העיר שנעלמה מהמפה: מסע בזמן בעקבות בתי הכנסיות העתיקים (ה')

בספרי ההיסטוריה מופיעים סיפורים רבים על ערים מפורסמות בעולם הקדום: בבל, אלכסנדריה, אתונה. אך נדיר שאחת הערים פשוט נעלמת מהמפה. קוראים עליה בספרי ההיסטוריה, אבל לאף אחד אין מושג איפה היא.

זה מה שאירע לעיר "דורה אירופוס", עיר שמוזכרת רבות בספרי ההיסטוריה: עיר בצורה וגדולה שהתנשאה מעל גדת נהר הפרת, בקצהו המזרחי של מדבר תדמור הגדול והנורא. בנו אותה היוונים הסלבקים, יורשיו של אלכסנדר מוקדון ששלטו על סוריה. הרומאים כבשו אותה בשנת 165 לספירה, בערך בזמן כתיבת המשנה. בדיוק מאה שנים לאחר מכן, בשנת 265, כבשו אותה הסאסאנים (הפרסים). זה כל מה שהיה ידוע בהיסטוריה, ומאז ועד שנת 1920 לא ידע אדם היכן היא דורה אירופוס, ומה עלה בגורל העיר, חומותיה ומבניה.

ב-30 במרץ 1920, זמן קצר אחרי חלוקת המזרח התיכון בין מעצמות המערב במלחמת העולם הראשונה, גילה חייל בריטי קיר אבן בולט מדיונת חול, ועליו ציורים מרהיבים. היה זה ליד הכפר אל-צלחייה, במזרח מדינת סוריה של ימינו. צוות חוקרים שהגיע למקום החל בחפירות נרחבות. החפירות ארכו למעלה מעשר שנים, ובמהלכן התגלתה העיר דורה אירופוס, כשחלקים גדולים ממנה כמעט שלמים. מסתבר שבעת המצור הפרסי מילאו הרומאים את כל הצד המערבי של העיר בחול, בין הבתים ובתוכם, כדי לבצר את החומה ולמנוע אפשרות של פריצה. הצד הזה נשאר קבור בחול כ-1600 שנה. הסאסאנים היו אכזריים, והשמידו את כל תושבי העיר. בין השאר השתמשו בנשק כימי: הם הבעירו שני חומרים כימיים יחדיו (ביטומן וקריסטל גופריתי). הבערה הזו העלתה עננים של גז רעיל שהביא לחנק החיילים הרומאים. העיר פשוט ננטשה, ולאט לאט כוסו כל שרידיה בחולות לדממת עולם.

אחת ההפתעות הגדולות במהלך החפירה, היה בית הכנסת היהודי העתיק מדורה אירופוס. בית הכנסת היה גדול יחסית למקום נידח שכזה, ובו מאה ועשרים מקומות ישיבה. ספסלי אבן הוצבו לרוחב בית הכנסת. שמות התורמים הנכבדים היו חקוקים בלוחות מיוחדים על הקירות. בצד מערב היתה גומחה בקיר, ששימשה למקומם של ספרי התורה – ארון הקודש. אך המפתיע מכל היה שפע ציורי הקיר, ששרדו בשלמותם. על קירות בית הכנסת צוירו עשרות ציורים המתארים מאורעות מקראיים: חיי האבות, בת פרעה יורדת לרחוץ, מתן תורה, משה רבנו, יציאת מצרים, יחזקאל הנביא, אסתר המלכה, מלחמות בני ישראל בפלשתים, שאול המלך ודוד המלך, שמואל הנביא ועוד רבים. הציורים מפורטים צבעוניים ומרהיבי עין. מעניין לציין כי העיניים חסרות בכל הציורים, כנראה כדי שלא ליצור דמות אדם שלמה.

בית הכנסת השתמר, בזכות שיטת ההגנה הרומאית. הוא היה בצד המערבי של העיר, שמולא כולו בחול, מהרצפה ועד התקרה, וכך הוא שרד את כל התקופה הארוכה הזו. התפילה האחרונה התקיימה בו כנראה בשנת 255, בימי ראשוני האמוראים.

אם התיאור עושה לכם חשק לבקר במקום, צר לנו לאכזב. ב-19 בספטמבר 2014 נפל אזור דורה אירופוס לידי לוחמי דעא"ש הארורים. אין גישה לשם עבור מי שאינו משתייך לכת דעא"ש, ולפי תמונות לויין נראה שהמקום נבזז ונהרס. אמנם חלק מציורי הקיר הועברו למוזיאון הלאומי של דמשק, ושם תוכלו לראותם, אם יש לכם האומץ להיכנס לסוריה...