פרשת כי תצא: כשיש אהבה – אין אוכל טוב יותר מהאוכל של אשתך

תורת ישראל מעניקה חשיבות עליונה למוסד הנישואין. פעמים ואין ברירה אלא להתגרש. בפרשת השבוע מובאים פסוקים העוסקים בענייני גירושין: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ, וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר, וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ" (דברים כ"ד, א'). מסכת "גיטין" עוסקת בפרטי הלכות גיטין, ונתמקד במשנה האחרונה של מסכת גיטין.

מה הם התנאים המצדיקים גירושין בין איש לאישה? נעיין במשנה, ונבין ממנה כיצד חכמים התייחסו לנישואין.

המשנה האחרונה כותבת כך: "בית שמאי אומרים, לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערווה, שנאמר (דברים כ"ד) 'כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר'. ובית הלל אומרים, אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר (שם) 'כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר'. רבי עקיבא אומר, אפילו מצא אחרת נאה הימנה, שנאמר (שם) 'וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו'". נבאר את המחלוקת.

בית שמאי אומרים שגירושין הם מוצדקים רק במקרים של מעשים חמורים, כדוגמת בגידה וכדומה, ולראיה הם מביאים את הפסוק בפרשתנו: "כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר".

בית הלל אומרים, שגירושין מוצדקים אפילו אם רק הקדיחה תבשילו, כלומר, שרפה את האוכל של בעלה. לראיה מביאים בית הלל את אותו פסוק – "כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר". למה התורה כותבת את המילה "דבר"? מהמילה הזו הם לומדים שאפשר לגרש לא רק כתוצאה ממעשה חמור, אלא גם כתוצאה מכל דבר לא טוב שהאישה עשתה, כדוגמת הקדיחה תבשילו (רש"י).

רבי עקיבא אומר, שגירושים מוצדקים אפילו הבעל מצא אישה אחרת, נאה יותר מאשתו, שנאמר "וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו".

את בית שמאי – ניתן להבין. כשיש אירועים חמורים שפוגעים בנאמנות, הגירושין מוצדקים בהחלט. אולם כל עוד לא חוצים את הקווים האדומים, אין הצדקה לגירושין.

מה ההיגיון בדברי בית הלל? בגלל שהאישה שרפה את המאכלים של בעלה, לכן צריך להתגרש? בפרט שיודעים אנו את דבריו המפורסמים של הלל: "הווי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום". במדרש "אבות דרבי נתן" מובא שאהרן הכהן התאמץ מאוד בהטלת שלום בין איש לאשתו. איך יכול להיות שבית הלל סוברים שבעל יכול לגרש את אשתו רק בגלל שהיא הקדיחה את תבשילו?

חלק מהמפרשים אומרים, שכוונת דברי בית הלל במקרה שהיא שורפת את המאכלים של בעלה בכוונה תחילה. היא רוצה לגרום לבעלה לא טוב ולא נעים.

תכף נחזור לדברי בית הלל, אולם השאלה הגדולה היא, איך אפשר להבין את רבי עקיבא? איך יכול להיות שככה רבי עקיבא אומר? וכי רק בגלל שהבעל מצא נאה הימנה זה כבר סיבה להתגרש? היתכן? בפרט שרבי עקיבא עצמו אומר במסכת שבת (כה ע"ב) "איזהו עשיר? כל שיש לו אישה נאה במעשים" (עיין שם בתלמוד). מן הסתם רבי עקיבא דיבר מתוך ניסיון אישי לו עם רחל אשתו, בתו של כלבא שבוע. איך יכול להיות שרבי עקיבא אומר שאם אתה מוצא אישה יותר נאה מאשתך זה כבר עילה לגירושין?

מה עומק העניין?

ספר "אדם וביתו" (ר' יוסף דוב סולובייצ'יק) אומר רעיון מדהים.

המשנה מלמדת אותנו מהי זוגיות אמיתית. איך זוג צריך לחיות.

המשנה כאן לא מדברת על גט כפשוטו. ברור לכולם, שכאשר זוג כבר נמצאים בבית הדין והבעל נותן לאשתו גט כדת משה וישראל, ברור לכולם שזהו סוף התהליך של הגירושין. זהו שלב הלכתי שחייבים לעשות. אולם אין ספק שהגירושין האמיתיים, הפנימיים, התחילו הרבה קודם לכן, לפעמים אפילו עשרות שנים קודם לכן – בסלון, במטבח, בתוך הלב.

באה המשנה ואומרת – מתי מתחיל הגירושין האמיתיים בין איש לאשתו? מהו הסימפטום הראשוני שכאשר הוא מופיע אתה יכול להגיד – הזוג הזה כבר לא נשוי כמו שצריך, וקיים סיכוי סביר שהוא יסיים את השותפות שלהם בבית הדין? אחרי שלמדנו בכל מסכת גיטין איך עושים גט כשר לפי ההלכה, באה המשנה האחרונה ומדברת לא רק על גט פיזי, אלא על גט פנימי. וכאן השאלה הגדולה – מתי זוג יודע שהם גרושים אף על פי שהם עדיין בבית אחד? יכולים אנו לראות זוג נשוי מבחינת ההלכה, גרים ביחד, אבל הלבבות כבר התגרשו מזמן. מתי אדם יודע שמשהו קורה כאן, ואם הם לא מתקנים את המצב ביניהם כאן ועכשיו – זה יסתיים בגט פיזי?

בית שמאי אומרים – כאשר קרה משהו דרמטי, כי מצא בה ערוות דבר. כל עוד לא קרה משהו דרמטי, ודאי שצריך לתקן, אבל עדיין אפשר להחזיק מעמד, והם עדיין נקראים זוג נשוי.

בית הלל אומרים – אפילו אם אין משהו דרמטי, עדיין, אם אישה מסוגלת לשרוף בכוונה את המאכלים של בעלה, אם היא אוהבת להציק – משהו קורה כאן. אלה לא נישואין כפי שהם צריכים להיראות, ומתחיל כאן תהליך של גירושין.

אבל זה עמוק יותר. בית הלל מדברים גם לבעל – אם אתה נשוי לאישה טובה, והיא עשתה עבורך תבשיל, וכל מה שיש לך להגיד על האוכל שלה הוא שהוא שרוף – אתה לא נשוי באמת. כלומר, בית הלל מסתכלים על נישואין אידיאליים, ואומרים – אם היית באמת קשור לאשתך כמו שצריך, היית אוהב כל דבר שלה, ולא היית חושב על אוכל ממקום אחר. האוכל של אשתך טעים לא בגלל שהיא בשלנית, אלא כי היא בישלה את זה. כמו שכל הורה בטוח שהילד שלו הכי מתוק בעולם, כי הוא שלו. כשאדם נשוי באושר, כשיש זוגיות טובה, אין דבר כזה "הקדיחה תבשילו". "הקדיחה תבשילו" זהו ביטוי לכל דבר שהאישה עושה והבעל לא מרוצה. כשיש אהבה – אין אוכל טוב יותר מהאוכל של אשתך, או מכל דבר אחר שהיא עושה. אלה המושגים של בית הלל.

רבי עקיבא מעלה את מושג הנישואין לגבהים חדשים. רבי עקיבא מגדיר מהי זוגיות אמיתית. מתי יודעים שזוג לא נשוי באמת, והוא כבר פספס את הנישואין שהתורה מדברת עליהם? אם אדם הולך ברחוב, ורואה מישהי נאה יותר מאשתו. רבי עקיבא מדבר על האידיאל היהודי. זוגיות יהודית וקשר אמיתי גורם לכך שאתה לא רואה אישה יפה יותר ברחוב, כי יש לך את אשתך. אם אתה רואה מישהי יפה יותר – תנסה לתקן מהר את המצב, כי משהו כאן לא עובד.