המצווה שאתם מתעצלים לקיים – והחפץ חיים מסביר למה אתם מפסידים בגדול

ישנן מצוות רבות שאנו מקיימים בשמחה ובהשקעה, כמו סוכה, לולב ותפילין, אך יש מצווה אחת שרבים מתעצלים לקיים – גמילות חסדים. אנחנו נוטים לחשוב שזהו רק מעשה טוב או הנהגה מוסרית, אך האמת היא שמדובר במצווה מהתורה, עם שכר עצום שאי אפשר להתעלם ממנו. למה אנחנו מזניחים אותה? והאם אנחנו באמת מבינים את ההפסד הגדול בכך?

כך כותב החפץ חיים בספרו "אהבת חסד":

"ויש אנשים שרפוי המצווה של גמילות חסד בידם מחמת העלם ידיעה. הינו, שנעלם מאתם גודל חיוב של המצווה וגודל שכרה. שהם סוברים שהיא רק הנהגה ישרה ומידה טובה בעלמא, ואינם יודעים שהיא מצוות עשה דאורייתא, כמו סוכה ולולב ותפילין".

החפץ חיים מסביר שיש אנשים שמקיימים גמילות חסד רק כמנהג טוב ולא מבינים שזו מצווה מהתורה, כמו סוכה ולולב. חוסר הידיעה על גודל החיוב והשכר של המצווה גורם להם לא להשקיע בה מספיק, למרות שזו מצווה חשובה מהתורה.

מוסיף החפץ חיים:

"ראה אחי, כמה חסרים אנו במצווה הזו, הלא כמה טרחות מטריח האיש הישראלי בסוכה ולולב וכהאי גונא בכל המצות לעשותן על גדר השלמות, וחס ושלום, אינו עצב כלל אחר כך על טרחתו, אדרבה, שמח שזיכהו ה', שהיה לו טרחה על מצותיו של הקדוש ברוך הוא, ועל שזכה להשיג המצווה. ובאמת, כן ראוי להיות, כשנתבונן בזה שהאדם, שהוא בריה קטנה, וימיו קצובים, וסופו להיות עפר עומד על הארץ, וזוכה לשרת לה' אלהי השמים כאחד מצבא המרום אשר במרום".

החפץ חיים מדגיש כמה אנחנו חסרים במצוות גמילות חסד בהשוואה לטרחה שאנו משקיעים במצוות אחרות כמו סוכה ולולב. אנשים טורחים רבות לקיים מצוות בשלמות ושמחים על כך, למרות הקושי. המחבר מדגיש שזו הגישה הנכונה, כשמבינים שהאדם הקטן והזמני זוכה לשרת את ה' ולהשיג מצוותיו, דבר שגורם לו לשמחה ולא לעצב על הטרחה.

"ואילו במצווה של גמילות חסדים, כמה עניה היא בדעתנו, שמפני טירחה קטנה אנו דוחין אותה. ואפילו כשאנו עושין אותה לפעמים, היא בקושי ובצער ושלא בשמחה כלל".

מסביר החפץ חיים שבמצוות גמילות חסדים אנחנו לעיתים מזלזלים, ובגלל מעט טרחה נמנעים מלקיימה. גם כשאנו עושים גמילות חסדים, זה נעשה בקושי וללא שמחה, בניגוד למצוות אחרות שבהן אנו טורחים בשמחה רבה.

החפץ חיים נותן דוגמה:

"ואצייר פרט אחד, וממנו יקיש המשכיל לכל כיוצא בזה. כגון: אם יפגע אחד בחברו ברחוב ויאמר לו: 'אחי, הלווני איזה רובל כסף על זמן קצר, אפילו אם הוא בטוח בעיניו, יזדמן לפעמים, שישיב לו מאה תירוצים לדחותו. פעם יאמר לו: 'אני מתעצל לחזר לביתי'; 'היה לך לצמצם ולבוא אלי, כשהייתי בביתי'. ופעם יאמר לו: 'שטר ממון של עשרה רובלי כסף יש לי, ואיני רוצה לפרטה'. ופעם יאמר לו: 'לך אצל פלוני ופלוני, וכהאי גוונא כמה דחויים'. ואפילו כשהרבה הנעלב להתאונן לפניו, והוא חוזר לביתו, או שפורט השטר ממון ומלווה לו, הוא בקושי ובצער, ושלא בשמחה כלל, כי אם בפנים זעומות, עבור הטרחה שהיה לו על ידו.

החפץ חיים מתאר מצב שבו אדם מבקש מחברו הלוואה קטנה, אך במקום לעזור מיד, החבר מוצא תירוצים שונים כדי לדחות אותו. אפילו כשהוא בסופו של דבר נענה לבקשה, זה נעשה בחוסר רצון, בקושי, וללא שמחה, אלא עם פנים זועפות על הטרחה שנגרמה לו.

"התבונן אחי, אילו היה פוגע אותך ברחוב איש אחד, שהוא מחזיק בידך לאיש אמת, והיה אומר לך: 'חזור, אחי, מהר לביתך, ואספר לפניך איזה עסק גדול, שתרוויח על ידי זה סך גדול בעזרת ה'; וגם אין צריך לזה ממון הרבה על כסף קדימה, שמניחין על העסק רק איזה רובלי כסף. ולי תיתן גם כן דבר מועט בשביל זה, כשייגמר העסק - האם היית אומר לו: 'אני מתעצל לחזר לביתי, או לפרוט מטבע הגדולה שיש לי; לך אצל פלוני ופלוני, והם יקחו את העסק הזה?' אלא בשמחה רבה היית חוזר תכף לביתך להתבונן בעסק הזה, איך להשיגו. ואם היית רואה, שהעסק נגמר בכי טוב, כמה מהתשואות חן היית נותן לאיש הזה, על שיעצך לקח העסק הזה".

החפץ חיים מדגיש שאם מישהו היה מציע לך עסקה רווחית וקלה, היית ממהר לבצע אותה בשמחה וללא היסוס. לא היית מעלה תירוצים או דוחה את ההזדמנות, אלא היית אסיר תודה לאדם שהפנה אותך לעסקה הזו. הרעיון הוא להראות את הפער בין הלהיטות לרווח חומרי לבין החוסר התלהבות לקיום מצוות גמילות חסדים.

מסכם החפץ חיים את דבריו:

"כן ממש בענייננו. כשבא אחד להציע לפניך איזה עסק של גמילות חסדים, הלא לעצמו של הלווה - המקבל החסד - הוא עסק קטן להרוויח על ידי זה איזה גרגירי כסף, ולך המלווה העושה חסד - הלא מציע לפניך עסק גדול של מצות עשה דאורייתא, שאין קץ למתן שכרן, היה לך לשמח ולקבלו בפנים צהובות ולרוץ אחר המצווה, אם עזרך השם יתברך, שבכוחך לעשות חסד. וכמו שכתוב (משלי כ"א כ"א): 'רודף צדקה וחסד ימצא חיים וגו''. (וכזה איתא בדברי חז''ל: 'יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית'). אין זאת, בעוונותינו הרבים, כי אם שהיצר הרע מקטין עד מאד את המצווה הזאת בעינינו, ומחשיבה להנהגה ישרה בעלמא. על כן העצה היעוצה לזה, שילמד המצווה הזאת את גודל חיובה בפוסקים המבארים אותה, וגם יתבונן תמיד באגדות חז''ל, שביארו לנו את גודל עניינה ושכרה, ואז ינגף היצר".

בסיכום דבריו אומר החפץ חיים שהלוואת כסף למישהו נזקק היא כמו עסקה משתלמת: הלווה מקבל מעט כסף, אבל המלווה זוכה במצוות עשה מהתורה עם שכר אינסופי. לכן, על המלווה לשמוח ולעשות זאת בשמחה ובמהירות, כי זו הזדמנות עצומה. הבעיה היא שהיצר הרע מקטין את ערך המצווה בעינינו, ומציג אותה כמעשה רגיל ולא כמצווה חשובה. הפתרון לכך, לפי המחבר, הוא ללמוד את גודל החיוב והחשיבות של גמילות חסדים בפוסקים ובדברי חז"ל, כדי להבין את ערכה ולגבור על היצר.

המצווה הזו, שכה רבים מתעלמים ממנה מתוך עצלות או חוסר הבנה, היא הזדמנות עצומה להרוויח שכר בלתי מוגבל. במקום לראות בה עול או טורח, הגיע הזמן להבין את ערכה האמיתי ולגשת אליה בשמחה ובחיוך. בכל פעם שאתם מקיימים גמילות חסד, אתם לא רק עוזרים לאחרים – אתם מבטיחים לעצמכם ברכה ושכר שאין להם סוף. אל תפספסו את ההזדמנות הזו!  

הרב זמיר כהן בשיעור מרתק: על אלו 3 דברים העולם עומד?