היסטוריה וארכיאולוגיה
רעידת האדמה הגדולה בימי עוזיהו: מה באמת קרה שם?
במשך שנים לא היה מקור לרעידת אדמה כה חזקה בארץ ישראל, אבל עם החפירות הארכיאולוגיות שבוצעו בשנים האחרונות בחבל יהודה, מצאו שרידים מתאימים בירושלים, חברון, גזר ובאתרים נוספים
- יהוסף יעבץ
- פורסם כ"ו תמוז התשפ"ד
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
כשלומדים את ספר מלכים, רואים שלא כל המלכים לבית דוד שמלכו בירושלים היו צדיקים. חלק גדול מהם עשו הרע בעיני השם, עבדו עבודה זרה, רדפו את נביאי השם. חלק מהם, בתחילת שנות מלכותם, עשו את רצון השם, ואפילו הנביא אמר עליהם שעשו הישר בעיני השם, אבל אחר כך חטאו. עם זאת, אחד המלכים הצדיקים והבולטים בבית דוד היה המלך עוזיהו.
עוזיהו היה המלך העשירי בשושלת דוד המלך. הוא היה מלך צדיק מאוד. בדברי הימים כתוב עליו "ויהי לדרוש אלוקים בימי זכריהו (עוזיהו) המבין בראות אלוקים ובימי דרשו את השם הצליחו האלוקים". המפרשים מסבירים את הפסוק, שכיוון שעוזיהו היה ירא את ה', הנביאים בתקופתו הגיעו להשגות גבוהות מאוד בנבואה, כמו הנביא יחזקאל שראה מעשה מרכבה בתקופת עוזיהו.
בראשית שנות מלכותו של עוזיהו, היה נראה שהשם מצליח דרכו – בכל מקום שאליו הוא פונה, הוא מצליח. הוא כבש שטח מידי הפלישתים ובנה שם ערים יהודיות, הוא ניצח את הערבים בגור בעל, ובדרום הוא הכניע את העמונים והגיע עד לגבול מצרים. הוא בנה מגדלים מבוצרים בירושלים, ומבצרים במדבר. הוא השקיע הרבה בחקלאות וחפר בורות מים בחלקים נרחבים מהארץ. היה לו צבא ענק מצויד כולו בכל סוגי כלי הנשק, והתקופה שלו מלאה בשגשוג חומרי ורוחני.
בשנת עשרים וחמש למלכותו של עוזיהו, הכל השתנה. כל השגשוג נעלם. ה' ניגע את עוזיהו בצרעת, והוא הסתגר עד יום מותו, ויותם בנו מילא את מקומו.
בספר דברי הימים כתוב "כחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל בה' אלוקיו ויבוא אל היכל ה' להקטיר על מזבח הקטורת". עוזיהו, אף על פי שהוא לא היה כהן, גבה לבו מהצלחותיו, והוא חשב שהוא ראוי להקטיר קטורת. כל הכהנים התרו בו לבל יקרב להקטיר את הקטורת. כשעוזיהו שמע את התראת הכוהנים, הוא זעף. תוך כדי שהוא זעף הצרעת החלה לזרוח ממצחו. כשעוזיהו ראה את הצרעת הוא יצא במהירות מהמקדש והסתגר.
במקביל לצרעתו של עוזיהו, פקדה את ארץ ישראל רעידת אדמה חזקה מאוד. בספר עמוס מתוארת נבואתו של עמוס, שהתנבא שנתיים לפני הרעש שהיה בימי עוזיהו, ובספר זכריה כתוב: "ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עוזיה מלך יהודה". זכריה חי למעלה ממאתיים שנה אחרי עוזיהו, ועדיין כולם זכרו את ה"רעש" שהיה בימי עוזיהו. מהפסוק בזכריה רואים שהרעש היה מאורע טראומטי שעבר מדור לדור. במדרש כתוב שבמקביל לנגע הצערת שלקה בו עוזיהו, הייתה רעידת אדמה שכתוצאה ממנה בית המקדש נבקע.
במשך שנים לא היה מקור לרעידת אדמה כה חזקה בארץ ישראל, אבל עם כל החפירות הארכיאולוגיות שבוצעו בשנים האחרונות בחבל יהודה, מצאו שרידים מתאימים בירושלים, חברון, גזר ובאתרים נוספים. אחד האתרים המעניינים ביותר הוא האתר בתל לכיש, שם התגלו שכבות חורבן ברורות המתוארכות לתקופה זו. הממצאים כוללים קירות שהתמוטטו, רצפות שקרסו ומבנים שקרסו לחלוטין. בירושלים מצאו כלים מנופצים, הריסות בתים והרס נרחב בלי שום עדויות למלחמה. את כל העדויות הללו מתארכים בערך לשנת 750 לפני הספירה, שזו בדיוק תקופת מלכותו של המלך עוזיהו. למעשה, היום אין מחלוקת על כך שבימי עוזיהו הייתה רעידת אדמה חזקה מאוד בחבל יהודה.
רעידת האדמה הרסה את כל השגשוג שהשיג עוזיהו בתחילת שנות מלכותו, והשאירה את ממלכת יהודה ענייה וחלשה. הסיפור הזה נזכר בנביא כדי שכולנו נזכור, שכל מה שהשגנו בימי חיינו לא בא מכוחנו. הכל בא מלמעלה, ומה שניתן יכול גם להילקח.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>