עידית ליכטנפלד עם טעויות משעשעות של בעלי תשובה. והפעם: הַשְּׁנִיצֶל שֶׁנִּיצַל

חיכיתם לעוד סיפורים? הנה

כשהייתי בתחילת התשובה, הכנו לשבת אחת שניצלים. בדרך כלל אני אוהבת לבחור שניצלים דקים, אבל פחדתי "לברור", אז פשוט עצמתי עיניים ותקעתי את המזלג – ומה שיוצא, אני מרוצה.

*

הייתה מישהי שנכנסה לחנות מוסיקה בגאולה, ושאלה את המוכר אם יש לו שיר מסוים... ו- התחילה לשיר לו את השיר שהיא מחפשת...

*

שלא תחשבו שאני חוזרת על עצמי... אלה הטעויות שחוזרות על עצמן! חברה שלי סיפרה לי בפרוטרוט את הלך החשיבה שלה מזמן, בהתחלה. קבלו.

"בתחילת התשובה בסוכות, קרה משהו מוזר מאוד. באתי למשפחה של רב מאד חשוב. בליל הושענא רבה הלכתי עם הרבנית לכותל. אני אפילו בלי חצאית, לא מבינה כלום, טירונית. אני רואה כל הדרך לכותל, וברחבה מכירה של ערבות, ואני שואלת אותה – מה זה? למה הם מוכרים את זה? והיא אומרת לי הו... יש עניין גדול מאוד מחר לעשות חביטת ערבות.

"אני מסתכלת על כל הירוק הזה. עכשיו תביני, אומרים לי, חילונית שבאה אתמול מתל אביב,  אומרים לאחת כמוני חביטת ערבות – אני מסתכלת על כל הירוק הזה, ומה אני מדמיינת? אומלט כזה, חביתת ירק ככה עם ביצים, כמו של קפה גרג... אני מסתכלת על זה ואני חושבת – מה, כל הדוסים הולכים לאכול מחר חביתות של ירק? אני מסתכלת על זה, וזה לא נראה כזה טעים... אני אומרת לעצמי – איפה עוד עלים? כוסברה, בצל... למה את זה?

"והיא אומרת לי: יש ענין גדול מאד.

"עכשיו, אני חושבת על חביתות אומלט, והיא חושבת על חיבוט ערבה, אבל היא אמרה חביטת ערבות, והיא לא קולטת עם מי יש לה עסק... ואני שואלת אותה: הרבנית, זה מוצלח? זה לא נראה כזה מוצלח...

"אז היא אומרת לי: 'ווס איז דוס מוצלח (מה זה קשור מוצלח)? זה מה שצריך לעשות...'. אין תקשורת בינינו...

"הלכנו לישון. ישנתי בחדר עם הבת של הרבנית. בבוקר אנחנו קמות והיא אומרת לי: 'את רוצה סנדביץ'? אני מכינה סנדביץ''.

"אני אומרת לה: לא, מה את אוכלת, עוד מעט יש חביתת ערבות... והיא מסתכלת עלי ושואלת אותי מה הקשר. אז חשבתי בראש שלי, היא בטח יכולה לאכול גם וגם, ברור. גם אני יכולה לאכול גם וגם... אבל לא נעים, שיחקתי אותה עדינה... אמרתי לה: לא, אמא שלך אמרה שיש חביתת ערבות, וזה חשוב. היא אמרה לי: 'טוב, לא מבינה מה הקשר', והלכה.

"באיזשהו שלב אני שואלת את הרבנית מה קורה, והיא אומרת: בעלי הלך לבחור ערבות כשרות, שיהיו ערבות מובחרות. לא נגמר הסיפור הזה...

"נכנס הרב הביתה ‏עם הערבות. אני מצפה שתיכף האומלטים יתחילו להיות על האש, ובמקום זה הוא בא אלי עם הערבות, ואומר לי: 'את כבר חבטת?'. ואני אומרת לעצמי בראש, מה הוא עושה לי סלנג כמו בצבא, כאילו חביתה – חבתת... אבל כבר פה נהיה לי חשוד המצב. כבר היה אחר הצהריים, ואף אחד לא הוציא מחבתות, אז אמרתי לו: נראה לי, הרב, שאני לא בדיוק מבינה מה שאתם אומרים, חביטת ערבות. אז הוא אומר לי: 'תראי, את לוקחת את זה, ועושה חמש פעמים תק תק תק'. הייתי בשוק... זה חביתת ערבות?! 'כן, מה חשבת?'.

"התביישתי להגיד מה חשבתי... שאני חושבת רק על האוכל, והם, מה הם חושבים... אחר כך חברה שלי אמרה לי 'תספרי להם, זה יצחיק אותם'. בסוף לקח כמה חודשים עד שהרגשתי בטוחה איתם לספר להם מה חשבתי. בקיצור, זה הסיפור שלי, של טעויות של בעלי תשובה מתחילת הדרך".

תמשיכו לשלוח סיפורים ותגובות!

הכותבת היא אמא לשישה, שחקנית, מחזאית ומעבירה סדנאות משחק ואלתור.

אשמח לקבל מכן סיפורים נוספים על טעויות של בעלי תשובה, למייל: debi@htv.co.il