חדשות עולם הילדים
מופע חבורת תריג החדש: באנו לאירוע תרבות. ראינו מפגן עוצמה מרגש של הציבור החרדי והדתי
פסטיבל מופעי הקיץ של תריג החל אתמול בהפקת הענק שממשיכה גם היום ומחר, ומוכיחה לנו כל שנה מחדש: מופע מושקע על טהרת אהבת ה' והתורה מצליח להביא כ-30,000 צופים
- גלית לוי
- ט"ו אב התשפ"ד
צילום: חיים טויטוהשאלה הזו מעסיקה אותי מאז שחזרתי בתשובה: האם אפשר ליצור תוכן ערכי, נקי ויהודי שיהיה מושקע, מעניין, מקצועי ואיכותי? במסגרת היותי אמא וגם במסגרת עבודתי כמנהלת אתר התוכן לילדים "עולם הילדים" של הידברות, אני רואה מול עיניי את העובדה הכואבת כבר שנים: תכנים יהודים רבים מופקים בהפקות ביתיות, חלקן חובבניות, ויש כאלה שנאלצים להסתדר עם זה.
לומר תודה לה' ולאהוב את התורה הם לא דברים שמוגדרים בראש סולם העדיפות של כל משרדי התרבות הממשלתיים לאורך השנים, והתקצוב בהתאם. דבר מצער נוסף הוא שיהדות מוגדרת נישה בתוך מכלול התרבות הישראלי, בפרט יהדות לילדים. ליוצרי תוכן פרטיים אין לרוב את התקציב הדרוש להפקה מקצועית, והתוצאה בהתאם.
ואז הגיעו מופעי תריג, ופקחו לי את העיניים תרתי משמע. ראיתי ציבור גדול של הורים וילדים, חרדים ודתיים, שנוהרים בהמוניהם כדי ליהנות מתרבות יהודית שתואמת את רוח ישראל סבא.
כך ראוי לפאר את תורת ה' ואת האהבה לתורה
עצם קיומם של 12 מופעים ב-3 ימים רצופים בבנייני האומה כבר מעיד על מפגן כח אדיר ועל כך שהציבור החרדי והדתי אמר את דברו. הכרטיסים, אגב כמעט סולד אאוט. מה ששבה את ליבי בתחילת המופע היה המראה מרהיב העין שנגלה לנגד עינינו: במת ענק עם תפאורה מושקעת לפרטי פרטים: תפאורה שמעוצבת בעיצוב גרפי, מתחלפת ומוארת בכל צבעי הקשת. זה שונה לגמרי מתפאורה פיזית כבדה ומינימליסטית שמתחלפת אולי פעמיים בהצגה ממוצעת. מה שראיתי כאן לראשונה הביא אותי לחשוב כמה בעלי תפקידים אחראים על הפאר הזה.
יתרה מכך, יש לפאר הזה משמעות. כך ראוי לפאר את תורת ה' ואת האהבה לתורה. בסוף המופע חיכתה לי הפתעה מרגשת שקשורה לכך. היטיב לתאר זאת השחקן גיל קפטן, שמגלם את מסמר הערב, סבתא אזולאי: "כאחד שהגיע מתיאטרון וממשחק גם במגזר הכללי, אני יודע שבמגזר הכללי נחשפים לתכנים שהם לא תמיד מסוננים, ערכיים ושווי ערך להשקפה התורנית.
הנגשת ערכים טובים במדיה שמורה ומוגנת
"לאורך השנים עם חבורת תריג פוגשים אותי כל מיני אנשים שמברכים על הדבר הזה שנקרא חבורת תריג ועל ערכים שאנחנו ב"ה מצליחים לטעת בילדים באמצעות המדיה הן בהצגות שמע והן בהופעות עצמן של תריג. אני חושב שזה דבר נהדר שהמדיה יכולה להיות שמורה ומוגנת מכל מיני תכנים לא טובים שיכנסו בה, ובנוסף אנחנו מנגישים בצורה יפה וחווייתית את כל הערכים שאנחנו רוצים להעביר לילדי ישראל."
הרעיון לעלילה מקורי. יוצרי המופע ניחנו באומץ שהדהים אותי: היכולת להקנות ידע על ההיסטוריה היהודית שירתק ילדים, והיכולת ללמד גם אותנו המבוגרים פרק חשוב בדברי ימי העם היהודי. השנה עלילת ההצגה עוסקת בסיפור המסתורי של כתר ארם צובא. זהו ספר התנ"ך של קהילת ארם צובא בחלב שבסוריה. הספר נגנב, וחלקים נכבדים ממנו לא נתגלו. לאורך כל ההצגה הילדים זוכים לראות כיצד יהודים אוהבים את התורה, מתגעגעים אליה ומוכנים למסור נפש עליה.
סבתא אזולאי נחטפת, והחבורה חושדים בה שהיא משתפת פעולה עם השודד
מפיק המופע, דוד פדידה, מוסיף ומספר לנו על החשיבות במתן ערכים חינוכיים יהודיים לצופי המופע: "התסריט חינוכי מאוד עם המון תוכן. הילדים חוזרים הביתה עם מטען חיובי של ערכים חשובים. שילבנו בתסריט ההצגה קטעים מוסיקליים בביצוע של הזמר רפאל אוזן ומקהלת ׳קאפלה׳ עם מחרוזת שירי תורה מקפיצים ומרגשים מכל קצוות הקשת המוזיקלית. גולת הכותרת של ההצגה היא תהלוכת הכנסת ספר תורה שמתקיימת בפעם הראשונה ממש במהלך מופע."
לא רק תוכן יהודי יש במופע חבורת תריג. יש אקשן כמיטב המסורת. הפעם סבתא אזולאי נחטפת, יש אפילו שלב שהחבורה חושדת שמא סבתא אזולאי שותפה לפשע ביחד עם השודדים. במאי המופע, קלוד דדיה, מספר לנו על האופן שבו הדמויות מקבלות את הצבע המעניין שלהן ואת האופי הייחודי של כל חבר בחבורה שביחד מקנים לילדים את הערך החינוכי של המופע:
"לשמחתי מגיעים למופע גם קהל מסורתי וקהל לא דתי"
"יש לנו ארבעה ילדים. כל ילד עם האופי שלו מתמודד עם הדרך להשיג את הכתר מידו של השודד ובמקביל להציל את סבתא אזולאי מהשבי. האחד רוצה הרפתקה, והאחר לא רוצה לשקר, אך בסוף הכל הוא מהביחד. יחד הם מצליחים גם להציל את סבתא וגם את הכתר. המופעים של תריג הם עם המון מסר משולב בהמון הומור בכדי שהילדים גם יהנו ויצחקו. אני דואג שהדמויות של הרשעים יהיו קומיים, וזה עובד. הקהל מגיב בצחוק, במחיאות כפיים. ומזדהה עם חטיפת סבתא אזולאי בעצב. יש תחושה שמשנה לשנה אנו מדייקים יותר לקהל, ולשמחתי מגיעים למופע גם קהל מסורתי וקהל לא דתי שמעוניין במופע מקורי עם מסר חינוכי. כמובן שהשנה התייחסנו למצב בארץ. המופע מסתיים בתפילה להשבת החטופים ובחגיגת שמחת תורה כפי שרצינו שהיא תהיה באמת."
למה נשארתי לשבת כשהמופע הסתיים?
כאן התרגשתי מאוד. בהצגה היוצרים נתנו לילדים את הכוח להתפלל, הפעילו אותם לאורך המופע, שאלו אותם שאלות, הקהל הריע פה אחד, ובסוף המופע, הזמינו את הילדים להתקרב אל קדמת הבמה כדי לרקוד בטקס הכנסת ספר התורה.
המופע הסתיים. התפאורה המעוצבת חזרה לעיצוב הראשון כמו בפתיחת ההצגה, כולל מוסיקת הרקע, אימהות קמו ממקומן, הושיבו את ילדיהן לעגלות, וקראו לאחיהן הגדולים לרדת במדרגות שבשולי היציע, ורק אמא אחת ושלושת ילדיה, נשארו ישובים.
לא יודעת למה חיכיתי. אולי חיכיתי לשיר הדרן, אולי חיכיתי לקטע נוסף שיפתיע אותי, ואולי רציתי להשתהות יותר זמן ולשחזר את הקסם הזה שביכולת להפיק מופע מושקע במימדים אדירים, גם בכמות וגם באיכות, להצליח להביא את אהבת התורה לילדי ישראל (וגם להורים שלהם) ולגרום לרבבות צופים להגיע זו השנה החמישית. מי שעדיין לא צפה – מוזמן ללכת עוד היום ומחר. אותי מעניין כבר מה יקרה בתריג 6 בשנה הבאה.
