למה נשלחנו לעולם הזה? רבנו יונה מגלה את סוד בריאת האדם 

הציטוט היומי 

"ומי שחננו השם יתברך דעה, ישוב אל לבו כי השם יתברך שלחו בעולם הזה לשמור משמרתו, ותורתו, וחוקותיו ומצותיו. ולא יפקח עיני זולתי לעשות שליחותו. ולקץ הימים, אם עשה שליחותו באמונה, ישוב ובא ברינה ושמחת עולם על ראשו. כעבד אשר שלחו המלך לעבר הים, שאין עיניו וליבו זולתי על דבר שליחותו עד שובו אל אדוניו". 

מקור: רבנו יונה מגירונדי, שערי תשובה. 

משמעות הציטוט 

רבנו יונה מגירונדי מבאר כי על האדם שה' חנן אותו בדעה להבין כי הקב"ה שלח אותו לעולם הזה עם מטרה ברורה – לשמור על התורה, חוקותיה ומצוותיה. תפקידו בעולם הוא לבצע את שליחותו של הקב"ה, ולא לפקוח עיניים לעניינים שאינם קשורים לשליחותו. 

בהמשך, רבנו יונה מסביר כי באחרית הימים, כלומר, לאחר סיום חיי האדם בעולם הזה, אם האדם ביצע את שליחותו באמונה ובנאמנות, הוא יזכה לשוב אל הקב"ה ברנה, כלומר בשמחה עצומה, ועם שמחת עולם שתהיה מנת חלקו לנצח. 

על האדם לעבוד את ה' כעבד אשר נשלח על ידי המלך לשליחות מעבר לים. ההבדל בין עבודה במקום המגורים לבין עבודה מעבר לים, היא שהנשלח מעבר לים - "אין עיניו וליבו זולתי על דבר שליחותו". כך על האדם להשקיע את כל חייו בעולם הזה בקיום מצוותיו של מלך העולם. 

כמה מילים על המחבר 

רבנו יונה (ב"ר אברהם) מגירונדי, המכונה גם רבנו יונה החסיד, היה מגדולי הראשונים בספרד. חיבר ספרים חשובים בתחום התלמוד, ההלכה והמוסר. לדורות נתפרסם כבעל המוסר הגדול, ובזמנו כיהן כראש ישיבה גדולה – בברצלונה ובטולדו – שבה העמיד תלמידים הרבה שהמשיכו את דרכו.

עיקר פרסומו של רבינו יונה קשור בתורת המוסר שלו בספרו "שערי תשובה". רבנו יונה חיבר פירושים נוספים הקשורים למוסר, בפירושו לספר משלי ולמסכת אבות. עניינם של ביאורים אלו הוא ניתוח פסיכולוגי של נפש האדם ומהותה, ומגמתם להורות לאדם כיצד לנצל את כוחות נפשו כהלכה וכיצד להשליט את הכוחות החיוביים על הכוחות השליליים. כן חיבר רבנו יונה פרשנות לתלמוד.