רבי נחמן וקדושי אומן: סודו של בית הקברות שמושך אליו אלפים

בקרוב ראש השנה. רבים נוהרים לאומן מדי שנה בשנה. אך מדוע נקבר רבי נחמן באומן, בעוד מקום מגוריו ופעילותו היה בברסלב?

רבי נחמן נקבר באומן לפי בקשתו, משום שבאומן קבורים הרבה יהודים קדושים שנהרגו על קידוש ה'. קברו נמצא בתוך בית הקברות שבו נקברו בזמנו אותם קדושים. מיהם קדושי אומן?

בשנת 1768, תקכ"ח, מרדו הקוזקים האוקראיניים כנגד מלכות פולין ששלטה בשטח אוקראינה. הם כונו היידמאקים, ומנהיגם היה מקסים זלזניאק. הלה זייף פקודה מהקיסרית יקטרינה השנייה, ששלטה ברוסיה, כביכול היא מצווה על הקוזקים לטבוח בפולנים וביהודים, והיא תגן עליהם. הגושפנקה של הקיסרית השפיעה על הקוזקים להרגיש חופשיים לעשות כרצונם.

ב-17 ביוני צרו הקוזקים על העיר אומן. אחרי מצור של שלשה ימים, ב-20 ביוני, ה' בתמוז, הם פרצו את חומות העיר. מתחילה נלחמו האצילים הפולנים לצד היהודים (בקרב זה נפלה בתו של האציל הפולני, סופיה, ועל שמה "גן סופיה" הקרוב לקבר רבי נחמן), עד שמפקד חיל המצב הפולני, איוון גונטה, החליט לשתף פעולה עם הקוזקים, ולהילחם יחדיו מול היהודים. שלשת אלפים היהודים שהיו באומן התבצרו בבית הכנסת. הפורעים התקרבו לבית הכנסת, וניסו לפגוע ביהודים.

(צילום: shutterstock)

סופר בן הזמן מתאר: "היה יהודי אחד שנקרא רבי ליבש משאריגרוד שדמו רתח כמו דג המטוגן במחבת, והוא אחז בחרב והרג לפחות כעשרים פוחזים. ועוד אחד היה בתוכם שנקרא משה מנקר, שהתגבר אף יותר ושחט כמה פוחזים בסכינו".

אלו היו אכן גילויי גבורה, אלא שזה לא מה שעזר להביס את הפורעים. עקב בגידתו של חיל המצב הפולני, היה ברשותם תותח והם טווחו אל בית הכנסת, מאות נהרגו כבר בהפגזה הראשונה, והפורעים הציעו ללכודים בבית הכנסת לצאת החוצה ולהתנצר, וכך יהיו חייהם לשלל. הם הקימו שער קטן והכריזו: כל מי שיעבור דרך השער, יתנצר, ויינצל. אך אף אחד מכל אלפי היהודים לא ההין להציל את חייו על ידי איבוד עולמו.

הקוזקים הרגו את כולם באכזריות רבה. היסטוריון אחר מתאר: "הפוחזים עשו הריגה גדולה בבית המדרש, שהיה הדם שותת למעלה מן האסקופות. ואחר זה הוציאו את כל ספרי תורה מבית הכנסת ומבית המדרש ושטחום בחוצות ורמסו אותם ברגלי סוסיהם".

מחוץ לעיר פגשו הקוזקים עגלות של יהודים שרצו לברוח, והרגו את כולם. אך חמישים יהודים הצליחו להינצל על ידי כך שהתחבאו במערה יחד עם צדיק בשם רבי דוד חזן, שכבר הבעל שם טוב אמר עליו ש"יציל חמישים יהודים".

אלפים רבים של יהודים נהרגו באותו טבח. הדעות חלוקות לגבי המספרים. הפורעים המשיכו לעיירות מפורסמות פחות באזור, אבל הטבח באומן נזכר לדורות כטבח אכזרי במיוחד.

לאחר הטבח ניהלו השלטונות משפט מול ראשי הפורעים. מפקד חיל המצב הפולני, גונטה, נידון למוות על ידי מלכות פולין, והוצא להורג בעינויים מיידית. זלזניאק נשפט על ידי הקיסרית הרוסיה, שאת הצו שלה זייף, ונידון למאסר עולם בסיביר ולעבודת פרך. אך לכל היהודים הטבוחים שנהרגו על קידוש ה', זה כבר היה מאוחר מדי.

על הטבח הזה התחברו קינות מיוחדות, רבי אברהם אפשטיין כתב בקינתו: "ארץ אל תכסי דמם ואל יהיה מקום לזעקתם. עד ישקיף וירא ה' מן השמים וינקום נקמתו ונקמת עמו ונקמת תורתו ונקמת דם עבדיו השפוך כמים".

גם רבי דוד חזן כתב קינה על הטבח, ויום ה' בתמוז הוחזק בעיירת אומן כיום צום.

רבי נחמן מברסלב, שנולד 4 שנים אחרי הטבח, ביקש להיקבר בקרב קדושי אומן, ואמר: "כאן מקום טוב לשכב", ואכן, בקשתו התמלאה והוא נקבר עמם, וכך זוכים גם קדושי אומן לפקידת כל החסידים העולים לקברו של רבי נחמן.

וכך כתוב בחיי מוהר"ן: "הפליג מאוד בשבח הבית החיים של אומן. כי מונחים שם כמה קדושים אלפים ורבבות. כי שם הייתה ההריגה הגדולה בעת הבריחה, שנהרגו שם אלפים ורבבות נפשות קדושים מישראל, והיה שם קידוש השם הרבה מאוד. וכמה פעמים אמר בפירוש לפני ולפני עוד כמה אנשים שטוב לפניו לשכב שם. מחמת שהיה שם קידוש השם הרבה מאוד, ואחר כך נתקיימו דבריו כולם ונסתלק באומן בבית האיש הנ”ל שנתן לו דירתו כנ”ל, אז המה ראו כן תמהו והבינו כולם שכל עיקר ביאתו לאומן היה בשביל להסתלק שם. כאשר נשמע מפיו בפירוש כמה פעמים.

"ובעניין ישיבתו באומן לא תמלא אוזן משמעו, מה ששמענו קצת מעט מזעיר כטיפה מן הים מפיו הקדוש, ומה שהתנוצץ לנו בשכלנו איזה התנוצצות בזה כפי הדברים ששמעו ברמז מפיו. כי עשה שם באותו הקיץ שיש שם – תיקונים עצומים, נפלאים ונוראים מאוד, ושם עסק ביותר ויותר בעניין תיקון הנשמות כפי שהמובן מהמעשה שסיפור לפנינו בכניסתו לשם".