הפרק היומי בתנ"ך | פרק כ"ד בספר יהושע, הפרק האחרון: צוואת יהושע

תקציר הפרק

הפרק האחרון בספר יהושע מספר על כריתת ברית של יהושע עם ישראל בשכם.

הברית בשכם: יהושע אוסף את כל שבטי ישראל לשכם ומעמיד אותם בברית. כמו הברית בערבות מואב בימי משה, גם כאן יהושע מזכיר את ההיסטוריה של עם ישראל, מימי אברהם ועד כיבוש הארץ. יהושע מציב בפני העם אפשרות להפסיק לעבוד את ה' או לבחור בעבודת ה' מחדש "וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה' בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן". העם מיד עונה ליהושע שהם ימשיכו לעבוד את ה' "חָלִילָה לָּנוּ מֵעֲזֹב אֶת ה' לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים" ויהושע מסביר לעם את ההשלכות של הבחירה שלהם: יש להסיר את אלהי הנכר, ואם העם יעבדו אלהים אחרים, ה' יעניש אותם. לאחר מכן יהושע כורת עם העם ברית ונותן להם "חֹק וּמִשְׁפָּט" וכותב את הדברים "בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹהִים וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְקִימֶהָ שָּׁם תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה'".

מות יהושע: כמו סיום התורה, כך גם ספר יהושע מסתיים במותו של המנהיג, יהושע, שהיה בן 110 במותו (משה כזכור היה בן 120). יהושע נקבר בתמנת סרח, בנחלתו בהר אפרים, והכתוב מכנה את יהושע "עֶבֶד ה'", שלא כמו בתחילת הספר שם הוא כונה "מְשָׁרֵת מֹשֶׁה".

כאן מזכיר הכתוב גם את קבורת עצמות יוסף שהעלו בני ישראל ממצרים.

הפרק המלא

(א)   וַיֶּאֶסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁכֶמָה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הָאלוקים

(ב) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם כֹּה אָמַר ה' אלוקי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים.

(ג) וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן וארב [וָאַרְבֶּה] אֶת זַרְעוֹ וָאֶתֶּן לוֹ אֶת יִצְחָק.

(ד) וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר שֵׂעִיר לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם.

(ה) וָאֶשְׁלַח אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וָאֶגֹּף אֶת מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ וְאַחַר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם.

(ו) וָאוֹצִיא אֶת אֲבוֹתֵיכֶם מִמִּצְרַיִם וַתָּבֹאוּ הַיָּמָּה וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵי אֲבוֹתֵיכֶם בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים יַם סוּף.

(ז) וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' וַיָּשֶׂם מַאֲפֵל בֵּינֵיכֶם וּבֵין הַמִּצְרִים וַיָּבֵא עָלָיו אֶת הַיָּם וַיְכַסֵּהוּ וַתִּרְאֶינָה עֵינֵיכֶם אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּמִצְרָיִם וַתֵּשְׁבוּ בַמִּדְבָּר יָמִים רַבִּים.

(ח) ואבאה [וָאָבִיא] אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּלָּחֲמוּ אִתְּכֶם וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם וַתִּירְשׁוּ אֶת אַרְצָם וָאַשְׁמִידֵם מִפְּנֵיכֶם.

(ט) וַיָּקָם בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר לְקַלֵּל אֶתְכֶם.

(י) וְלֹא אָבִיתִי לִשְׁמֹעַ לְבִלְעָם וַיְבָרֶךְ בָּרוֹךְ אֶתְכֶם וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ.

(יא) וַתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וַתָּבֹאוּ אֶל יְרִיחוֹ וַיִּלָּחֲמוּ בָכֶם בַּעֲלֵי יְרִיחוֹ הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם.

(יב) וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ.

(יג) וָאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָגַעְתָּ בָּהּ וְעָרִים אֲשֶׁר לֹא בְנִיתֶם וַתֵּשְׁבוּ בָּהֶם כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נְטַעְתֶּם אַתֶּם אֹכְלִים.

(יד) וְעַתָּה יְראוּ אֶת ה' וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת וְהָסִירוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם וְעִבְדוּ אֶת ה'.

(טו) וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה' בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר בעבר [מֵעֵבֶר] הַנָּהָר וְאִם אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם וְאָנֹכִי וּבֵיתִי נַעֲבֹד אֶת ה'.

(טז) וַיַּעַן הָעָם וַיֹּאמֶר חָלִילָה לָּנוּ מֵעֲזֹב אֶת ה' לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים.

(יז) כִּי ה' אלוקינו הוּא הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ וְאֶת אֲבוֹתֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְעֵינֵינוּ אֶת הָאֹתוֹת הַגְּדֹלוֹת הָאֵלֶּה וַיִּשְׁמְרֵנוּ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְנוּ בָהּ וּבְכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקִרְבָּם.

(יח) וַיְגָרֶשׁ ה' אֶת כָּל הָעַמִּים וְאֶת הָאֱמֹרִי יֹשֵׁב הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ גַּם אֲנַחְנוּ נַעֲבֹד אֶת ה' כִּי הוּא אֱלֹוקינו.

(יט) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה' כִּי אֱלֹוקים קְדֹשִׁים הוּא קל קַנּוֹא הוּא לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם וּלְחַטֹּאותֵיכֶם.

(כ) כִּי תַעַזְבוּ אֶת ה' וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהֵי נֵכָר וְשָׁב וְהֵרַע לָכֶם וְכִלָּה אֶתְכֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵיטִיב לָכֶם.

(כא) וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֹא כִּי אֶת ה' נַעֲבֹד.

(כב) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם עֵדִים אַתֶּם בָּכֶם כִּי אַתֶּם בְּחַרְתֶּם לָכֶם אֶת ה' לַעֲבֹד אוֹתוֹ וַיֹּאמְרוּ עֵדִים.

(כג) וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אֶל ה' אלוקי יִשְׂרָאֵל.

(כד) וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶת ה' אלוקינו נַעֲבֹד וּבְקוֹלוֹ נִשְׁמָע.

(כה) וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם.

(כו) וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹוקים וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְקִימֶהָ שָּׁם תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה'.

(כז) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאת תִּהְיֶה בָּנוּ לְעֵדָה כִּי הִיא שָׁמְעָה אֵת כָּל אִמְרֵי ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמָּנוּ וְהָיְתָה בָכֶם לְעֵדָה פֶּן תְּכַחֲשׁוּן בֵּאלֹוקיכם.

(כח) וַיְשַׁלַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעָם אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ.

(כט) וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד יְהוָה בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים.

(ל) וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ.

(לא) וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה' כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה ה' אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל.

(לב) וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה.

(לג) וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ אֲשֶׁר נִתַּן לוֹ בְּהַר אֶפְרָיִם.

ביאור מילים קשות בפרק

"ואגוף" - ענין הכאה וכן (שמות כא כב): 'ונגפו אשה הרה' (מצודת ציון).

"מאפל" - מלשון אופל וחושך (מצודת ציון).

"אביתי" - ענין רצון (מצודת ציון).

"בעלי יריחו" - אדוני יריחו (מצודת ציון).

"לא בחרבך" - כי בדרך הטבע לא היית יכול לעמוד כנגדם (מצודת דוד).

"קנוא" - מתנקם ליפרע (מצודת ציון).

פירושים מעניינים של פרשנים

"וארב את זרעו" - חסר ה"א כמה מריבות ונסיונות עשיתי עמו עד שלא נתתי לו זרע (רש"י).

"ויבא עליו את הים" - על כל יחיד ויחיד שבהם שאם היה היחיד בורח שלא ליכנס בים גל של ים רודף אחריו וקולטו (רש"י).

"וילחמו בכם בעלי יריחו האמורי והפרזי וגו'" - כל שבעה האומות נזכרין כאן לפי שיריחו עומדת על הספר והיתה נגרה ומנעולה של ארץ ישראל נקבצו לתוכה מכל שבעה האומות גבורי החיל (רש"י).

"בתמנת סרח" - כך שמה ובמקום אחר (שופטים ב ט) הוא קורא אותה תמנת חרס על שם שהעמידו תמונת החמה על קברו (של יהושוע) רצה לומר זה הוא שהעמיד החמה וכל העובר עליה אומר חבל על זה שעשה דבר גדול כזה ומת ויש אומרים תמנת חרס שמה ולמה נקרא שמה תמנת סרח על שם שפירותיה מסריחין מרוב שמנן "להר געש" - מלמד שרעש עליהם ההר להורגם לפי שלא הספידוהו כראוי (רש"י).

"האריכו ימים" - ימים האריכו שנים לא האריכו שנענשו (רש"י).

"ויען העם וגו'" - וענה העם כי חלילה להם מעבוד אלהים אחרים עם ראותם הטובות והנפלאות שחננם השם יתברך (רלב"ג).

מדרשים מעניינים מילקוט שמעוני

"ותעברו את הירדן ותבואו אל יריחו וילחמו בכם בעלי יריחו" – אמר רבי שמואל בר נחמני יריחו היתה נגרה של ארץ ישראל. אמרו אם נכבשה יריחו מיד כל הארץ נכבשה לפיכך נכנסו לתוכה.

"אם רע בעיניכם לעבוד את ה'" - יהושע לא הוכיח לישראל אלא סמוך למיתתו, ומפני ארבעה דברים אין מוכיחין את האדם אלא סמוך למיתה, כדי שלא יהא מוכיחו וחוזר ומוכיחו ושלא יהא חברו רואהו ומתבייש ממנו, ושלא יהא בלבו עליו, ושאל יהיו המוכיחין מתוכחין, שהתוכחה מביאה לידי שלום. וכן אתה מוצא באברהם והוכיח אברהם את אבימלף. וכה"א ביצחק מדוע באתם אלי. וכן אתה מוצא ביעקב ויקרא יעקב אל בניו ראובן אומר לך מפני מה לא הוכחתיך כל השנים הללו כדי שלא תניחני ותדבק בעשו אחי. וכן אתה מוצא במשה ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש וגו'. וכן אתה מוצא בשמואל שנאמר הנני עני בי נגד ה' ונגד משיחו. וכן אתה מוצא בדוד שלא הוכיח את שלמה אלא סמוך למיתה שנאמר ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו לאמר וגו':

לינקים לפרקים קודמים

הפרק היומי בתנ"ך | יהושע פרק א': ציווי ה' ליהושע להכניס את ישראל לארץ

הפרק היומי בתנ"ך | יהושע פרק ב': המרגלים מתחבאים בבית רחב

הפרק היומי בתנ"ך | יהושע פרק ג': נס מעבר הירדן

הפרק היומי בתנ"ך | ביאור פרק ד' בספר יהושע: 12 אבני זיכרון בגלגל

הפרק היומי בתנ"ך | פרק ה' בספר יהושע: מילת בני ישראל

הפרק היומי בתנ"ך | ביאור פרק ו' בספר יהושע: כיבוש יריחו בדרך נס

הפרק היומי בתנ"ך | ביאור פרק ז' בספר יהושע: מעילת עכן בחרם יריחו 

הפרק היומי בתנ"ך | פרק ח' בספר יהושע: ביאור, פירושים ומדרשים

הפרק היומי בתנ"ך | פרק ט' בספר יהושע: פרשת הגבעונים

הפרק היומי בתנ"ך | פרק י' בספר יהושע: עצירת השמש ואבני אלגביש משמים

הפרק היומי בתנ"ך | ביאור פרק י"א בספר יהושע: הניסים במלחמות הצפון

הפרק היומי בתנ"ך | ביאור פרק י"ב בספר יהושע: 31 המלכים הגיבורים שכבש יהושע

הפרק היומי בתנ"ך | ביאור פרק י"ג בספר יהושע: פירוט חלקי הארץ

הפרק היומי בתנ"ך | ביאור פרק י"ד בספר יהושע: כלב מקבל את חברון

הפרק היומי בתנ"ך | ביאור פרק ט"ו בספר יהושע: חלוקת נחלת יהודה

הפרק היומי בתנ"ך | ביאור פרק ט"ז בספר יהושע: חלוקת נחלת אפרים

הפרק היומי בתנ"ך | פרק י"ז בספר יהושע: ביאור, מדרשים ומפרשים

הפרק היומי בתנ"ך | פרק י"ח בספר יהושע: ביאור, מדרשים ומפרשים

הפרק היומי בתנ"ך | ביאור פרק י"ט בספר יהושע: חלוקת נחלות שמעון, זבולון, יששכר, אשר, נפתלי ודן

הפרק היומי בתנ"ך | פרק כ' בספר יהושע: ביאור, מפרשים ומדרשים

הפרק היומי בתנ"ך | פרק כ"א בספר יהושע: ביאור, מפרשים ומדרשים

הפרק היומי בתנ"ך | פרק כ"ב בספר יהושע: ביאור, מפרשים ומדרשים

הפרק היומי בתנ"ך | פרק כ"ג בספר יהושע: נאום הפרידה של המנהיג הדגול לפני מותו