוביה הרופא בכל הארצות האלו ובכל השפות השונות? ובכן, הוא דיבר יותר מעשר שפות: לטינית עם המומחים, גרמנית עם הגרמנים, פולנית, צרפתית, ערבית וכמובן טורקית, ועוד. ספרו "טוביה הרופא" נחשב לספר ייחודי ופורץ דרך ברפואה. הוא מדמה את האדם לבית בעל קומות, כאשר בכל קומה מתגוררים בעלי מלאכה שאחראים על תחום מסוים. הוא היה אחד הראשונים שעוררו את חשיבות ההיגיינה ברפואה.

כיהודי מאמין הוא הקדיש פרק מיוחד לחוסר התועלת של רפואת האליל, הכשפים והניחושים שכה רווחו בימיו. הוא אף תיאר בפרוטרוט את אירועי שבתאי צבי שהיו בזמנו בטורקיה, ואיבחן את מחלת הנפש שממנה סבל שבתאי צבי.

חיבורו אינו מתמקד רק ברפואה, אלא הוא כעין אנציקלופדיה של כל הידע הקיים: אסטרונומיה, בוטניקה, זואולוגיה וגיאוגרפיה. הספר עמוס בציורים מרהיבים מעשה ידיו של טוביה, ובעותקים המעטים ששרדו מהמהדורה הראשונה רבים מהציורים חסרים. חוקרים מספרים כי אנשים פשוט תלשו את הציורים ותלו אותם על הקיר לקישוט...

טוביה הרופא נפטר בירושלים בשנת ה'תפ"ט, ונקבר בהר הזיתים.