מי היה בר כוכבא? הסיפור המלא מאחורי המרד הגדול ונפילת ביתר

תקופת בין המצרים ותשעה באב מהווה פרק טרגי בהיסטוריה של העם היהודי. מחורבן הבית הראשון והשני ועד לגירוש ספרד, נראה שאם משהו רע יקרה לעם היהודי, הוא יקרה בתשעה באב. אחד המאורעות הבולטים שאירעו בתשעה באב הוא חורבן העיר ביתר, שסימל את כישלון המרד של בר כוכבא. כישלון זה גרר את חורבנה המוחלט של ארץ ישראל, והוציא את עם ישראל לגלות.

מרד בר כוכבא, או בשמו השני "המרד הגדול", הוא כינוי למרד שהנהיג שמעון בר כוכבא שישים שנה לאחר חורבן הבית השני. לאחר החורבן היהודים חיכו להזדמנות לחזור ולבנות את ירושלים ולהקים מחדש את בית המקדש. בשנת 130 לספירה, הגיע הקיסר אדריאנוס לביקור חגיגי בירושלים. היהודים חשבו שזו ההזדמנות שציפו לה, ושעם בואו של אדריאנוס, הוא ייתן רשות לבנות את מחדש את בית המקדש.

אבל ליהודים ציפתה אכזבה, לא בשביל לבנות את בית המקדש הגיע אדריאנוס, אלא לקעקע אותו מסדר היום. אדריאנוס הגיע כדי להקים על חורבות ירושלים עיר אלילית, "איליה קפיטולינה", עיר האלים, ובמרכזה, היכן שעמד בית המקדש, לבנות מקדש לאל הרומי יופיטר.

תוכניתו של אדריאנוס עוררה תסכול וזעם בקרב היהודים, וברחבי ארץ ישראל גברו הקולות הקוראים למרד נגד הרומאים. המרד לא פרץ בבת אחת. המורדים הכינו את הקרקע למרד בסבלנות. הם החלו לאגור נשק, חפרו מנהרות מבוצרות ברחבי הארץ, והקימו יחידות צבאיות מאומנות.

ליהודים הייתה שיטה מתוחכמת להשיג נשק. כחלק מהמיסים על היהודים, היהודים היו חייבים לייצר נשק עבור הרומאים. היהודים היו מייצרים את החרבות פגומות מעט, כך שהרומאים שחיפשו נשק באיכות גבוהה לא יכלו לקבל את החרבות הפגומות של היהודים. בצורה הזו צברו היהודים נשק למרד.

בשונה מהמרד הקודם, המורדים לא התבססו על ערים מבוצרות. הם התבססו על מערכי מנהרות אדירים. המנהרות היו בנויות כך שהחיילים הרומאים לא יכלו להיכנס אליהן עם השריון הכבד שלהם, ולא בקבוצות גדולות. כך ביטלו המורדים את היתרון הרומאי במערכה חזיתית.

את המרד הנהיג בר כוכבא. בשונה מהמרד הקודם ברומאים, שבו לא היה מנהיג אחד שהנהיג את המרד, במרד הזה בר כוכבא היה המנהיג הבלתי מעורער של המרד. סיפרו עליו שהוא היה תופס אבני בליסטראות במעופן, וזורק אותן בחזרה על האויב. על החיילים שלו מספרים שהיו יכולים לעקור עץ ארז מהשורשים שלו תוך כדי רכיבה על סוס.

עד היום מהדהדים סיפורי הגבורה על בר כוכבא. בגמרות השונות ובמדרשים שבידינו אפשר לראות שהוא היה מרשים כל כך, עד שאפילו רבי עקיבא האמין בו, וחשב שבר כוכבא הוא המשיח. הוא דרש עליו את הפסוק "דרך כוכב מיעקב".

בתחילת המרד היהודים נחלו הצלחה כבירה. באמצעות טקטיקות הגרילה של בר כוכבא, הם החלו לדחוק אט אט את הרומאים החוצה מהארץ. בהתחלה הם הביסו את הלגיון הרומאי שהגן על ירושלים, ואף הדפו את הלגיון שהגיע לעזרת הרומאים מגזר. כתוצאה מההצלחות הטביעו המורדים מטבעות, שעליהם הוטבעה תמונת בית המקדש ובצדם השני נכתב "לחירות ירושלים".

מהר מאוד הביאו הרומאים תגבורות ממצרים סוריה ומכל הארצות השכנות. אבל כל אלו לא עזרו לרומאים להשתלט על המרד. לגיונות שלמים נמחקו לצבא הרומאי. הקיסר אדריאנוס היה נואש. הוא הביא מבריטניה את המצביא המומחה הגדול ביותר למרידות של רומא, את יוליוס סוורוס.

יוליוס סוורוס הגיע מבריטניה עם תגבורת עצומה של חיילים: בערך כמחצית מהצבא הרומי היו ביהודה באותו זמן. לא הייתה פעם אחרת בהיסטוריה שבה לרומא היה קשה כל כך לדכא מרד.

עם בואו של יוליוס סוורוס, הכף נטתה לטובת הרומאים. סוורוס האכזרי נקט בשיטת התשה. הוא הורה לחיילים לשרוף כל כפר יהודי שהגיעו אליו, וכשהלוחמים היהודים היו נמלטים למנהרות, היו החיילים מבעירים אש בפתחה, וחונקים בעשן את היהודים שבפנים. אם המורדים היו יוצאים החוצה, חיכו להם הקשתים הרומאים והרגו את כולם. הרומאים בודדו אזורים של מורדים, והכניעו אותם בזה אחר זה.

אט אט נדחקו המורדים מכל המקומות שכבשו, ונשארו בעיר ביתר. הרומאים צרו על העיר ביתר, והכניעו אותה. כמות ההרוגים הייתה בלתי נתפסת, אפילו יותר מחורבן בית המקדש. משערים שמיליון וחצי אנשים מתו בעקבות המרד. רק בשואה היו מספרים גדולים יותר. ההיסטוריונים מספרים שלאחר המרד ירד מחירו של עבד יהודי למחיר מנת מספוא של סוס, כל כך הרבה עבדים יהודים הוצעו למכירה. הארץ כולה נחרבה, והיהודים יצאו שוב לגלות בתשעה באב, רק שנים בודדות אחרי חורבן הבית.

במשך שנים לא ידעו כמעט שום פרט על בר כוכבא, אפילו את שמו לא ידעו בבירור. במקורות היהודיים  קראו לו בן כוזיבא. לעומת זאת, ההיסטוריון אוסביוס הרומאי קורא לו בר כוכבא.

כל זאת עד שבשנת 1953 התגלתה מערת האיגרות. במערה נמצאו פקודות שאותן כתב בר כוכבא לאחד ממפקדיו. באיגרות אנחנו מקבלים הצצה לאופיו החזק והכריזמטי של בר כוכבא, וגם לאופן שבו דאג לחייליו. באחת האיגרות מבקש בר כוכבא לשלוח ארבעת המינים לחייליו לקראת חג הסוכות.

למרות התוצאות הקשות של המרד, אי אפשר שלא להתפעל מעיקשותם ועוז רוחם של היהודים לבנות את בית המקדש. אותה עיקשות שגרמה ליהודים לדבוק באמונתם, לא משנה כמה קשיים יש בדרך. אותה אמונה שהשאירה אותנו יהודים, והביאה אותנו לכאן, לארץ ישראל.