סיוון רהב-מאיר: "גיבורי הנובה אמרו 'ראיתי את הרוע בעיניים, אבל גם את אלוקים'"

אשת התקשורת סיוון רהב מאיר העבירה את השבת האחרונה בירושלים, יחד עם יותר מ-100 ניצולים מהטבח בקיבוץ רעים. רהב מאיר ביקשה לכנות אותה "גיבורי הנובה" או "שליחי הנובה", ולא ניצולים. בפוסט בחשבון האינסטגרם שלה, הסבירה את הסיבות לכך.

"'למה זו לא הכותרת הראשית בחדשות?', שאלה אותי בשבת בבוקר מירב ברגר, אמא של התצפיתנית החטופה אגם ברגר. הסתכלנו על ניצולי מסיבת הנובה, רוקדים סביב ספר תורה בדמעות ובהתרגשות, בשבת למען החטופים. 'אכתוב על זה משהו', אמרתי לה, 'וחוץ מזה, זאת בטוח הכותרת הראשית בשמיים!'", כתב רהב מאיר. "הנה ניסיון להסביר במילים חוויה עוצמתית שאי אפשר להסביר במילים: יותר מ-100 ניצולים מהנובה באו לעשות שבת בירושלים. סליחה, במהלך השבת הגענו למסקנה שמגיע להם שם אחר, לא ניצולי הנובה: גיבורי הנובה. שליחי הנובה".

"מאז השבת הקשה ההיא, לפני 10 חודשים, יש להם שליחות", מוסיפה רהב-מאיר. "הם מדברים על זה כל הזמן: 'ראיתי את הרוע המוחלט בעיניים, אבל ראיתי גם את אלוקים', אמרה אחת. 'הבנתי שרוצים להרוג אותי לא כי אני דנה, או כי אני אוהבת כלבים, אלא אך ורק בגלל שאני יהודייה', הסבירה דנה. ונדב אמר: 'כולם מסתכלים על הפציעה שלי בגוף ומדברים עליה. הפציעה בנפש כואבת הרבה יותר. אבל אני קם כל בוקר מחדש ומנצח'".

היא מספרת כי צילי שניידר שמנהלת את ארגון "קשר יהודי" ויזמה את השבת הזו, הזמינה גם שתי משפחות של חטופים, והיא שוחחה עם מירב ברגר ועם סיגי כהן, אמא של אליה כהן שנחטף מהמסיבה.

"בשיא השבת, מול ספר התורה, שניים ביקשו לברך "הגומל", הברכה שמברכים על הצלה שכזו. בעבר הם לא רצו, ועכשיו סוף סוף הרגישו שזה נכון. אז שגיא בירך, ואחריו סיון, וכולם ענו אמן ובירכו אותם בדמעות, ואז פרצו בריקוד אדיר סביב ספר התורה", סיכמה. "ובסוף השבת, שני חבר'ה ניגשו לצילי להגיד תודה. הם אמרו שהם מקבלים את כל סוגי הטיפולים והתרפיה והייעוצים, חלק עוזרים יותר וחלק פחות, והם כמובן ימשיכו לקבל טיפול מקצועי. אבל לשמור ביחד שבת שלמה כזו בירושלים, זה הדבר הכי מרגיע והכי מחזק שהם עשו עד היום".