"מַה זֹאת עָשָה סינוואר לָנּו?" למה התרחש הטבח הנורא בעוטף עזה, ומה אנחנו אמורים ללמוד מכך?

בספר חובות הלבבות, בשער התשובה (פרק ו) מונה המחבר ארבעה סוגי תמריצים שעלינו לעשות בהם שימוש כדי להתעורר אל התשובה, והם ארבע מדרגות של תשובה.

ועל אף שהנן ארבע מדרגות זו למעלה מזו, וכל אחת מדרכים אלו היא דרך מובחרת יותר מזו שבאה אחריה, מכל מקום עלינו לנצל כל אחד ממצבים אלו כאשר תהיה לנו ההזדמנות לעשות זאת, וכל אדם מסוגל לעשות שימוש בכל אחד מארבעת מעוררים הללו, בתקופות שונות בחייו.

המדרגה הראשונה שמונה החובות הלבבות היא, כאשר מתרגשת על האדם איזו צרה. בין אם מדובר בצרה גדולה או בצרה קטנה, מצופה מאיתנו לנצל את ההזדמנות הזו כדי לברוח חזרה אל השי“ת; עלינו לשוב על חטאינו, להרבות בקיום המצוות, לתקן את מידותינו והתנהגותנו, וכל מה שכלול במילה ’תשובה'.

כך הגיבו יהודים בכל הדורות כאשר התרגשה עליהם צרה: ”מַה זֹאת עָשָה אֱלקִים לָנּו?“ (בראשית מב, כח). לא "מה זאת עשה היטלר לנו?“,  "מה זאת עשה סינוואר לנו?“, או כל אויב או רשע אחר. כל דבר שאירע היה ”עָשָה אֱלקִים“. ולמה? מדוע הוא עשה את זה? ”לָנו“! הוא עשה את זה בשבילנו. הוי אומר, ”מה אנחנו אמורים ללמוד מכך?“

ְזוהי הגישה היהודית הסטנדרטית: ”נַחְּפשָה דרָכֵינו ונחקֹרָה ונָשּובָה עַד ה‘“ (איכה ג, מ). אם קורה לנו משהו, איננו תולים זאת בשום דבר אחר מלבד המעשים שלנו.

ומי שלא בטוח באיזה מעשים מדובר - אחרי הכל, איזה בןְ אדם אינו חושב שהוא צדיק? אזי ”נַחפשָה“ - צריך לחפש.

צריך לחשוב במשך זמן רב ולגלות את הסיבות הנסתרות בחיינו, בהתנהגותנו, שמחמתן אירע לנו דבר כזה.

זו העצה שמעניקים לנו חז“ל: ”אם רואה אדם שייסורים באים עליו, יפשפש במעשיו“ (ברכות ה, א) - אל לו להאשים אחרים, אלא עליו לבדוק את המעשים שלו. ואין הכוונה למבט חטוף בביוגרפיה האישית שלו, אלא לבחינה מדוקדקת של מעשיו. עליו לנסות ולהיזכר במעשים שעשה היום, אתמול בלילה, בשבוע שעבר ואפילו עוד יותר אחורה. אולי יש מעשים שלא כהוגן שהוא עשה, שעליהם הוא מעולם לא שב, ואם כן, אולי הוא לא שב עליהם כראוי. עלינו להאשים את עצמנו בייסורים שבאים עלינו.

ומה כלול בייסורים? הכל. גם דברים שהיינו חושבים לתלות אותם בסיבות מובנות. אפילו כאב שיניים או כאב ראש, או אם אדם איבד סכום כסף ברחוב, מה שזה לא יהיה, לא משנה עד כמה הדבר הוא קטן, אל לנו להחמיץ את ההזדמנות הזו, כי שום דבר בעולם הזה אינו מתרחש במקרה. ולכן, האיש הנבון מנצל את ההזדמנויות שנקרות בדרכו, וגם הדבר הקטן ביותר הופך בעיניו לבעל משמעות רבה.