חדשות בארץ
בן ה-12 חזר מהשבי, אביו נותר בעזה: "הזיכרון האחרון ממנו שהוא על הברכיים ומוכה על ידי מחבלים"
ארז קלדרון נחטף לעזה יחד עם אחותו סהר ואביו עופר. הילדים שוחררו בעסקה בנובמבר שעבר, האב נותר מאחור. בפוסט מרגש חשף בן ה-12 את רגעי החטיפה והגעגוע לאב
- שלומי דיאז
- פורסם ל' אב התשפ"ד
עופר קלדרון, חטוף בעזה (צילום: באדיבות המשפחה)
בשביעי באוקטובר נחטף ארז קלדרון בן ה-12 לעזה, יחד עם אחותו סהר בת ה-17 ואביו עופר, מביתו בניר עוז. הילדים שוחררו בעסקה לשחרור חטופים שהייתה בחודש נובמבר שעבר, האב נותר מאחור.
היום (שלישי), בפוסט מרגש שהעלה ברשת האינסטגרם, חשף ארז את רגעי החטיפה ואת הכמיהה לשוב לראות את אביו.
"אני ארז קלדרון. היום החלטתי לשתף את הסיוט שאני עובר מאז שחטפו אותי לעזה. ב-7 באוקטובר, כמה ימים לפני יום ההולדת ה-12 שלי, נחטפתי. מחבלים התנפלו עליי וגררו אותי בכוח בלי נעליים ובלי בכלל להבין מה קורה מסביבי. לקחו אותי מהמשפחה שלי. ניסיתי לחפש את אבא שלי, אבל כל מה שראיתי היו מחבלים עם נשקים וגופות".
"הפרידו אותי מאבא שלי כשכולו מכוסה בדם מהמכות שהמחבלים הכו אותו. זה רגע שלא עוזב אותי. אני זוכר את המבט שלו כשכל הגוף שלו היה פצוע ומדמם, ורואה איך לוקחים אותי ממנו. הוא הסתכל לי בעיניים ולא יכל לעשות כלום. אני לא יכול לשכוח את הפחד. כל מה שרציתי זה לצעוק "אבא, תציל אותי!" אבל אפילו את זה לא יכולתי. הרגשתי שאני רוצה לצעוק ולא יכול. רק לחשתי לעצמי אבא אבא והרגשתי שעוד רגע אני מתעלף".
ארז הוסיף: "סביבי היו מחבלים עם נשקים, והם לא הסכימו לי לצעוק, לא לבכות, רק לשתוק. כשהגענו לעזה, המון אנשים התנפלו עליי. הרגשתי שהם רוצים להרוג אותי. שהייתי בשבי, שמעתי ברדיו את אמא שלי בוכה ואומרת כמה היא מתגעגעת אליי. רציתי לבכות אבל היה אסור לי, רציתי לחבק אותה, אבל לא יכולתי. הקול שלה נתן לי קצת כוח להמשיך, לדעת שלא שכחו אותי. אחרי 52 ימים בשבי, אני ואחותי סהר שוחררנו, אבל אבא שלי עדיין בעזה".
"אני לא מפסיק לחשוב עליו. אם הוא שם לבד, כמו שאני הייתי? אתמול שמעתי שמחבלים רצחו 6 חטופים. עוד חודשיים יש לי בר מצווה, והחלום שלי הוא שאבא יעמוד לידי ויחבק אותי. אני לא יכול לדמיין חיים בלי אבא. אני רועד מפחד שיגידו לי שקרה לו משהו שאני אאבד אותו. אני לא יכול לחשוב על החיים שלי בלי אבא. אני לא רוצה לגדול יתום".
לסיום כותב בן ה-12, "רגע לפני שלקחו אותי ממנו אבא אמר לי 'ארז אני אוהב אותך אל תדאג יהיה בסדר' בבקשה, תשתפו את מה שאני כותב ותפיצו את הפוסט שלי. אולי זה יגיע לאבא שלי, כמו שהקול של אמא הגיע אליי כשהייתי בשבי. אני רק ילד שרוצה את אבא לידו, אני לא מבקש הרבה – רק את אבא חזרה. אני מבטיח לעדכן כאן את כל העוקבים כשאבא יחזור".
קחו חלק בבניית מקווה טהרה לנשים יהודיות במדינת אויב וקבלו חנוכיה יוקרתית שתאיר את ביתכם!