איך יוצרים שינוי אמיתי בחברה?

פעמים רבות פעולה דורשת לא רק רצון וידע אלא גם ידיעת העיתוי הנכון לפעולה וכושר הבחנה, כדי לערוך סדר עדיפויות. זכור גם, שמטרתנו היא לפעול כדי לעזור ולא סתם לפעול – לדעת בדיוק מתי ולמי לציית, ובסופו של דבר לדעת שאיננו יכולים לעשות את הכול בעצמנו.

מתי לפעול?

מעשה שעשוי להיות חיובי עלול להפוך לשלילי. לדוגמה, אם אשתו של אדם עומדת ללדת בשבת, חובה על הבעל לקחת את המכונית ולהסיע את אשתו לבית החולים (דבר האסור בדרך כלל בשבת), אם זו הדרך הטובה ביותר להגיע לשם. אם הוא לא יפעל כך – זו תהיה עבירה ולא מצווה. דוגמה נוספת היא החובה להוכיח אדם שנוהג שלא כשורה, שאינה מצווה כלל כאשר מעירים למישהו שאינו מוכן לשמוע או גרוע מזה – למישהו שבגלל הביקורת עלול להקצין את התנהגותו השלילית.

פעם אחת שאלו את נכדו של ה"חפץ חיים", שלמד בניו ג'רזי, מדוע הוא מרבה לאחר לתפילות בישיבה. תשובתו הייתה שאין הוא יכול לעזוב את הבית בעוד אשתו עסוקה עם הילדים, מפני שכאשר העבודה בבית רבה כל כך, הוא רואה לעצמו חובה לעזור לה, מה גם שיש בסביבה בתי כנסת נוספים, שבהם התפילה מתחילה מאוחר יותר. הסיפור מלמד על התחשבותו של האברך הזה באשתו, ובכל זאת אי אפשר להסיק ממנו שכל מי שיש לו מה לעשות בבית פטור מלצאת מוקדם לתפילה. כל אחד צריך לדעת לְמה אלוקים מצפה ממנו בכל רגע נתון, אך דוגמה זו מראה שאנו חייבים לאמץ לעצמנו כושר הבחנה לגבי סוגיות היום-יום שלנו.

עוד בהקשר הזה, לא מקובל להילחם בכל האמצעים כדי לקרב אנשים לתורה. ספרי היהדות מתארים בפרוטרוט את הדרכים המתאימות להוכיח אנשים כדי לשפר את החברה. היום, כשאין לנו בית דין מרכזי שהכול מכירים בסמכותו, כמו בתקופת הסנהדרין, הרצוי הוא לנסות להשפיע על האנשים באהבה ובסובלנות, מתוך כיבוד בחירותיהם החופשיות, עד שהם בעצמם יוכלו להיווכח בהנאות שחיי התורה מציעים להם.

חושבים על התועלת

כיצד נוכל לדעת בבטחה שאנו עורכים שינוי בחברה? דמיין לעצמך שאתה אופה העובר לגור בעיר שבה המזון היחיד המוצע למכירה הוא לחם. במה תעסוק? אם אתה חכם, לא תעסוק באפיית לחם, אלא בייצור מוצר שהעיר זקוקה זו. כך תהיה מועיל למקום וגם תתפרנס בקלות רבה יותר. הסוד הגדול בלהיות מועיל הוא לאו דווקא לפתח את מה שאתה יודע לעשות, אלא לגלות מה האחרים צריכים באמת.

לפי אותו קו חשיבה, עלינו להתרכז תמיד בתועלת הפרויקט ולא בפרויקט עצמו.

תאר לעצמך שאתה חי בקהילה שחסר בה אוכל כשר – ואתה מרגיש שיש לך יכולת ומשאבים לפתור את הבעיה הזאת. הרעיון או התגובה הראשונים שלך הם בוודאי – לבנות מפעל למוצרים כשרים. זה רעיון טיפוסי של מי שמחשבתו מתרכזת בפרויקט. ואולם ביצוע הרעיון הזה דורש סכומי כסף גדולים, ולא ברור שהמכירות יוכלו להחזיר את ההשקעה. לעומת זאת, אם תתרכז בצרכים ובתועלת, תוכל להגיע לתוצאה חיובית הרבה יותר. לכן השאלה הראשונה צריכה להיות: "מה חסר בקהילה?", ולא: "מה אני יכול לעשות בקהילה?". בדוגמה הזאת, התשובה תהיה: "הקהילה זקוקה למוצרים כשרים נוספים, כי הדרישה גבוהה יותר מההיצע", ולא: "נראה לי שיהיה מעניין לבנות מפעל". כך, במקום לחשוב על הפתרון הברור מאליו, תוכל, בעזרת כמה אנשים, לחשוב על פתרון סביר יותר לבעיה. כאשר תתרכז בצרכים ובתועלת, יצוצו אפשרויות רבות, מכיוון שלא תגביל את עצמך לרעיון ההתחלתי – מחשבה המקובעת בפרויקט – במקרה הזה, פרויקט המפעל. אפשרויות אחרות שעשויות להופיע הן: הכשרת מפעל קיים, ייבוא מוצרים כשרים מעיר אחרת, ביקור במפעלים קיימים כדי לבדוק אם מוצריהם כבר כשרים, בלי צורך לשנות דבר, וכדומה. אין ספק שכל אחת מהאפשרויות הללו סבירה יותר מהקמת מפעל חדש. זוהי דוגמה פשוטה וברורה מאליה. עליך לזכור שהיא תקפה לגבי כל בעיה. לפני כל פעולה מוטב להתרכז במה שאתה ואנשים אחרים צריכים, ולא להתקבע על דרך מסוימת בכל מחיר. אם תפעל על פי גישה זו, יישארו לך זמן ומשאבים עודפים למטלות אחרות, המשאבים הניתנים לך מאת האלוקים ישמשו אותך לעשיית מעשים רבים יותר, וכך גם תכפיל את זכויותיך.

מתוך הספר "מסעו של דן אחר משמעות החיים", מאת רוני דיין. לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.