האם אתם באמת סומכים על הקב"ה? גלו את הסוד לביטחון אמיתי מרבנו בחיי

במאמר זה נמשיך בסדרת הלימוד מתוך דברי רבנו בחיי בספרו "חובות הלבבות", בפרק "שער הביטחון". רבנו בחיי מבאר חמש עובדות יסודיות שעל האדם להאמין בהן כדי לבסס את ביטחונו בה'. במאמר הקודם עסקנו בעובדה הראשונה, והפעם נעמיק בעובדה השנייה, המבהירה כי הבורא, שיצר את האדם, הוא היחיד היודע את אופני תועלתו ואת הדרכים הטובות ביותר להיטיב עמו, הן בעולם הזה והן בעולם הבא. הבנה זו חשובה במיוחד, שכן היא מבססת את הביטחון המלא בהשגחתו וחכמתו של הקב"ה בכל רגע ורגע בחייו של האדם. 

למאמר הקודם בספר "שער הביטחון", לחצו כאן >> 

"והשני, כי הבורא יתעלה לא ייעלמו ממנו אופני תועלת האדם. והדין נותן זה, מפני שהוא אחד ממעשיו, ואין מי שיודע באופני תקנות העשוי והפסדו, ובפגעים המשיגים אותו, ובאופני מחלתו וארוכתו יותר מעושהו. 

"ואם יהיה זה נמצא בעושים מבני אדם, אשר לא יחדשו במעשיהם זולתי צורה מקרית, אך השורש והצורה עצמית אין להם בהם שום תחבולה ולא יכולת לחדשם; ואשר חידש שורש האדם וצורתו ותכונתו וסדר חיבורו הוא החכם היודע בענייני תועלותיו ונזקיו והטוב לו בעולמו ואחריתו בלי ספק. 

"כמו שכתוב (ישעיהו) אני ה' אלוהיך מלמדך להועיל, מדריכך בדרך תלך', ואמר (משלי ג) 'כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה'". 

רבנו בחיי מדגיש את ההבנה שהבורא הוא היחיד היודע מה שטוב ורע עבור האדם, משום שהוא היוצר והמחדש של האדם עצמו. ההסבר של הקטע מתחלק לשני חלקים עיקריים: 

הכרת הבורא את תועלת האדם: רבנו בחיי מבהיר שהבורא לא יכול להחמיץ או לפספס את מה שטוב עבור האדם, משום שהאדם הוא אחד ממעשיו. כלומר, הבורא, שיצר את האדם, מכיר אותו היטב בכל פרטיו, ולכן אין מי שיודע טוב ממנו את הדרכים להיטיב עם האדם, לתקן אותו או לשקם אותו אם הוא נפגע או חולה. 

השוואה לבני אדם וליצירותיהם: בהמשך, עורך רבנו בחיי השוואה בין יצירתו של הקב"ה לבין מעשה ידי אדם. כאשר בני אדם יוצרים דבר כלשהו, הם יכולים לשנות ולהשפיע רק על הצורה החיצונית של החומר שממנו נוצר אותו דבר, אך לא על מהותו הפנימית. לעומת זאת, הקב"ה, שהוא יוצר האדם, ברא את שורשיו, את צורתו ואת כל מרכיביו, ולכן הוא היחיד שמכיר את האדם בצורה מושלמת. כתוצאה מכך, הוא יודע בדיוק מה יועיל לאדם ומה יזיק לו, הן בעולם הזה והן בעולם הבא. 

הוכחה מהפסוקים: הקטע מסתיים בציטוטים מהתנ"ך הממחישים את הרעיון שהקב"ה מדריך את האדם בדרך שתיטיב לו ושאותה עליו ללכת. הפסוקים מציינים שהקב"ה מלמד את האדם כדי להיטיב לו, ומדגישים כי הקב"ה מוכיח את האדם מתוך אהבה ודאגה, כמו אב לבנו. 

המסר המרכזי הוא שהקב"ה הוא היודע הבלעדי במה שטוב לאדם, ולכן על האדם לבטוח בו ולהבין שכל מה שהוא עובר, כולל הייסורים, הוא חלק מתהליך חינוכי ומיטיב שמכוון אותו בדרך הנכונה.