קהילת האלברשטאדט: סיפורו של בנקאי יהודי ששינה את גורל העיר

העיר האלברשטאדט בגרמניה נודעה כמעוז היהדות החרדית. היתה בה קהילה יהודית גדולה, כולל אברכים, בית מדרש ואפילו לא רפורמי אחד. בקהילה כיהנו רבני משפחת אויערבך המפורסמים. כולל האברכים תמך בלומדי תורה, וניהל ספרייה גדולה במשך מאתיים שנה ברצף.

איך תפסה האלברשטאדט את המקום החשוב הזה? את זאת סיבבה ההשגחה בעטיו של אדם אחד, שחי שנים רבות קודם לכן.

יששכר ברנד להמן נולד בהאלברשטאדט בשנת התכ"א, 1661. בנעוריו למד בישיבה, ולאחר מכן למד מתמטיקה אצל המלומד המפורסם לייבניץ. הוא עסק בבנקאות והתפרנס יפה, אך לא משהו ראוי לציון.

בשנת 1696 שמע להמן כי הקורפירסט מסקסוניה, אוגוסט השני, החליט כי ביכולתו להיות מלך פולין. לשם כך צריכים כסף, הרבה כסף, ואפילו הרבה יותר ממה שהנסיך אוגוסט יכל להרשות לעצמו. אבל כאשר יהיה מלך, יוכל להחזיר...

כאן נכנס לתמונה הבנקאי הצעיר. הוא הציע לנסיך אוגוסט לנהל את העסקה הכלכלית הכבירה הזו. להמן ינצל את קשריו בכל רחבי אירופה, אצל עשירים יהודים ולא יהודים, הוא ישיג הלוואות ענק, הוא ימצא קונים לאחוזותיו של אוגוסט בגרמניה, והסכום העצום יגיע בתאריך. היתה זו עסקה עצומה, שאף אחד אחר לא יכל לעמוד בה, אבל להמן עמד בה בהצלחה. הוא גייס עשרה מיליון טאהלר. חלק מהכסף שימש כשוחד לאצילים הפולנים שהשתתפו בהצבעה. מולו התמודד מועמד מטעם מלך צרפת, אבל הכסף של אוגוסט גבר. בשנת 1697, אוגוסט השני הפך למלך פולין, ומיד אחרי טקס ההכתרה המפואר בקרקוב הוא מינה את ברנהרד להמן לשר הכספים שלו. אמנם, פורמלית הדבר היה אסור בחוק, אבל בפועל, להמן היה זה שניהל את כל כספי הממלכה. הוא קיבל אישור לגור בדרדזן, שממנה גורשו היהודים מאה וחמשים שנים קודם לכן, והיה אחד האנשים המשפיעים בממלכה. הוא תיווך בעסקאות מורכבות ודיפלומטיות מול מדינות אחרות, בזמני מלחמה ובזמני שלום.

באחד הימים החליט הנסיך לובומירסקי שהרב צבי הירש ביאלה, מרבני גרמניה, חייב לו הרבה כסף, ולכן הוא חטף את בתו הכלה, יום אחרי חתונתה. ברנהרד להמן שמע על כך ופנה מיד אל המלך, שנזף בנסיך המטורף ואילץ אותו לשחרר את הערבון המוזר שדרש עבור חובו.

ב-1709 נערכה הצבעה נוספת על המלוכה, ואוגוסט זכה בה שוב, הודות לרשת תמיכה שארגן הבנקאי היהודי המוכשר. אוגוסט הכיר לו טובה, ואפשר לו לפתח את הקהילה היהודית הזעירה שבעירו האלברשטאדט. הוא הקים בה קומפלקס גדול של מבנים, החזיק את לומדי התורה ואת הרבנים על חשבונו (משכורת של אברך בקלויז של האלברשטאדט היתה פי שלושה מהשכר הממוצע), והקים קרן שתמשיך לתמוך בקהילה היהודית שהלכה והפכה לאחד מהמרכזים של יהדות גרמניה. ה"קלויז" של האלברשטאדט נודע כמקום של חכמה ותורה לדורות.

להמן הדפיס על חשבונו חמשת אלפים עותקים של התלמוד, והפיצם בכל קהילות גרמניה. ההדפסה עלתה חמשים אלף טאהלר. בשער הש"ס הזה נדפס: "תלמוד גדול שהביא לידי מעשה הקצין והנדיב פרנס ומנהיג כהר"ר בערמן סג"ל בן הר"ר יהודה לימא". הוא היה ער לצרכי היהודים בכל ממלכת פולין, ובכל מקום שהחלו רדיפות או פורענויות – מיד הפעיל את המלך אוגוסט, שיצא לישע היהודים, ואכן פעל גדולות ונצורות.

נינו של להמן היה הסופר המפורסם מאיר להמן, שהיה גם מוסמך לרבנות וגם בעל תואר ד"ר. הוא הקים את כתב העת איזראעליט, שייצג את עמדת הציבור החרדי, היה רבה של קהילת מינץ וחיבר הרבה ספרים לבני הנעורים, המודפסים עד היום במהדורות חדשות. מלבד זאת כתב גם חידושים על הש"ס ועל הירושלמי.