"כשצפיתי בהרצאה של הרב, הרגשתי שחטפתי סטירה"

בניגוד לראיונות הרגילים שלי, הראיון הזה מתקיים בביתי בשעת ערב מאוחרת. אני פותחת את המחשב, ומראיינת את האדם הכי מיוחד שפגשתי: בעלי. השידוך שלנו היה לא צפוי. למדתי בבית יעקב, הייתי בחורה חרדית מבית, והוא חוזר בתשובה. לפעמים אני נזכרת בימים שבהם הלכתי לסמינר, ומתקשה להאמין שבזמן שהייתי לבושה בתלבושת תכולה, הוא צעד לתיכון "רבין" בכפר סבא. סיפור החזרה בתשובה של בעלי מפתיע, ולא בגלל שהוא איבד את הדרך בטרק מדהים שבו גילה את אלוקים, או צנח ממסוק שכמעט התרסק, אלא דווקא בגלל הדרך הפשוטה שבה נחשף ליהדות – דרך שיכולה להחזיר מאות אלפים כמוהו הביתה, לבורא עולם.

זה קרה כשתומר היה בן 17. הימים היו ימי החופש הגדול, הבית היה ריק, ומתוך שעמום הוא פתח את המחשב. "נכנסתי לרשתות החברתיות, שאז היו הלהיט גם אצלנו, הנוער, וגלשתי בניסיון למצוא משהו מעניין. פתאום נתקלתי בסרטון שכותרתו הייתה 'סגולה להינצל ממגפה'. אף על פי שבאותה תקופה עוד לא שמענו על הקורונה, הסקרנות שלי התעוררה. כנער לפני כיתה י"ב, התחושה שלי הייתה שמסלול החיים הוא תיכון, צבא, חברים, ובשביל זה באנו לעולם. בתוך כל הריקנות הזאת, הסרטון הזה היה נראה לי בעל ערך ומשמעות. לא ידעתי שמדובר בסרטון שקשור ליהדות, וחשבתי שהוא יוכל לתת ערך, כי בהיסטוריה האנושית בני אדם כבר חוו מגפות קשות".

(צילום: shutterstock)

"לראשונה הבנתי את החשיבות של מצוות התפילין"

כשתומר התחיל לצפות בסרטון, הוא ראה מולו רב, שבהמשך הבין שהוא הרב זמיר כהן. הוא היה מהופנט מהרוך ומהאצילות של הרב. הדרת הפנים והדיבור הרגוע והרציני שלו שבו אותו. "הרב דיבר על הסגולה הגדולה שיש בקריאת פיטום הקטורת, ואני לא אשכח שכל רבע שעה הוא קרא עם הקהל את הנוסח. הוא הסביר שהסגולה היא לקרוא את התפילה שלוש פעמים ביום, ואף על פי שזה לא היה בשידור חי, ניסיתי גם אני, והצטרפתי לקהל בקריאת פיטום הקטורת. על המסך הוקרנו המילים, והרגשתי שאני שובר את שיני כדי לקרוא יחד עם הקהל את הנוסח במשך שלוש פעמים". זה יכול היה להיות הסוף, אבל כשהסרטון הסתיים, הפייסבוק הציע לתומר סרטונים נוספים של הרב זמיר כהן, וכך הוא מצא גם סרטון שמדבר על מעלת התפילין.

"הכרתי את התפילין מבר המצווה שלי, וחשבתי לעצמי שאם ההרצאה הקודמת עניינה אותי כל כך, ההרצאה הזאת ודאי תעניין אותי אפילו יותר. כשצפיתי ברב, הרגשתי שקיבלתי סטירה של ממש. פתאום הבנתי שתפילין הן לא רק סמל, ודבר שאנחנו מניחים אותו כשיש לנו זמן פנוי. גיליתי שזו מצווה חשובה שנוהגת גם בימינו כמו בעבר, ובעלת משמעות עצומה שמקשרת אותנו עם הבורא. היא ממש אות בינינו. הרב הסביר שתפילין מניחים עד השקיעה, ובגלל שהייתה שעת ערב, החלטתי שמחר אני אנסה להיזכר איך מניחים תפילין, ואחווה את המצווה הזו מחדש".

גם אתם יכולים! הצטרפו למיזם הענק לקידום עמוד הטיק טוק של הרב זמיר כהן בטיקטוק, ועזרו לנו להגיע למליוני יהודים! לחצו כאן >>>

"יצאתי לרחוב, וחיפשתי מישהו שיוכל לעזור לי"

"יום לאחר מכן התקשרתי לחבר טוב מהתיכון, שהתחיל להתחזק כמה חודשים קודם לכן, וביקשתי ממנו לפענח לי את הצופן: איך מניחים תפילין". אחרי שתומר הצליח להשיג את המידע, נותרה לו בעיה אחת: הוא לא ידע מה מברכים בעת הנחת התפילין. הוא יצא לרחוב, נער חילוני בלי כיפה רוכב על אופניים, ופנה לבית חב"ד בתקווה שימצא מישהו שיגלה לו את הברכה היקרה שיהודי מברך בשעת הנחת התפילין. "מכאן הכל התחיל", מחייך תומר. "הכרתי את הידברות, שמעתי הרצאות נוספות וקראתי ספרים. אני זוכר שתקופה לאחר ההרצאה הראשונה של הרב זמיר כהן, התחילו הלימודים של השנה האחרונה בתיכון. בכל בוקר כשהייתי מתעורר, השתוקקתי כבר לחזור הביתה, כדי לקרוא בספר 'מסע אל האמת' של הרב זמיר כהן. הייתי ממש כופה על עצמי לא לסיים את הספר מוקדם מדי, כי חששתי שלאחר מכן לא יהיה לי במה למלא את החלל שהיה בי".

תומר הגיע מבית מעורב. אביו היה חילוני-מסורתי, ואמו הגיעה מבית תימני שומר תורה ומצוות. היא הייתה דתיה מסורתית ובעלת אמונה חזקה בבורא עולם. בשבתות הפלטה הייתה דולקת, ואמו שמרה את השבת, אבל מלבד קידוש וסעודת השבת, שאר בני הבית התנהגו כביום חול רגיל. "באחד מימי שישי שוב ישבתי מול המחשב, וככל הנראה בזכות דפוסי הגלישה שלי שהשתנו, המחשב הציע לי הרצאה של רב אחר של הידברות. זה היה סרטון קצר של שמונה דקות על שמירת השבת, אבל שני דברים ששמעתי בו טלטלו אותי. הוא אמר בסרטון שעונשו של מחלל שבת גדול יותר מזה של רוצח, והדבר השני הוא שיהודי שמחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כגוי לכל דבר. את זה כבר לא יכולתי לשאת. זה היה עשרים דקות לפני כניסת שבת, ושאלתי את עצמי איך אני יכול לחלל את השבת בעוד מספר דקות בידיעה שה' יראה אותי כגוי? איך אני יכול לחלל את השבת כאשר אני יודע שאתחייב על כך בעונש חמור יותר מרוצח? תמיד התגאיתי בכך שאני יהודי, ועכשיו אני אחשב בעיני הקב"ה כגוי? לא יקום ולא יהיה".

עברו מאז כעשר שנים. היום תומר שומר תורה ומצוות, ולומד בכולל לאברכים. "אם הייתי יכול, הייתי מעביר עכשיו מסר לכל הנערים שהייתי כמותם, אבל אני יודע שהם כנראה לא יקראו את הכתבה. לכן אני רוצה לומר לכם, לכל מזכי הרבים, ולכל מי שיכול להגדיל את החשיפה ליהדות: אותם נערים ונערות רחוקים כנראה לא יכנסו לערוץ הידברות, אבל המקומות שבהם כן נוכל להגיע אליהם הם הטיקטוק, האינסטגרם ושאר הרשתות החברתיות. בואו נמשיך בחסד גמור ובמלוא התעצומות, כדי להגיע אליהם עם התכנים החשובים האלו. בואו לא נמנע מהם את הזכות הבסיסית להכיר את היהדות".