חוק לישראל - פרשת מקץ, יום שלישי

תורה

(יא) וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד אֲנִי וָהוּא אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ חָלָמְנוּ: וַחֲלֵמְנָא חֶלְמָא בְּלֵילְיָא חַד אֲנָא וָהוּא גְּבַר כְּפִשְׁרַן חֶלְמֵהּ חֲלֵמְנָא:
(יב) וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר לוֹ וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר: וְתַמָּן עִמָּנָא עוּלֵם עִבְרָאָה עַבְדָא לְרַב קָטוֹלַיָּא וְאִשְׁתָּעֵינָא לֵהּ וּפָשַׁר לָנָא יָת חֶלְמָנָא גְּבַר כְּחֶלְמֵהּ פָּשָׁר:
(יג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה: וַהֲוָה כְּמָא דִּי פָשַׁר לָנָא כֵּן הֲוָה יָתִי אֲתֵיב עַל שִׁמּוּשִׁי וְיָתֵהּ צְלָב:
(יד) וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה: וּשְׁלַח פַּרְעֹה וּקְרָא יָת יוֹסֵף וְאַרְהָטוּהִי מִן בֵּית אֲסִירֵי וְסַפַּר וְשַׁנִּי כְסוּתֵהּ וְעַל לְוַת פַּרְעֹה:
שני(טו) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ: וַאֲמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף חֶלְמָא חֲלֵמִית וּפָשַׁר לֵית לֵהּ וַאֲנָא שִׁמְעֵית עֲלָךְ לְמֵימַר דְּאַתְּ שָׁמַע חֶלְמָא לְמִפְשַׁר יָתֵהּ:

נביאים מלכים א פרק ג

(כה) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת הַחֲצִי לְאֶחָת: וַאֲמַר מַלְכָּא פְּסוּקוּ יַת רַבְיָא חַיָא לִתְרֵין גִּזְרִין וְהָבוּ פַלְגָּא לַחֲדָא וּפַלְגָּא לַחֲדָא:
(כו) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בְּנָהּ הַחַי אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ וַתֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ וְזֹאת אֹמֶרֶת גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ: וַאֲמָרַת אִתְּתָא דִּי בְרָהּ חַיָא לְמַלְכָּא אֲרֵי אִתְגְּלָלוּ רַחֲמַהָא עַל בְּרַהּ וַאֲמַרַת בְּבָעוּ רִבּוֹנִי הַבוּ לָהּ יַת רַבְיָא חַיָא וּמִקְטַל לָא תִקְטְלוּנֵּיה וְדָא אָמְרָא אַף דִּילִי אַף דִּי לִיךְ לָא יְהֵי פְּסוּקוּ:
(כז) וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ הִיא אִמּוֹ: וַאֲתֵיב מַלְכָּא וַאֲמַר הָבוּ לָהּ יַת רַבְיָא חַיָא ומִקְטָל לָא תִקְטְלוִּנֵּיהּ הִיא אִמֵּיהּ :
(כח) וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט: וּשְׁמָעוּ כָל יִשְּׂרָאֵל יַת דִּינָא דְּדַן מַלְכָּא וּדְחִלוּ מִן קֳדָם מַלְכָּא אֲרֵי חֲזוּ אֲרֵי חָכְמְתָא מִן קֳדָם יְיָ בִּמְעוֹהִי לְמֱעְבַּד דִּינָא:
ד (א) וַיְהִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל: וַהֲוָה מַלְכָּא שְׁלֹמֹה מַלְכָּא עַל כָּל יִשְּׂרָאֵל :

כתובים משלי פרק ט

(ז) יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ: דְּרָדֵי מְמִיקְנָא נָסֵיב לֵיהּ צַעֲרָא וּמַכְסְנוּתָא לְרַשִּׁיעָא מוּמָא הוּא לֵיהּ:
(ח) אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ: לָא תְכוּס לִמְמִקְנָא דְלָא נִסְנְיָךְ אֲכֵיס לְחַכִּימָא דְנִרְחֲמָךְ:
(ט) תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח: אֲלֵיף לְחַכִּימָא וְיִתְחַכֵּם תּוּב אוֹדַע לְצַדִיקָא וְיוֹסֵף מַנְדְּעָא:
(י) תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה: שֵׁירוּי דְּחָכְמְתָא דְחַלְתֵּיהּ דֶּאֱלָהָא וִידִיעֲתָא דְקַדִּישֵׁי בְיוּנָא:
(יא) כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים: מְטוּל דְּבָהּ נִסְגְּיָן יוֹמָתָךְ וְיוֹסְפוּן לָךְ שְׁנַיָא דְחַיֵּי :

משנה יבמות פרק י

א. הָאִשָׁה שֶׁהָלַךְ בַּעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ, מֵת בַּעֲלִיךְ, וְנִסֵת, וְאַחַר כָּךְ בָּא בַעֲלָהּ, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וּצְרִיכָה גֵט מִזֶּה וּמִזֶּה. וְאֵין לָהּ כְּתֻבָּה וְלֹא פֵרוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְלָאוֹת, לֹא עַל זֶה, וְלֹא עַל זֶה. אִם נָטְלָה מִזֶּה וּמִזֶּה, תַּחֲזִיר. וְהַוָּלֶד מַמְזֵר מִזֶּה וּמִזֶה. וְלֹא זֶה וָזֶה מִטַּמְּאִין לָהּ, וְלֹא זֶה וָזֶה זַכָּאִין לֹא בִמְצִיאָתָהּ וְלֹא בְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וְלֹא בַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. הָיְתָה בַת יִשְׂרָאֵל, נִפְסְלָה מִן הַכְּהֻנָּה, וּבַת לֵוִי מִן הַמַּעֲשֵׂר, וּבַת כֹּהֵן מִן הַתְּרוּמָה. וְאֵין יוֹרְשִׁים שֶׁל זֶה וְיוֹרְשִׁים שֶׁל זֶה יוֹרְשִׁים אֶת כְּתֻבָּתָהּ. וְאִם מֵתוּ, אָחִיו שֶׁל זֶה וְאָחִיו שֶׁל זֶה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כְּתֻבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הָרִאשׁוֹן זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ מֵאָחִיו שֶׁל רִאשׁוֹן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ, וְאֵין הַוָּלֶד מִמֶּנּוּ מַמְזֵר. וְאִם נִסֵת שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת, מֻתֶּרֶת לַחֲזוֹר לוֹ:

ברטנורה  (א) האשה. ואמרו לה מת בעליך. שאמר לה עד אחד מת בעליך ונשאת על פי עד אחד. ולפיכך תצא מזה ומזה כדין אשת איש שזנתה שאסורה לבעל ואסורה לבועל, דלאו אנוסה היא, ואף על גב דהימנוהו רבנן לעד אחד באשה משום עגונה, טעמא מאי משום דהיא גופה דייקא ומנסבא, והך דלא דייקא קנסינן לה. אבל נשאת על פי שני עדים שאמרו לה מת בעלך, הא אמרינן בסיפא נשאת שלא על פי ב''ד כלומר שלא היתה צריכה להיתר ב''ד כיון שהיו שני עדים מעידין בדבר, מותרת לחזור לבעלה הראשון, דאנוסה היא, דמאי הוה לה למעבד. ובגמרא מוכח דלית הלכתא הכי, אלא לא שנא נשאת על פי ב''ד בעד אחד ולא שנא נשאת ע''פ שני עדים אם בא בעלה הראשון תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה: וצריכה גט מזה ומזה. טעמא דבעיא גט משני, שכשרואים את הראשון חי סבורים שגרשה וע''י כן נשאה שני ואשתו גמורה היא, ואם מוציאה בלא גט נמצאת אשת איש יוצאה בלא גט: ולא בלאות. שנאבדו, אבל בלאותיה הקיימים לא הפסידה: והולד ממזר מזה ומזה. אם ילדה מן השני, ממזר גמור. ואם החזירה הראשון וילדה, הוי ממזר מדבריהם: לא זה וזה זכאין במציאתה. דטעמא מאי אמור רבנן מציאת אשה לבעלה, משום איבה, הכא תיהוי לה איבה ואיבה: ולא במעשה ידיה. דטעמא מאי אמור רבנן מעשה ידיה לבעלה משום מזוני, והכא דמזוני לית לה, מעשה ידיה לאו דיליה: ולא בהפרת נדריה. דטעמא מאי בעל מיפר נדרי אשתו, כי היכי דלא תתגנה על בעלה, הכא תתגנה ותתגנה: נפסלה מן הכהונה. דזונה היא: מן המעשר. קנסא היא. דבת לוי שזנתה לא נפסלה מן המעשר: מן התרומה. אפילו תרומה דרבנן: יורשים כתובתה. כתובת בנין דכרין: חולצין ולא מיבמין. אחיו של ראשון חולץ מדאורייתא ורבנן גזור דלא ליבם, ואחיו של שני חולצין מדרבנן כי היכי דבעיא גט משני מדרבנן: ביאתה או חליצתה. ארישא פליג דקתני ולא מיבמין: ואין הולד ממנו ממזר. אם החזירה ראשון. ולית הלכתא לא כר' יוסי ולא כר' אליעזר ולא כר''ש: נשאת שלא ברשות. ב''ד, כגון שאמרו לה שני עדים מת בעליך שאינה צריכה להיתר ב''ד:

ב. נִסֵּת עַל פִּי בֵית דִּין, תֵּצֵא, וּפְטוּרָה מִן הַקָּרְבָּן. לֹא נִסֵת עַל פִּי בֵית דִּין, תֵּצֵא, וְחַיֶּבֶת בַּקָּרְבָּן. יָפֶה כֹּחַ בֵּית דִּין, שֶׁפּוֹטְרָהּ מִן הַקָּרְבָּן. הוֹרוּהָ בֵית דִּין לִנָּשֵׂא, וְהָלְכָה וְקִלְקְלָה חַיֶּבֶת בַּקָּרְבָּן, שֶׁלֹּא הִתִּירוּהָ אֶלָּא לִנָּשֵׂא:

ברטנורה  (ב) ופטורה מן הקרבן. דיחיד שעשה בהוראת בית דין פטור מן הקרבן: שלא על פי בית דין. אלא בשני עדים, חייבת בקרבן, דשוגגת היא. ולית הלכתא כי הא מתניתין, אלא בין נשאת ע''פ בית דין בעד אחד בין ע''פ שני עדים, חייבין בקרבן היא ובעלה השני:

ג. הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעֲלָהּ וּבְנָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ, מֵת בַּעֲלִיךְ וְאַחַר כָּךְ מֵת בְּנֵךְ, וְנִשֵּׂאת, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לָהּ חִלּוּף הָיוּ הַדְּבָרִים, תֵּצֵא וְהַוָּלֶד רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן מַמְזֵר. אָמְרוּ לָהּ, מֵת בְּנֵךְ וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעֲלִיךְ, וְנִתְיַבְּמָה, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לָהּ, חִלּוּף הָיוּ הַדְּבָרִים, תֵּצֵא וְהַוָּלֶד רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן מַמְזֵר. אָמְרוּ לָהּ, מֵת בַּעֲלִיךְ, וְנִסֵת, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לָהּ, קַיָּם הָיָה וָמֵת, תֵּצֵא, וְהַוָּלֶד רִאשׁוֹן מַמְזֵר, וְהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַמְזֵר. אָמְרוּ לָהּ, מֵת בַּעֲלִיךְ וְנִתְקַדְּשָׁה, וְאַחַר כָּךְ בָּא בַעֲלָהּ, מֻתֶּרֶת לַחֲזוֹר לוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לָהּ אַחֲרוֹן גֵּט, לֹא פְסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה. אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא, (ויקרא כא) וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ, וְלֹא מֵאִישׁ שֶׁאֵינוֹ אִישָׁהּ:

ברטנורה  (ג) ואחר כך מת בנך. ולא הוזקקה ליבום: ונשאת. לשוק: ראשון ואחרון. ראשון שלפני השמועה, ואחרון שלאחר השמועה. וכר''ע מתוקמא דאמר יש ממזר מחייבי לאוין, ואינה הלכה:

ד. מִי שֶׁהָלְכָה אִשְׁתּוֹ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לוֹ מֵתָה אִשְׁתְּךָ, וְנָשָׂא אֶת אֲחוֹתָהּ, וְאַחַר כָּךְ בָּאת אִשְׁתּוֹ, מֻתֶּרֶת לַחֲזוֹר לוֹ. הוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹת שְׁנִיָּה, וּשְׁנִיָּה מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. וְאִם מֵתָה רִאשׁוֹנָה, מֻתָּר בַּשְּׁנִיָּה. אָמְרוּ לוֹ, מֵתָה אִשְׁתְּךָ, וְנָשָׂא אֶת אֲחוֹתָהּ, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לוֹ, קַיֶּמֶת הָיְתָה, וָמֵתָה, הַוָּלֶד רִאשׁוֹן מַמְזֵר, וְהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַמְזֵר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל שֶׁפּוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים, פּוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ. וְכָל שֶׁאֵין פּוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים, אֵינוֹ פוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ:

ברטנורה  (ד) מותרת לחזור לו. דקדושי שניה אינן כלום ובזנות בא עליה. ואמרינן בגמרא ושכב איש אותה (במדבר ח), שכיבתה אוסרתה ואין שכיבת אחותה אוסרתה: ומותר בקרובות השניה. לישא בתה, דקיי''ל נושאים על האנוסה ועל המפותה: ר' יוסי אומר כל שפוסל ע''י אחרים פוסל ע''י עצמו. ר' יוסי שמעיה לתנא קמא דקאמר לא שנא דאזלי אשתו וגיסו שהוא בעל אחות אשתו למדינת הים ולא שנא דאזלי ארוסתו וגיסו, ובאו ואמרו לו מתה אשתך ומת גיסך ונשא את אחותה ואח''כ באו אשתו וגיסו, אשת גיסו אסורה על גיסו, ואשתו מותרת לו. וא''ל ר' יוסי ארוסתו וגיסו דאיכא למימר תנאה הוי בקדושין והאי דנסיב לאחותה שפיר קנסיב ובעיא גט מיניה דלא לימרו אשת איש יוצאת בלא גט, דפסיל לה ע''י אחרים דהיינו גיסו, דכיון דנפקא מיניה בגיטא אפסלא לה מבעלה, פוסל נמי ע''י עצמו ואתסרא ליה אתתיה עליה דהויא אחות גרושתו, אבל היכא דאזלי אשתו וגיסו למדינת הים וקא נסיב לה לאחותה דליכא למימר תנאה הוה ליה בנשואין ושפיר קנסיב לה להאי כדאיכא למימר באירוסין, ולא בעיא גט מיניה ולא קפסיל ע''י אחרים דהא לא פסלה אשת גיסו אגיסו, אינו פוסל ע''י עצמו, ושריא ליה איתתיה שהרי אינה אחות גרושתו:

ה. אָמְרוּ לוֹ, מֵתָה אִשְׁתְּךָ, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ, מֵתָה, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ, מֵתָה, וְנָשָׂא אֲחוֹתָה מֵאָבִיהָ, מֵתָה, וְנָשָׂא אֲחוֹתָה מֵאִמָהּ וְנִמְצְאוּ כֻלָּן קַיָּמוֹת, מֻתָּר בָּרִאשׁוֹנָה, בַּשְּׁלִישִׁית, וּבַחֲמִישִׁית, וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן, וְאָסוּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית, וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. וְאִם בָּא עַל הַשְּׁנִיָּה לְאַחַר מִיתַת הָרִאשׁוֹנָה, מֻתָּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית, וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן, וְאָסוּר בַּשְּׁלִישִׁית וּבַחֲמִישִׁית, וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ:

ברטנורה  (ה) אמרו לו מתה אשתך ונשא אחותה מאביה. שלא מאמה, וחזרו ואמרו לו מתה השניה, ונשא אחותה של השניה מאמה ולא מאביה, ונמצאת זו השלישית נכריה אצל הראשונה, וחזרו ואמרו לו מתה זו השלישית, ונשא אחותה של שלישית זו מאביה ולא מאמה, נמצאת רביעית רחוקה מן השניה וכ''ש מן הראשונה, וחזרו ואמרו לו מתה זאת הרביעית: ונשא אחותה מאמה. והיא רחוקה מן השלישית וכן מן הראשונה ומן השניה, ואחר כך אמרו לו כולן קיימות: מותר בראשונה בשלישית ובחמישית. שאינן קרובות זו לזו. ואף על פי שהשלישית אחות השניה, שריא, דקדושי שניה לא תפסי, דאחות אשה היא לראשונה שלקחה מקודם, והויא לה כאנוסה ומפותה, ותניא, אנס אשה מותר לישא בתה, דלא אסרה תורה אלא אחות אשה בלבד, והיכא דלא תפסי קדושין לאו אחות אשה היא. וכן החמישית אע''פ שהיא אחות הרביעית, מותרת, דהואיל ותפסי קדושין בשלישית נמצאת ביאת רביעית שהיא אחות שלישית ביאת זנות ולא אסרה חמישית עליו: ופוטרות צרותיהן. אם מת ובא יבם ויבם אחת מהן פוטרת צרתה: ואסור בשניה. מפני הראשונה. וברביעית מפני השלישית: ואם בא על השניה לאחר מיתת הראשונה. שאמת היו הדברים של ראשונה, ושאר הדברים שקר היו, אסור בשלישית מפני השניה ובחמישית מפני הרביעית:

ו. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, הוּא פוֹסֵל עַל יְדֵי אַחִין, וְהָאַחִים פּוֹסְלִין עַל יָדוֹ, אֶלָּא שֶׁהוּא פוֹסֵל תְּחִלָּה, וְאַחִין פּוֹסְלִין תְּחִלָּה וָסוֹף. כֵּיצַד, בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, פָּסַל עַל יְדֵי אַחִין. בָּאוּ עָלֶיהָ אַחִין, וְעָשׂוּ בָהּ מַאֲמָר, נָתְנוּ גֵט אוֹ חָלְצוּ, פָּסְלוּ עַל יָדוֹ:

ברטנורה  (ו) בן תשע שנים ויום אחד פוסל. את היבמה לאחין אם בא עליה, דביאתו ביאה. או אם נתן גט או עשה בה מאמר, שיש לו גט ויש לו מאמר, אבל אינו גט גמור ולא מאמר גמור: אלא שהוא פוסל תחלה. בגמרא מפרש דבמאמר הוא פוסל תחלה ולא בסוף, שאם אחיו הגדול עשה מאמר ואח''כ עשה מאמר זה שהוא בן תשע שנים ויום אחד לא פסלה מאחיו, אבל בביאה פוסל בן תשע שנים ויום אחד בין בתחלה בין בסוף. ומתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, אלא הוא פוסל תחלה והן פוסלין תחלה וסוף. במה דברים אמורים, במאמר, אבל ביאה אפילו בסוף נמי פסיל, כיצד, בן תשע שנים ויום אחד הבא על יבמתו וכו':

ז. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ אָחִיו שֶׁהוּא בֶן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, פָּסַל עַל יָדוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לֹא פָסַל:

ברטנורה  (ז) פסל על ידו. דהוי ליה כמאמר אחר מאמר דשניהם תופסין בה: ר''ש אומר לא פסל. דביאת בן תשע לר''ש ספק קניא ספק לא קניא, אי קניא קניא לגמרי ולא מהניא ביאת אחיו, ואי לא קניא הוה ליה כמי שלא בעל לא הוא ולא אחיו, הילכך לא פסל. ואין הלכה כרבי שמעון:

ח. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּא עַל צָרָתָהּ, פָּסַל עַל יְדֵי עַצְמוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לֹא פָסַל, בֶּן תֵשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וָמֵת, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת, נָשָׂא אִשָּׁה וָמֵת, הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה:

ברטנורה  (ח) בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ומת חולצת ולא מתיבמת. שיש עליה זיקת שני יבמין, שבביאתו של זה הקטן שהוא כמאמר בגדול לא יצאת מידי זיקת נפילה ראשונה, וחלה עליה זיקת נפילה שניה, ותנן בפרק ד' אחים, מי שעליה זיקת יבם אחד ולא שעליה זיקת שני יבמין: נשא אשה. שאינה יבמתו, ומת ולו אחים: הרי זו פטורה. דאע''ג דביאתו ביאה אין קנינו קנין כלום עד שיביא שתי שערות, אבל ביבמה הואיל וזקוקה לו עשו אותה רבנן כמאמר:

ט. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וּמִשֶּׁהִגְדִּיל נָשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וָמֵת, אִם לֹא יָדַע אֶת הָרִאשׁוֹנָה מִשֶּׁהִגְדִּיל, הָרִאשׁוֹנָה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת, וְהַשְּׁנִיָּה אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מְיַבֵּם לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה, וְחוֹלֵץ לַשְּׁנִיָּה. אֶחָד שֶׁהוּא בֶן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וְאֶחָד שֶׁהוּא בֶן עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁלֹא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת:

ברטנורה  (ט) אם לא ידע הראשונה משהגדיל, ראשונה חולצת ולא מתיבמת. דזיקת שני יבמין עליה הואיל ולא ידעה משהגדיל לא יצאת ידי נפילה ראשונה: רבי שמעון אומר מיבם לאיזה שירצה. דלית ליה לרבי שמעון זיקת שני יבמין. והכי נמי אמרינן בפרק ארבעה אחים: וחולץ לשניה. דהא לאו צרות נינהו לאפטורי חדא ביבום חברתה, ויבומי תרווייהו לא, הואיל והויא צרתה במקצת מאמר דרבנן, מחזו כשתי יבמות הבאות מבית אחד: אחד בן תשע ואחד בן עשרים. שניהן שוין לכל האמור למעלה, דכל כמה דלא אייתי שתי שערות קטן הוא, עד שיהיה בן ל''ה שנה, ואם הגיע לחמש ושלשים שנה ולא הביא שתי שערות אף על פי שלא נראו בו סימני סריס המפורשים למעלה, הרי זה סריס חמה:

גמרא יבמות דף מ''ז ע''א

תָּנוּ רַבָּנָן גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּיר בִּזְמַן הַזֶּה אוֹמְרִים לוֹ מָה רָאִיתָ שֶׁבָּאתָ לְהִתְגַּיֵּיר אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בִּזְמַן הַזֶּה דְּווּיִם דְּחוּפִים סְחוּפִים וּמְטוּרָפִים וְיִסּוּרִין בָּאִין עֲלֵיהֶם. אִם אוֹמֵר יוֹדֵעַ אֲנִי וְאֵינִי כְדַאי מְקַבְּלִין אוֹתוֹ מִיָּד וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצַת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצַת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָוֹן לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עוֹנְשָׁן שֶׁל מִצְוֹת אוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁעַד שֶׁלֹּא בָּאתָ לְמִדָּה זוּ אָכַלְתָּ חֵלֶב אִי אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת חִלַּלְתָּ שַׁבָּת אִי אַתָּה עָנוּשׁ סְקִילָה. וְעַכְשָׁיו אָכַלְתָּ חֵלֶב עָנוּשׁ כָּרֵת חִלַּלְתָּ שַׁבָּת עָנוּשׁ סְקִילָה. וּכְשֵׁם שֶׁמּוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָנְשָׁן שֶׁל מִצְוֹת כָּךְ מוֹדִיעִין אוֹתוֹ מַתַּן שְׂכָרָן. אוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם הַבָּא אֵינוֹ עָשׂוּי אֶלָּא לַצַדִּיקִים וְיִשְׂרָאֵל בִּזְמַן הַזֶּה אֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל לֹא רוֹב טוֹבָה וְלֹא רוֹב פּוּרְעָנוּת. וְאֵין מַרְבִּין עָלָיו וְאֵין מְדַקְדְּקִין עָלָיו קִבֵּל מָלִין אוֹתוֹ מִיָּד. נִשְׁתַּיְּירוּ בוֹ צִיצִין הַמְּעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה חוֹזְרִין וּמָלִין אוֹתוֹ שֵׁנִית. נִתְרַפָּא מַטְבִּילִין אוֹתוֹ מִיָּד וּשְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים עוֹמְדִין עַל גַּבָּיו וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצַת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצַת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת. טָבַל וְעָלָה הֲרֵי הוּא כְיִשְׂרָאֵל לְכָל דְּבָרָיו. אִשָּׁה. נָשִׁים מוֹשִׁיבוֹת אוֹתָהּ בְּמַיִם עַד צַוָּארָהּ וּשְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים עוֹמְדִים לָהּ מִבַּחוּץ וּמוֹדִיעִין אוֹתָהּ מִקְצַת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצַת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת. אֶחָד גֵּר וְאֶחָד עֶבֶד מְשׁוּחְרָר. וּבְמָקוֹם שֶׁנִּדָּה טוֹבֶלֶת שָׁם גֵּר וְעֶבֶד מְשׁוּחְרָר טוֹבְלִין וְכָל דָּבָר שֶׁחוֹצֵץ בַּטְּבִילָה חוֹצֵץ בְּגֵר וּבְעֶבֶד מְשׁוּחְרָר וּבְנִדָּה:

רש''י  סחופים. שפלים וכפויין כמו סחופי כסא כפיית הכלי: ואיני כדאי. ואיני ראוי להשתתף בצרתן ומי יתן ואזכה לכך: ומודיעים אותו. לקמן מפרש טעמא דכולה מתניתין: לא רוב טובה. לפי שיצר הרע מחזר אחריהן כדאמרינן במסכת סוכה ושמא תזוח דעתן עלייהו ויחטאו: ואין מרבין עליו. דברים לאיים עליו שיפרוש: ציצין. חתיכות בשר שלא נפרע' מילה כהלכתה: ומודיעין אותו מקצת מצות. דהשתא על ידי טבילה הוא נכנס לכלל גירות הלכך בשעת טבילת מצוה צריך לקבל עליו עול מצות: אחד גר ואחד עבד משוחרר. לקמן מפרש למאי הלכתא אקשינהו: ובמקום שנדה טובלת. בארבעים סאה: שם גר ועבד משוחרר טובלין. ואף על פי שאין טבילתן משום טומאה וטהרה כשאר טבילות: חוצץ בגר ובעבד משוחרר ובנדה. לבעלה ואף על פי שאין טבילתן לענין מגע טהרות כשאר טבילות:

זוהר מקץ דף קצ''ח ע''א

וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח (תהלים מ''ט) לָמָּה אִירָא בִימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי, תָּא חֲזֵי תְּלָת אִינָן דְּדָחֲלִין וְלָא יָדְעִין מִמַּה דָּחֲלִין וְאוֹקְמוּהָ, אֲבָל אִית מַאן דְּדָחִיל וְלָא יָדַע מִמַּה אִיהוּ דָּחִיל בְּגִין אִנּוּן חַטָּאֵי דְּלָא יָדַע דְּאִנּוּן חַטָּאִין וְלָא אַשְׁגַּח בְּהוּ וְאִיהוּ דָּחִיל מִימֵי רָע מַאן אִנּוּן יְמֵי רָע אִלֵּין אִנּוּן יוֹמִין דְּאִנּוּן אִזְדַּמְּנָן בְּהַהוּא רָע וּמַאן אִנּוּן (ד''א אִיהוּ) דָּא יֵצֶר הָרַע דְּאִיהוּ אִקְּרֵי רָע וְאִית לֵיהּ יוֹמִין יְדִיעָן דְּאִתְיְהִיב לֵיהּ רָשׁוּ בְּעָלְמָא לְאַסְטָאָה לְכָל אִנּוּן דִּמְסָאֲבֵי אָרְחַיְהוּ דְּמַאן דְּאָתֵי לְאִסְתַּאָבָא מְסָאֲבֵי לֵיהּ וְאִלֵּין אִנּוּן אִקְּרוּן יְמֵי רָע וְאִלֵּין מְמַנָּן עַל אִנּוּן חוֹבִין דְּדָשִׁין בְּהוּ בְּנֵי נְשָׁא בַּעֲקֵבַיְהוּ, תָּא חֲזֵי כָּל אִנּוּן דִּמְסָאֲבֵי אָרְחַיְהוּ כַּמָּה חֲבִילֵי טְהִירִין אִזְדַּמְּנָן לְגַבַּיְהוּ וּמְסָאֲבֵי לְהוּ, בְּאָרְחָא דְּבָעֵי בַּר נַשׁ לְמֵיהַךְ בְּהַהוּא אָרְחָא מְדַבְּרִין לֵיהּ מַמָּשׁ, אָתֵי בַּר נַשׁ לְאִתְדַכָּאָה כַּמָּה אִנּוּן דִּמְסַיְּעִין לֵיהּ, הָא תָּנֵינָן דְּכַד בַּר נַשׁ קָם בְּצַפְרָא בָּעֵי לְאַסְחָאָה יְדוֹי מִגּוֹ נָטְלָא דְּמַיָּא דְּאִיהוּ מָאנָא לִטּוֹל מִנֵּיהּ מַיָּא מִגּוֹ מָאן דְּאַסְחֵי יְדוֹי בְּקַדְּמִיתָא כְּמָה דְּאוֹקְמוּהָ, וְתָא חֲזֵי בְּגִין נָטְלָא דָּא אוֹקִימְנָא מִלָּה וְתוּ דְּבָעֵי לֵיהּ לְבַר נַשׁ לְנַטָּלָא יָדָא יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא בְּגִין לְשַׁלְּטָאָה יְמִינָא עַל שְׂמָאלָא וְיִסְתְּחֵי יְמִינָא מִן שְׂמָאלָא וּבְגִין כָּךְ אִיהוּ נְטִילָא וְעַל דָּא מַאן דְּנָטִיל יְדוֹי יִטּוֹל יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא לְאַשְׁלָטָא יְמִינָא עַל שְׂמָאלָא בְּגִין דְּלָא יָהִיב דּוּכְתָּא לְיֵצֶר הָרַע לְשַׁלְּטָאָה כְּלָל וְהָא אוֹקִימְנָא, תָּא חֲזֵי בְּשַׁעְתָּא דְּדִינָא בִּישָׁא שָׁלְטָא לָא אָתִיב יָדֵיהּ מִלְּאַבְאָשָׁא, וּבְשַׁעְתָּא דִּימִינָא שָׁלְטָא עַל עַמִּין עכו''ם לְתַבְּרָא לוֹן חָיִיס קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲלַיְהוּ וְלָא שָׁצֵי לוֹן, וּבְגִין כָּךְ כָּל מַאן דְּאִיהוּ חָטֵי בְּאִנּוּן חַטָּאִין דְּדָשׁ בְּהוּ בְּרַגְלוֹי לָא יָדַע בְּהוּ וְדָחִיל תָּדִירָא, דָּוִד מַלְכָּא הַוָּה אִסְתַּמָּר תָּדִיר מֵחוֹבִין אִלֵּין וְכַד הַוָּה נָפִיק לִקְרָבָא הַוָּה מְפַשְׁפֵּשׁ לוֹן וְעַל דָּא לָא דָּחִיל לְאַגָּחָא עִמְּהוֹן קְרָבָא. וְתָא חֲזֵי אַרְבַּע מְלָכִין הֲווּ מַאן דְּשָׁאִיל דָּא לָא שָׁאִיל דָּא. דָּוִד אָמַר (תהלים י''ח) אֶרְדוֹף אוֹיְבַי וְאַשִׂיגֵם וְלָא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם מַאי טַעֲמָא בְּגִין דַּהֲוָה אִסְתַּמָּר מֵאִלֵּין חוֹבִין וְלָא יָהִיב דּוּכְתָּא לְשַׂנְאוֹי לְשַׁלְּטָאָה וְעַל דָּא בָּעֵי לְמִרְדָף אַבַּתְרַיְהוּ תָּדִיר וְלָא יִרְדְּפוּן אִנּוּן אַבַּתְרֵיהּ לְמִתְבָּע חוֹבוֹי וְיִפּוֹל בְּיָדַיְהוּ, אָסָא הַוָּה דָּחִיל יַתִּיר אַף עַל גַּב דַּהֲוָה מְפַשְׁפֵּשׁ בַּחַטָּאוֹי וְלָא כְּדָוִד מַלְכָּא אִיהוּ, בָּעֵי לְמִרְדָף אַבַּתְרַיְהוּ וְלָא יַגִּיחַ לוֹן וְיִקְטוֹל לוֹן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָךְ הַוָּה דִּכְתִיב (ד''ה ב' י''ד) וַיִּרְדְּפֵם אָסָא וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ וְגוֹ' וּכְתִיב וַיִּגּוֹף יְיָ אֶת הַכּוּשִׁים לִפְנֵי אָסָא וְלִפְנֵי יְהוּדָה וַיָּנוּסוּ הַכּוּשִׁים (וְכֵן) דָּוִד מַה כְּתִיב בֵּיהּ (שמואל א' ל') וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעָרֶב לַמָּחֳרָתָם אֲבָל אָסָא אִיהוּ רָדִיף וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָחֵי, יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אוֹף הָכִי נַמֵּי הַוָּה שָׁאִיל וְאָמַר לָא יָכִילְנָא לְמִרְדָף וְלָא לְקַטָּלָא אֶלָּא אֲנָא אֲזַמֵּר וְאַתְּ קָטִיל לוֹן בְּגִין דְּלָא הַוָּה מְפַשְׁפֵּשׁ כָּל כָּךְ כְּאָסָא וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבַד לֵיהּ הָכִי דִּכְתִיב (ד''ה ב' כ) וּבְעֵת הֵחֵלוּ בְּרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן יְיָ מַאֲרָבִים עַל בְּנֵי עַמּוֹן מוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר הַבָּאִים לִיהוּדָה וַיִּנָּגְפוּ, חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אוֹף הָכִי נַמֵּי אָמַר אַנָּא לָא יָכִילְנָא לָא לְזַמָּרָא וְלָא לְמִרְדָף וְלָא לַאֲגָחָא קְרָבָא בְּגִין דְּדָחִיל מֵאִלֵּין חוֹבִין דְּקָאֲמָרָן מַה כְּתִיב (מלכים ב' י''ט) וַיְהִי בַלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְיָ וַיַּךְ בְּמַחֲנֶה אֲשׁוּר מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים, וְחִזְקִיָּה הַוָּה יָתִיב בְּבֵיתֵיהּ וְשָׁכִיב בְּעַרְסֵיהּ וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָטִיל לוֹן, וּמַה צַדִּיקִים אִלֵּין הֲווּ דָּחֲלִין מֵאִלֵּין חוֹבִין שְׁאָר בְּנֵי עָלְמָא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, בְּגִין כָּךְ אִית לֵיהּ לְבַר נַשׁ לְאִסְתַּמָּרָא מֵאִלֵּין חוֹבִין וּלְפַשְׁפְּשָׁא בְּהוֹן כִּדְקָאֲמָרָן בְּגִין דְּלָא יִשְׁלְטוּן עֲלוֹי אִנּוּן יְמֵי רָע דְּלָא מְרַחֲמֵי עֲלֵיהּ, תָּא חֲזֵי וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְלוּ בְּיָדֵיהּ אִיהוּ רָחִים עֲלַיְהוּ בְּגִין דְּאִיהוּ שְׁלִים, וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ דְּאִנּוּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אָתוּ מִסִטְרָא דְּדִינָא קַשְׁיָא וְעַל דָּא לָא רָחִימוּ עֲלֵיהּ דְּהָא כָּל אִנּוּן מָארֵיהוֹן דְּדִינָא קַשְׁיָא לָא מְרַחֲמֵי עֲלַיְהוּ דְּבֵי נְשָׁא בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְלֵי בְּיָדַיְהוּ וּבְגִין כָּךְ אָמַר דָּוִד (תהלים מ''ט) לָמָּה אִירָא יָרֵאתִי לֹא כְּתִיב אֶלָּא אִירָא (אֶלָּא) דְּאִית (נ''א דְּלֵית) לִי לְמִדְחָל מֵאִנּוּן יְמֵי רָע כִּדְקָאֲמָרָן, עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי, מַאן עֲקֵבַי אִלֵּין אִנּוּן בְּרָזָא דִּמְהֵימָנוּתָא דִּכְתִיב (כְּרֵאשִׁית כ''ה) וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו דָּא הוּא עֲקֵיבָא וְאִנּוּן עֲקֵבִין דְּמִסְתַּכְּלִין בְּהוּ תָּדִיר בְּהַהוּא חוֹבָא דְּדָשׁ בֵּיהּ בַּר נַשׁ תָּדִיר בְּעִקְבוֹי, תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב (יְשַׁעְיָה ה') הוֹי מוֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה, בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא דְּדָשׁ בֵּיהּ בְּעִקְּבָא וְלָא חַיִּשׁ עֲלֵיהּ וּלְבָתַר אִתְתַּקַּף וְאִתְעֲבִיד (בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא) כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה, וְאִתְתַּקַּף הַהוּא חַטָּאָה וְאַסְטֵי לֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, זַכָּאִין אִנּוּן צַדִּיקַיָּא דְּיָדְעִין לְאִסְתַּמָּרָא מֵחוֹבֵיהוֹן וְאִנּוּן מְפַשְׁפְּשִׁין תָּדִיר בְּעוֹבְדַיְהוּ בְּגִין דְּלָא יִשְׁתַּכַּח עֲלַיְהוּ מְקַטְרְגָא בְּהַאי עָלְמָא וְלָא יִסְטוּן עֲלַיְהוּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי דְּהָא אוֹרַיְתָא מְתַקְּנָא לְהוּ אָרְחִין וּשְׁבִילִין לְמֵיהַךְ בְּהוּ דִּכְתִיב (מִשְׁלֵי ג') דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם:

תרגום הזוהר
וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְגוֹ': רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, (תהלים מ''ט) לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי. בֹּא וּרְאֵה שְׁלֹשָה הֵם שֶׁמְּפַחֲדִים וְאֵינָם יוֹדְעִים מִמַּה הֵם מְפַחֲדִים וּבֵאָרוּהוּ. נוֹסָף עַל אֵלּוּ שָׁלֹש, יֵשׁ מְפַחֵד וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמַּה מְפַחֵד, שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל חַטָּאִים שֶׁחָטָא, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהֵם חַטָּאִים, וְלֹא הִשְׁגִּיחַ בָּהֶם, וְהוּא מִתְיָרֵא מִימֵי רָע. מַה הֵם יְמֵי רָע. אֵלּוּ הֵם יָמִים שֶׁנּוֹעֲדוּ לִהְיוֹת בְּאוֹתוֹ הָרַע. וּמִי הֵם, זֶהוּ יֵצֶר הָרַע, שֶׁהוּא נִקְרָא רָע, וְיֵשׁ לוֹ יָמִים יְדוּעִים, שֶׁנִּתָּן לוֹ רְשׁוּת בָּעוֹלָם לְהַשְּׂטוֹת לְכָל אֵלּוּ הַמְּטַמְּאִים דַּרְכָּם. כִּי מִי שֶׁבָּא לְהִטָּמֵא מְטַמְּאִים אוֹתוֹ. וְאֵלּוּ הֵם שֶׁנִּקְרָאִים יְמֵי רָע, וְהֵם מְמוּנִים לְהַעֲנִישׁ בָּהֶם, עַל אֵלּוּ עֲבֵרוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו. בֹּא וּרְאֵה כָּל אֵלּוּ הַמְּטַמְּאִים דַּרְכָּם, כַּמָּה חֲבִילוֹת מַזִּיקִים נוֹעָדִים לָהֶם, וּמְטַמְּאִים אוֹתָם. בַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לָלֶכֶת, בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ מַמָּשׁ מוֹלִיכִים אוֹתוֹ. אָדָם הַבָּא לְהִטָּהֵר כַּמָּה הֵם הַמְּסַיְּעִים אוֹתוֹ. הֲרֵי לָמַדְנוּ, כְּשֶׁהָאָדָם קָם בַּבֹּקֶר, צָרִיךְ לִטּוֹל יָדָיו מִן נַטְלָא דְּמַיִם, שֶׁהוּא כְּלִי לִטּוֹל מַיִם מִמֶּנּוּ. וְיִטוֹל מִמִּי שֶׁכְּבָר נָטַל יָדָיו. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ. וּבֹא וּרְאֵה בִּשְׁבִיל נַטְלָא זוֹ לָמַדְנוּ הַדָּבָר. וְעוֹד, לָמַדְנוּ, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִטּוֹל יַד יָמִין בְּיַד שְׂמֹאל, שֶׁהַשְּׂמֹאל יְשַׁמֵּשׁ אֶת הַיָּמִין, כְּדֵי לְהַשְּׁלִיט הַיָּמִין עַל הַשְּׂמֹאל, וְיִתְרַחֵץ הַיָּמִין מִן הַשְּׂמֹאל וּמִשּׁוּם זֶה הוּא הַנְּטִילָה. שֶׁהַנְּטִילָה בָּאָה לְהַשְּׁלִיט הַיָּמִין עַל הַשְּׂמֹאל. וְעַל כֵּן מִי שֶׁנּוֹטֵל יָדָיו, יִטּוֹל הַיָּמִין בִּשְׂמֹאל, לְהַשְׁלִיט הַיָּמִין עַל הַשְּׂמֹאל, כְּדֵי שֶׁלֹּא לָתֵת מָקוֹם לַיֵּצֶר הָרַע לִשְׁלוֹט כְּלָל. בֹּא וּרְאֵה בְּשָׁעָה שֶׁדִּין הָרַע שׁוֹלֵט אֵינוֹ מֵשִׁיב יָדָיו מִלְּהָרַע. וּבְשָׁעָה שֶׁהַיָּמִין שׁוֹלֵט עַל עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה לְשָׁבְרָם, מְרַחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם וְאֵינוֹ מְכַלֶּה אוֹתָם. וּמִשּׁוּם זֶה, כָּל מִי שֶׁחוֹטֵא בְּאֵלּוּ הַחַטָּאִים שֶׁאָדָם דָּשׁ בְּרַגְלָיו, אֵינוֹ יוֹדֵעַ בָּהֶם שֶׁחָטָא, וְהוּא מְפַחֵד תָּמִיד. דָּוִד הַמֶּלֶךְ, הָיָה נִשְׁמָר תָּמִיד מֵאֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת, וּכְשֶׁיָּצָא לַמִּלְחָמָה, הָיָה מְחַפֵּשׂ בָּהֶם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה, וְעַל כֵּן לֹא הָיָה מִתְיָרֵא, לַעֲרֹךְ עִמָּהֶם מִלְחָמָה. וּבֹא וּרְאֵה, אַרְבָּעָה מְלָכִים הָיוּ, מַה שֶּׁשָּׁאַל זֶה, לֹא שָׁאַל זֶה. דָּוִד אָמַר, (תהלים י''ח) אֶרְדֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם. מַהוּ הַטַּעַם, הוּא מִשּׁוּם, שֶׁהָיָה נִשְׁמָר מֵאֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בְּרַגְלָיו, וְלֹא נָתַן מָקוֹם לְשׂוֹנְאָיו לִשְׁלוֹט. וְעַל כֵּן, רָצָה הוּא לִרְדֹף אַחֲרֵיהֶם תָּמִיד, וְהֵם לֹא יִרְדְּפוּ אַחֲרָיו, לְקַטְרֵג עַל עֲוֹנוֹתָיו, וְיִפֹּל בִּידֵיהֶם. אָסָא, הָיָה מִתְיָרֵא יוֹתֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מְחַפֵּשׂ בַּחֲטָאָיו, וְלֹא כָּל כָּךְ כְּדָוִד הַמֶּלֶךְ, הוּא רָצָה לִרְדֹף אַחֲרֵיהֶם, אַחַר אוֹיְבָיו, וְלֹא יִלָּחֵם עִמָּהֶם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַהֲרֹג אוֹתָם. וְכָךְ הָיָה, שֶׁכָּתוּב (דה''י ב' י''ד) וַיִּרְדְּפֵם אָסָא וְגוֹ', וּכְתִיב וַיִּגּוֹף ה' אֶת הַכּוּשִׁים לִפְנֵי אָסָא וְגוֹ'. וְדָוִד מַה כָּתוּב בּוֹ, (שמואל א' ל') וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לַמָּחֳרָתָם. אֲבָל אָסָא, הוּא רָדַף וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִכָּה. יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, גַּם כֵּן הָיָה מְבַקֵּשׁ, וְאָמַר, אֲנִי אֵינִי יָכוֹל לִרְדֹף, וְלֹא לַהֲרֹג אוֹתָם, אֶלָּא אֲנִי אֲזַמֵּר, וְאַתָּה תַּהֲרֹג אוֹתָם. וְהוּא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה מְחַפֵּשׂ בַּחֲטָאָיו כָּל כָּךְ כְּמוֹ אָסָא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה לוֹ כֵּן, שֶׁכָּתוּב, (ד''ה ב' כ') וּבָעֵת הֵחֵלוּ בְּרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן ה' וְגוֹ' וַיִּנָּגְפוּ. חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה, גַּם כֵּן אָמַר, אֲנִי אֵינִי יָכוֹל לֹא לְזַמֵּר, וְלֹא לִרְדֹף, וְלֹא לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מֵאֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת שֶׁאָמַרְנוּ. מַה כָּתוּב, (מלכים ב' י''ט) וַיְּהִי בַלַּיְלָה הַהוּא וְגוֹ' וַיַּךְ בְּמַחֲנֶה אֲשׁוּר וְגוֹ'. וְחִזְקִיָּה הָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָרַג אוֹתָם. וּמַה צַדִּיקִים הָאֵלּוּ הָיוּ יְרֵאִים מֵאֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת, שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מִשּׁוּם זֶה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִשָּׁמֵר מֵאֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת וּלְחַפֵּשׂ בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ עָלָיו אֵלּוּ יְמֵי רָע שֶׁאֵינָם מְרַחֲמִים עָלָיו. בֹּא וּרְאֵה: ''וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו'' בְּשָׁעָה שֶׁאֶחָיו נָפְלוּ בְּיָדוֹ, הוּא הָיָה מְרַחֵם עֲלֵיהֶם. מִשּׁוּם שֶׁהוּא שָׁלֵם. ''וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ'' שֶׁהֵם, שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, בָּאִים מִדִּין קָשֶׁה, וְעַל כֵּן לֹא רִחֲמוּ עָלָיו. כִּי כָּל אֵלּוּ בַּעֲלֵי דִּין הַקָּשֶׁה, אֵינָם מְרַחֲמִים עַל אֲנָשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹפְלִים בִּידֵיהֶם. וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר דָּוִד, (תהלים מ''ט) לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע. יָרֵאתִי, לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אִירָא, כִּי אָמַר, שֶׁיֵּשׁ לִי לִירָא תָּמִיד מֵאֵלּוּ יְמֵי רָע, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. ''עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי'' מִי הֵם עֲקֵבַי. אֵלּוּ הֵם בְּסוֹד הָאֱמוּנָה, שֶׁכָּתוּב, (בראשית כ''ה) וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו. וְזֶהוּ עָקֵב, וְהֵן עִקְּבוֹת הַמִּסְתַּכְּלִים תָּמִיד בְּאוֹתָהּ הָעֲבֵרָה, שֶׁהָאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו תָּמִיד. בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב, (ישעיה ה') הוֹי מוֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה. בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא, הַיְנוּ הֶעָוֹן שֶׁדָּשׁ בּוֹ בַּעֲקֵב, וְאֵינוֹ מַחֲשִׁיב אוֹתוֹ. וּלְאַחַר זֶה הוּא מִתְחַזֵּק וְנַעֲשֶׂה כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה. וּמִתְגַבֵּר אוֹתוֹ הֶעָוֹן, וּמְשַׁטֶּה אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. אַשְׁרֵי הֵם הַצַדִּיקִים, שֶׁיּוֹדְעִים לְהִשָּׁמֵר מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם, וְהֵם מְחַפְּשִׂים תָּמִיד בְּמַעֲשֵׂיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּצֵא עֲלֵיהֶם מְקַטְרֵג בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא יַשְׂטִין עֲלֵיהֶם לָעוֹלָם הַבָּא. כִּי הַתּוֹרָה מְתַקֶּנֶת לָהֶם דְּרָכִים וּשְׁבִילִים לָלֶכֶת בָּהֶם, שֶׁכָּתוּב, (משלי ג') דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.

הלכה פסוקה
הרמב''ם ה' ע''ז פי''ב

א. טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס הֲרֵי הֵן סָפֵק נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חוּמְרֵי הָאִישׁ וְחוּמְרֵי הָאִשָּׁה בְּכָל מָקוֹם וְחַיָּיבִין בַּכֹּל וְאִם עָבְרוּ אֵינָן לוֹקִין: ב. אַף עַל פִּי שֶׁהָאִשָּׁה מֻתֶּרֶת לְגַלֵּחַ פְּאַת רֹאשָׁהּ הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה לְגַלֵּחַ פְּאַת רֹאשׁ הָאִישׁ וַאֲפִילוּ קָטָן אָסוּר לָהּ לְגַלֵּחַ לוֹ פֵּאָה: ג. וּפֵאָה שֶׁמַּנִּיחִין בְּצִדְּעָה לֹא נָתְנוּ בּוֹ חֲכָמִים שִׁיעוּר וְשָׁמַעְנוּ מִזְּקֵנֵינוּ שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ פָּחוּת מֵאַרְבָּעִים שַׂעֲרוֹת וּמֻתָּר לְלַקֵּט הַפֵּאוֹת בְּמִסְפָּרַיִם לֹא נֶאֱסַר אֶלָּא הַשְׁחָתָה בְּתַעַר:

מוסר
מספר חרדים דף ס''ח ב'

צָרִיךְ אָדָם בְּשׁוֹמְעוֹ קוֹל הַקוֹרֵא לְהַשְׁכִּים לַעֲבוֹדַת מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם לִישָׂא קַל וָחוֹמֶר מֵעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב כְּשֶׁאָמַר לוֹ אֵהוּד (שופטים ג') דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ מִיָּד וַיַּעֲמוֹד מֵעַל הַכִּסֵּא כָּכָה יַעֲמוֹד אָדָם בְּאֵימָה וְלֹא יִתְעַצֵל. כְּתִיב (ויקרא ב') עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח הָרֶמֶז דְּמָלִיחַ הֲרֵי הוּא כְּרוֹתֵחַ הַיְינוּ הַיִּסּוּרִין וְהַדְּאָגָה וְהַהַכְנָעָה דִּכְתִיב (תהלים נ''א) זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה וּכְשֵׁם שֶׁהַמֶּלַח מְקַיֵּים הַבָּשָׂר כַּךְ הַיִּסּוּרִין כְּדִכְתִיב אַחַר הַקְּלָלוֹת אַתֶּם נִצָבִים כְּלוֹמַר עַל יְדֵי אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין אַתֶּם קַיָּימִין כְּדִכְתִיב (הושע ז') וַאֲנִי יִסַּרְתִּי חִזַּקְתִּי זְרוֹעוֹתָם וְהַדְּאָגָה וְהַמַּרְדּוּת בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם מַכְנִיעַ לִבּוֹ יוֹתֵר מִקְּלָלוֹת כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת כְּתִיב (מלאכי א') אִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי שֶׁקְּרָאָנוּ יִתְבָּרַךְ בָּנִים כְּדִכְתִיב (דברים י''ד) בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם וּקְרָאָנוּ עֲבָדִים לוֹ כְּדִכְתִיב (ויקרא כ''ה) כִּי לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים וְהָעֶבֶד יָרֵא מֵאֲדוֹנָיו וּבֵן יְכַבֵּד אָב וְכֵן אוֹהֵב לָכֵן צְרִיכִים לְכַבֵּד אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֵיזֶהוּ כָּבוֹד עַל דֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בְּאָבִיו דְּבָשָׂר וָדָם מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה וּמַלְבִּישׁ וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יִשְׂרָאֵל כַּבְיָכוֹל מְפַרְנְסִים לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְהַיְינוּ דִכְתִיב (במדבר כ''ח) אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי וְזֶה הַכָּבוֹד מְקַיֵּים בִּקְרִיאַת הַקָרְבָּנוֹת עַל דֶרֶךְ (הושע י''ד) וּנְשַׁלְמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ וְעַל יְדֵי הַשִּׁירָה שֶׁשַּׁרְנוּ עַל הַיָּם עָשִׂינוּ לוֹ יִתְבָּרַךְ מַלְבּוּשׁ נָאֶה כְּדִכְתִיב (שמות ט''ו) וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר וּכְשֶׁחָרַב הַמִּקְדָּשׁ קְרָעוֹ כְּדִכְתִיב (איכה ב') בִצַע אֶמְרָתוֹ כִּדְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ יַלְקוּט בְּשִׁירַת בְשַׁלַּח וּבִתְפִלָּתֵנוּ אָנוּ עוֹשִׂים עֲטָרָה לוֹ כִּדְפִירֵשׁ בְּזוֹהַר בְּכַמָּה דוּכְתֵּי עַל פָּסוּק (משלי י') בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִיק וְהָעֲטָרָה בִּכְלַל הַמַּלְבוּשׁ לַמֶּלֶךְ גַם הוּא יִתְבָּרַךְ מְתַקֵּן לָנוּ מַלְבּוּשִׁים לְגַן עֵדֶן חֲלוּקָא דְרַבָּנָן וּמְעַטְּרֵנוּ: