המטרה האמיתית של הבריאה נחשפת: הרמב"ן חושף למה האדם נברא

הציטוט היומי

"ולפיכך אמרו: 'הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה', שכולן חמודות וחביבות מאוד, שבכל שעה אדם מודה בהן לאלוקיו. וכוונת כל המצוות שנאמין באלוקינו ונודה אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה, ואין לעליון בתחתונים חפץ מלבד זה שידע האדם ויודה לאלוקיו שבראו. וכוונת רוממות הקול בתפילות וכוונת בתי כנסיות וזכות תפילת הרבים זהו שיהיה לבני אדם מקום שיתקבצו ויודו לקל שבראם והמציאם, ויפרסמו זה, ויאמרו לפניו: 'בריותיך אנחנו'".

מקור: רמב"ן, פירוש על התורה, סוף פרשת בא.

משמעות הציטוט

הרמב"ן מסביר את חשיבותן של המצוות, ומדגיש שכל מצווה, בין אם נחשבת קלה או חמורה, חביבה וחשובה מאוד, כיוון שבאמצעות קיומה האדם מודה לאלוקיו.

ממשיך הרמב"ן ומבאר את מטרת כל המצוות: שנאמין באלוקים ונכיר בכך שהוא ברא אותנו. ההכרה וההודיה הזו היא עיקר כוונת היצירה. כלומר, מטרתו של בורא עולם בבני האדם החיים בעולם התחתון היא שידע האדם כי ה' ברא אותו, ויודה לו על כך שברא אותו.

עוד מציין הרמב"ן כי כוונת רוממות הקול בתפילה, כינוס הציבור בבתי הכנסת, ותפילת הרבים – כל אלו מכוונים לכך שבני האדם יכירו בכך שהם נבראו על ידי אלוקים. בכך הם מתכנסים יחדיו ומפרסמים את אמונתם וידיעתם באלוקים, ואומרים: "בריותיך אנחנו", כלומר, אנחנו מכירים בכך שאנחנו היצירה שלך.

לסיכום, הרמב"ן מדגיש את החשיבות של כל מצווה, בין אם קלה או חמורה, כי מטרת כולן היא להוביל להכרה והודיה לאלוקים, שזו מטרת בריאת האדם והעולם.

כמה מילים על המחבר

רבי משה בן נחמן היה מגדולי ישראל מתקופת הראשונים, וכתב חידושים על הש"ס ופירוש על התורה. הרמב"ן נולד בספרד בשנת 1194, ונפטר בארץ ישראל בשנת 1270. בהיותו בן 73 עלה לארץ ישראל על אף הסכנות, ושם חידש את הישוב היהודי בירושלים, אשר נחרב קודם לכן על ידי הטטרים, ומשום כך הוא נחשב לאבי הישוב היהודי בירושלים. הוא מתאר כי בבואו לירושלים לא מצא בה כי אם שני אחים צבעים ששכרו את הרשות לסייד בירושלים. הרמב"ן שיפץ חורבה שנמצאה בעיר, והחזיר את ספרי התורה שהוברחו לשכם בתקופת המלחמה.