"למה לא אכלת את הסנדויץ'?": 5 כריכים שהילדים שלכם לא יחזירו בסוף יום

בכל בוקר אנחנו, ההורים, מתעוררים עם משימה חדשה: איך להכין לילדים כריך שיגרום להם באמת לאכול אותו, ולא להחביא אותו אי שם בתיק עד סוף היום. ואם אפשר – בלי שיבואו אלינו בטענות ש"לא טעים" או "שוב אותו דבר". מצד אחד, אנחנו רוצים לתת להם אוכל בריא, מצד שני, הם מחפשים את הטעים והכיף. אז איך מאזנים בין השניים?

אם זו היתה כתבת בריאות, הייתי כותבת לכם עובדות מדהימות על חשיבות הסיבים התזונתיים בלחם שיפון, וכמה חשוב לאכול ירקות במגוון צבעים מדי יום. ובכן, זו לא כתבת בריאות. זו כתבה מלאת הגיון של אמא, משולבת בניסיון וקצת תסכול (תארו לכם לא מעט שנים של כריכים מעופשים שמתגלים יום למחרת בתא האוכל). זו כתבה שלא תמצאו בה כריך נבטים בתוספת ירקות מאודים וגבינת קממבר, אלא חמישה כריכים שילדים אוהבים. למה? כי אותם הם יאכלו.

כזה אל תכינו.

בטרם נתחיל, הבהרה חשובה: יתכן שגם את ההצעות הכתובות כאן, הילדים שלכם לא יאכלו. זה אומר רק דבר אחד - זכיתם בילדים בררנים במיוחד, ותמיד יש כריך עם ממרח שוקולד כברירה אחרונה. אם זה מנחם אתכם, קראתי פעם שאף ילד עוד לא הלך לחופה עם כריך שוקולד. עכשיו, כשהבהרנו נקודה חשובה זו, אפשר להתחיל.

1. כריךחביתה עם ירקות צבעוניים

בנימה בריאותית: החביתה היא בסיס מצוין לכריך שמשלב חלבון ומרקם אוורירי, אבל תוספת הירקות לא תתקבל בברכה אצל כל ילד. רוב הילדים יעדיפו את הירקות בשקית בצד, אחרת הכריך הופך רך ורטוב. לא כיף.

בנימה הורית: אל תוסיפו גבינה, לבן, קוטג' או כל ממרח אחר אלא אם כן הילד מבקש בפירוש. והכי חשוב: אל תוסיפו עגבנייה! תודו לי אחר כך.

אל תוסיפו עגבניה!

2. טוסט גבינה צהובה וקטשופ

מלך הכריכים הישראלים. זהו ללא ספק אחד הכריכים הקלאסיים שהילדים תמיד שמחים לקבל. לחם קלוי עם גבינה צהובה נמסה וקטשופ – טעים וממלא.

נימה בריאותית: לא בטוחה שיש. טוב, אולי קצת סידן (תלוי את מי שואלים).

נימה הורית: לכו על זה, רק אל תעטפו במפית נייר.

3. כריך חמאת בוטנים

כריך שנוי במחלוקת. חלק מהילדים אוהבים סנדוויץ עם ממרח "במבה", וחלק לא מוכנים לגעת.

נימה בריאותית: חמאת בוטנים נחשבת לחלבון בריא למדי, והומצאה על ידי רופא כתחליף לבשר, אז מי אנחנו שנתווכח?!

נימה הורית: אל תנסו בלי לשאול קודם.

4. כריך טונה עם מיונז

אני יודעת, זה כריך מחלוקת נוסף. יש ילדים שיעופו על זה, ויש ילדים שיחזירו לתיק (הריח בהתאם). בדקו עם הילדון העדפות. לעולם אל תכינו כי קראתם בכתבה.

נימה בריאותית: טונה זה חלבון.

נימה הורית: הילדים אוהבים את השילוב? זכיתם. קנו מלאי טונה וקחו בחשבון שיום אחד בהיר הם יודיעו ב-08:00 בבוקר שנמאס להם.

5. שמן זית וזעתר

תאמינו או לא, היתה תקופה מיוחדת בחיי שבה אחד הילדים שלי אהב מאוד כריך שמן זית וזעתר. זה נשמע חלוצי מעט, אבל באמת שלא היתה כאן שום סגפנות, חלוציות או צדקנות יתר מצידו – הילד פשוט אהב את הטעם (וזה עבר לו אחרי כמה חודשים, כמובן).

נימה בריאותית: עשיר בנוגדי חמצון, וגם די מקורי.

נימה הורית: נראה קצת עלוב, בינינו. אבל אם הוא אוכל – מה אכפת לכם?!

ולסיום, רשימת כריכים שחוזרים הביתה כמעט תמיד:

• כריכי גבינה ועגבנייה למיניהם. הופכים רטובים ו"מושים" – רוב הילדים לא אוהבים את המרקם.
• כריכי אבוקדו. גם אם אתם בית חובב אבוקדו – בכריך זה בדרך כלל לא מחזיק מעמד. התגובות נעות מ"אמא, זה נהיה שחור", עד ל"אבא, אני לא אוהב אבוקדו עם לימון".
• כריכי חומוס, מטבוחה שנשארה משבת, ממרחים מיוחדים כמו פסטו, וכל כריך שכולל ירקות רטובים. איך אני יודעת? חברה סיפרה לי.

בואו נודה באמת – הילדים שלנו לא צריכים אמנות מודרנית בתוך כריך. אז נכון, אנחנו רואים לפעמים תמונות של כריכים בצורת פרצופים או חדי-קרן עשויים מעיגולי מלפפון ופיסות גזר, אבל רוב הילדים מעדיפים משהו קצת יותר "רגיל". אז שמרו על זה פשוט וטעים – ואולי, רק אולי, הם באמת יאכלו.

בהצלחה!

יש לכם רעיונות נוספים לכריכים שלא חוזרים הביתה? הילדים שלכם מדהימים ואוכלים הכל, אפילו כריכי נבטים? כתבו לנו בתגובות.