פסוק מהפרשה: 5 פרשנויות מרתקות על פסוק אחד מפרשת השבוע, פרשת שופטים

התורה, ספר הספרים, אינה רק אוסף של חוקים וסיפורים. היא מערכת מורכבת ועשירה של חכמה אלוקית, שמתגלה בשכבות רבות ושונות לכל מי שחפץ להתעמק בה. כל פסוק, ולפעמים אף כל מילה, מכיל בתוכו עולמות של משמעות, החל מההבנה הפשוטה ביותר ועד לסודות הנסתרים והעמוקים ביותר. חכמי ישראל לדורותיהם חשפו רמות שונות של הבנה בתורה, מהפשט ועד הקבלה, והראו כיצד כל דור מוצא בה את התשובות וההדרכה המתאימים לו. העושר העצום של התורה אינו רק בהיקפה, אלא גם ביכולת שלה להעניק לכל אדם חיבור אישי, הדרכה מוסרית והשראה רוחנית לעולם ומלואו.

בפרשת השבוע, פרשת שופטים, מובא הפסוק הבא:

"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָךְ". (דברים ט"ז, כ)

לפניכם פירושיהם של רש"י, רמב"ן, רבנו בחיי, אור החיים וספורנו על פסוק זה.

1. פירוש רש"י

"צדק צדק תרדוף" – רש"י מביא את דברי המדרש בספרי: 'הלך אחר בית דין יפה'.

"למען תחיה וירשת" – רש"י מצטט את דברי חז"ל במסכת סנהדרין: "כדאי הוא מנוי הדיינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן".

2. פירוש הרמב"ן

הרמב"ן מצטט את פירושו של רש"י על הפסוק, ומסביר את טעם כפל הלשון: "צדק צדק". כה דבריו" "וטעם הכפל לומר הדיינין צריכין שישפטו את העם משפט צדק וגם אתה צריך לרדוף הצדק תמיד שתלך ממקומך אל מקום חכמים הגדולים: אחרי רבן יוחנן בן זכאי ליבנה, אחר רבי לבית שערים".

עוד ממשיך הרמב"ן: "ור"א אמר 'צדק צדק' פעמיים שירדוף אחרי הצדק שירויח בו או יפסיד או פעם אחר פעם לחיזוק".

מוסיף הרמב"ן: "אבל במדרשו של ר' נחוניא בן הקנה ידרשו בו סוד אמרו צדק זו מידת דינו של עולם שנאמר 'צדק צדק תרדוף' וכתיב בתריה 'למען תחיה וירשת את הארץ' – 'אם תדין עצמך תחיה אם לאו הוא ידין עליך ותקים בעל כרחך'. ... אם כן יאמר הכתוב תשפוט אתה בבית דינך ותרדוף צדק צדק ותשיג אותם למען תחיה לעולם הבא בצדק השני שהוא צדק עליון והוא האור הגדול הצפון לצדיקים לעתיד לבא והוא עוזו של הקב"ה וירשת את הארץ בצדק הראשון שהוא ארץ ישראל".

הרמב"ן בפירושו לפסוק "צדק צדק תרדוף" מתייחס לכפל הלשון של המילה "צדק" ומביא מספר הסברים. תחילה, הוא מצטט את פירוש רש"י שמדגיש את החשיבות לרדוף אחר צדק הן מצד הדיינים והן מצד האדם הפרטי. לדברי רש"י, על האדם לנהוג בחכמה וללכת אחר גדולי התורה והמומחים בהלכה, גם אם זה מצריך אותו לנדוד למקומות שונים, כמו שראינו בדוגמאות ההיסטוריות של רבן יוחנן בן זכאי ורבי.

הרמב"ן מביא גם את דעתו של ר' אברהם אבן עזרא, שמסביר כי הכפלת המילה "צדק" נועדה לחזק את הרעיון שעל האדם לרדוף אחרי הצדק בכל מצב, בין אם הוא מרוויח או מפסיד, וכן לחיזוק הרדיפה הזו פעם אחר פעם.

לבסוף, הרמב"ן מצטט את מדרשו של רבי נחוניא בן הקנה, שמעניק משמעות עמוקה יותר לכפילות. לדבריו, "צדק" הראשון מייצג את הדין בעולם הזה, שבו על האדם לשפוט את עצמו ולעמוד במשפט צדק. אם לא יעשה כן, הקב"ה ישפוט אותו בכפייה. ואילו "צדק" השני רומז לצדק עליון המוביל לחיי העולם הבא, שהוא שכרם של הצדיקים. כך, הכתוב קורא לרדוף צדק בשני מישורים: צדק עליון רוחני המוביל לחיי נצח, וצדק ארצי המוביל לירושת הארץ, שהיא ארץ ישראל.

3. פירוש רבינו בחיי בן אשר

"'צדק צדק תרדוף' - על דרך הפשט, יזהיר שיצדק האדם במעשיו ובדבריו, כי אלה הם הדברים שאפשר לו לאדם להרע לעצמו ולאחרים, ועל כן בא כפל הלשון, וכל הצודק בדבריו אות ומופת על צדקת מעשיו, ועל כן ראוי לכל אחד ואחד מישראל שיצדק בדבור ובמעשה, כענין שכתוב (צפניה ג) שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב. או ידבר הכתוב עם האנשים אשר להם הריב ויזהיר אותן לרדוף אחרי הצדק הן לריוח הן להפסד, וזהו כפל הלשון.

"ועל דרך הקבלה, 'צדק צדק תרדוף', צדק המקבל מצדק תרדוף כשתשפוט צדק בבית דין שלך.

"למען תחיה. לעולם הבא, בצדק עליון שהוא האור הגדול הצפון לצדיקים. וירשת את הארץ. בצדק תחתון שבארץ ישראל כנגדו. ואל הכוונה הזו אמר שלמה (משלי כא) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, באורו שאם ירדוף אדם אחר מדת הדין הכלול מן הרחמים הנקראת חסד ה' ימצא צדק עליון שהוא חיי העוה"ב, זהו ימצא חיים צדקה וכבוד, וזה מבואר".

בפירושו לפסוק "צדק צדק תרדוף," רבנו בחיי מבאר את הפסוק על שני מישורים: הפשט והקבלה.

על דרך הפשט, הוא מסביר שהפסוק מזהיר את האדם להיות צודק במעשיו ובדבריו. יש לאדם את הכוח לגרום נזק לעצמו ולאחרים דרך פעולותיו ודבריו, ולכן הכפלת המילה "צדק" מדגישה את החובה לדייק ולהיות ישר בשני ההיבטים הללו. האדם הצודק בדיבורו הוא סימן לצדקת מעשיו, וכך נדרש מכל יהודי לפעול, כפי שנאמר בצפניה על "שארית ישראל" שלא יעשו עוולה ולא ידברו כזב. הכפילות גם מרמזת על הדרישה לרדוף צדק גם במצבים בהם יש רווח או הפסד אישי.

על דרך הקבלה, הרדיפה אחרי הצדק מייצגת רדיפה אחרי מידת ה"צדק" העליונה, שקשורה לספירת המלכות, המקבלת צדק מהצדק העליון יותר. הכפילות כאן רומזת על השפיטה והרדיפה אחרי הצדק בכל הקשר, הן בעולם הזה והן בעולם הבא.

הביטוי "למען תחיה" מתייחס לחיים בעולם הבא, שהוא הצדק העליון, האור הגדול ששמור לצדיקים. הכתיב "וירשת את הארץ" מדבר על ירושת ארץ ישראל, שהיא השתקפות של הצדק התחתון בעולם הזה. בהמשך, המחבר מבאר את דברי שלמה במשלי: הרודף אחר צדקה וחסד ימצא חיים, צדקה וכבוד – כלומר, מי שרודף אחר מידת הדין המשלבת רחמים, יזכה לחיים בעולם הבא ולכבוד בעולם הזה.

4. פירוש הספורנו

"צדק צדק תרדוף" כשתתן לך שופטים אתה הממנה את השופטים בהו את היותר שופטי צדק אע"פ שאין בהם כל כך שאר תכסיסים הראויים לדיין כמו שלמות הקנין ושלמות הגוף כענין אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו: "למען תחיה וירשת" תצטרך לזה יותר בארץ כי חסרון זה ימנע הירושה בה כאמרו בעון בצעו קצפתי".

הפירוש לפסוק "צדק צדק תרדוף" כפי שהובא כאן מתמקד במינוי השופטים ובאיכותם המוסרית. הוא מסביר שכשאדם ממנה שופטים, עליו לבחור באותם שופטים הידועים בצדקתם, גם אם חסרים בהם תכונות חיצוניות מסוימות שנחשבות אידיאליות לדיין, כמו שלמות חיצונית או נכסים גשמיים. הדבר דומה למה שנאמר על שמואל הנביא בעת מינוי דוד למלך, שאל לו להתמקד במראה החיצוני ("אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו"), אלא על יושרם הפנימי.

בהמשך, הפסוק מוסבר כך: שמירה על צדק ויושר היא הכרחית בארץ ישראל, כי עבירות בתחום המשפט והיושר עלולות למנוע מהעם להחזיק בארץ, כפי שנאמר שהקב"ה כעס בעוון החמדנות והבצע. חוסר הצדק והיושר בדין עלול להוביל לעונש ולאיבוד הירושה בארץ.

5. פירוש האור החיים

"צדק צדק תרדוף וגו'. בא להזהיר כשיש בעיר ב' אנשים מופלגים בחכמה ושנים אחרים גם כן חכמים אלא שאינם בסוג הראשון אל יאמר אדם כיון ששני אנשים יכולין להורות ולשפוט בצדק לא אטריח את המופלגים לישא בעול מינוי הדיינות, או לצד שצריך להם טורח במינוים ימנע ויסתפק בקטנים, תלמוד לומר צדק צדק פירוש הגם שהשגת לדיינים שהם ראויים, עליך לחזור אחר היותר ראויים מהם".

הפירוש לפסוק "צדק צדק תרדוף" מבאר שהפסוק מזהיר במצב בו יש בעיר שני אנשים מופלגים בחכמה, ואחרים שהם גם חכמים אך פחותים במעלתם. ייתכן שאדם יחשוב שבגלל שהדיינים הפחותים יכולים לשפוט בצדק, אין צורך להטריח את החכמים הגדולים יותר או להעמיס עליהם את עול מינוי הדיינות. או שהוא יימנע מלמנות את החכמים הגדולים מפני שמינוי זה ידרוש מאמץ וטורח נוסף.

לכן, הפסוק אומר "צדק צדק תרדוף" כדי להדגיש שעליך לחפש תמיד את הדיינים המובחרים ביותר, גם אם יש אחרים שיכולים לשפוט בצדק. כלומר, עליך לשאוף להעמיד את השופטים הראויים ביותר מבחינת חכמה ויראת שמיים, ולא להסתפק במי שפחותים מהם במעלה רק משום שזה נוח יותר או דורש פחות מאמץ.

לסיכום, העובדה שלפסוק אחד בתורה יש כל כך הרבה פירושים מלמדת על עומקה האינסופי של חכמת התורה. התורה היא לא רק טקסט פשוט עם הוראות; היא מקפלת בתוכה עולמות שלמים של משמעות, שכל דור ודור מוסיף להבנתם. חכמי ישראל לדורותיהם מצאו בתורה שכבות רבות של חכמה, מהמובן הפשוט (פשט) ועד לסודות עמוקים (קבלה). כל פירוש מעניק זווית חדשה, חושף פרטים נוספים ומאפשר לאדם להתחבר לערכים עליונים של צדק, אמת ומוסר. ריבוי הפרשנויות הוא עדות לעושר הרוחני של התורה וליכולת שלה להמשיך להעניק השראה ולהדריך את חיינו, בכל זמן ובכל מקום.