רבינו בחיי עם חידוש נפלא מפרשת ראה: שתפו משפחה וחברים

"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה" (דברים, י"א, כ"ו).

בפסוק אנו לומדים שהאדם עצמו הוא זה שמחליט כיצד להתנהג. הוא יכול לבחור ללכת בדרך טובה וישרה או בדרך שאינה טובה. הבחירה היא בידו, וזה תלוי בהחלטותיו ורצונו החופשי.

"הנה נתבאר בפסוק זה שהרשות והבחירה בידו של אדם, רצה להדריך עצמו בדרך ישרה או להתיצב על דרך לא טוב, הכל מסור ברצונו והכל תלוי בבחירתו."

כמו כן, רבנו בחיי מביא פסוק שמראה שהקב"ה אינו מכריח את האדם להיות צדיק או רשע. במקום זאת, כל הבחירות הטובות או הרעות שאדם עושה, תלויות בו ובבחירותיו החופשיות. האדם הוא האחראי למעשיו, ואין גזירה מוקדמת שמכריחה אותו לפעול בצורה מסוימת.

"ומזה אמר הכתוב (שם ה) מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי, למד שאין הקב"ה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע עד שיעשה טובה או רעה אלא הכל מסור בידו."

בחירה חופשית או גזירה אלוקית?

בהמשך דבריו, רבנו בחיי מסביר טיעון חשוב: אם הקב"ה היה גוזר על אדם מסוים להיות צדיק או רשע מראש, או אם תכונות מולדות היו מחייבות אותו לבחור בדרך אחת בלבד, איך ייתכן שהקב"ה מצווה עלינו לבחור בטוב? הרי אם היינו מחויבים מראש למעשינו, לא היה טעם בציווי האלוקי.

"כי אילו היה הקב"ה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע או יהיה שום דבר מושכו בעקר תולדתו לאחד מהדרכים טוב או רע איך יצוה הקב"ה אותנו על ידי נביאיו לעשות כך, כיון שהוא מתחלת בריאתו כבר נגזר עליו או תולדתו תמשכהו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו."

לסיום, רבנו בחיי מבהיר שאם הבחירה של האדם הייתה נכפית עליו, לא הייתה משמעות למתן שכר לצדיקים או עונש לרשעים. עיקרון הבחירה החופשית הוא יסוד מרכזי באמונה היהודית, והוא זה שנותן משמעות לתורה כולה, לשכר ולעונש על פי מעשי האדם.

"ומה מקום היה לכל התורה כלה להיפרע מן הרשע או לשלם לצדיק שכר טוב, וזה עיקר גדול ועצום והוא יסוד האמונה".

מה פשר הבחירה החופשית שישנה ביד האדם, וכיצד היא באה לידי ביטוי? הרב זמיר כהן משיב על השאלה הנפוצה בהרצאה יסודית ומקיפה