אומה בשליחות (י"א): השפעת אברהם אבינו על תרבויות העולם העתיק

התורה לא פירטה איך השיג אברהם את הניצחון על ארבעת המלכים, ומה היו תוצאותיו, אך אומות העולם שמרו זיכרונות רבים ושונים על אברהם אבינו. במאה הרביעית לפני הספירה, בימי אנשי כנסת הגדולה, חי בעיר אבדירה סופר בשם היקאטיוס, שכתב ספרי היסטוריה רבים, ואחד מהם הוקדש לאברהם, אביהם של היהודים. הספר אינו נמצא בידינו כיום, אבל במאה ה-1 לפני הספירה הוא היה מצוי אצל רבים. ההיסטוריון היווני דיודורוס סיקילוס, שכתב את תולדות האנושות בארבעים כרכים, מצטט ממנו. גם יוסף בן מתתיהו מצטט מספר זה, וכותב: "הספר מצוי בספריות וכל אחד יכול לקראו". סופרים נוספים ציטטו זיכרונות על אברהם אבי היהודים, ביניהם אופולמוס מהמאה ה-3 לפני הספירה, ניקולאוס איש דמשק ועוד.

בספרים אלו מסופר כי אברהם שלט בדמשק. אחרי שנסוגו ארבעת המלכים וחזרו לבבל, אברהם נחשב לשליט של אזור סוריה. לדבריהם, יושבי סוריה יודעים להצביע היכן התגורר אברהם באותו זמן, והמקום מכונה "מגורי אברהם". סופר בבלי קדום בשם בירוסוס, שאסף את המסורות הבבליות, כותב שאבי העברים היה ידוע בבבל הקדומה, והיה דור עשירי אחרי המבול. במאה ה-13 לספירה, לפני שבע מאות שנה, גילה הבישוף הסורי באר הבריאס ספריה עתיקה בבגדד, ובה כתבים בבליים עתיקים המתארים את אברהם אבינו מנקודת מבטם. הוא ציטט בכתביו מתוך הספרים האלו. הספרייה הזו נשרפה זמן קצר לאחר מכן, בזמן הכיבוש המונגולי של האזור. לפי הספרים האלו, אברהם נפגש עם כהנים מצריים ולימד אותם דברים שונים, הוא לימד לרבים גם את חכמת האסטרונומיה והתכונה.

יתכן שבעיני עובדי אלילים בכנען נחשב אברהם אפילו כאל, כי פילון מגבל, שכתב את המיתוסים הכנעניים, מספר על אל שחי בכנען והקריב את בנו. חלק מאותם אלו שנחשבו בהמשך כ"אלים" היו אנשים בעלי קומה וגבורה יוצאי דופן, שעם הזמן הסיפורים עליהם הפכו לסיפורים על "אלים", כביכול, וכפי שמסביר המלבי"ם את הכתוב בתורה על "בני האלהים" – "המה הגיבורים אשר מעולם אנשי השם". אין אלו באמת "אלים", אלא רק אנשים גיבורים ואנשי שם שהיו בעבר, ובסיפורים עליהם החשיבום כאילו הם אלים.

אין ספק שאברהם היה אב המון גויים ונערץ בפי כל עמי האזור, שנים רבות לפני שבאו לעולם הנצרות והאיסלאם. אגב, אף על פי שבישראל בתקופת המקרא לא היה מקובל לקרוא על שם האבות, ואין אנו מוצאים אנשים שנקראו בשמות אברהם, יצחק, יעקב וכדומה, וגם לא מקומות – היה בנגב עיר או מקום שנקרא "חגר אברם". כך מספר פרעה שישק, שפלש לארץ במאה העשירית (אחרי מותו של שלמה המלך), כי מצא בנגב בין ירוחם ובין ערד מקום בשם "חגר אברם". חגר – חומה, מקום מוקף חומה שנקרא על שם אברם. מעניין כי המקום שימר את שמו של אברם לפני שה' קרא שמו אברהם, או ששישק לא קלט את השם המדויק של המקום. יתכן שמקום זה הוא באר שבע, העיר שאותה ייסד אברהם.