"הדבר היחיד שניחם אותי, עם פטירתו של אבא, הוא שהספקתי לבקש ממנו סליחה"

נעים להכיר

"אני קרן אדלר, שחקנית, יוצרת, קומיקאית, בעלת תשובה. אני מתגוררת ברחובות, אמא לחמישה כוכבים שאני משתדלת מאוד לגדל לכבודו יתברך, מתוך שמחה, יראה, כבוד, אהבת הזולת, והגשמת כל הכוחות הטמונים בהם להאיר את העולם. אני נשואה לעידו, שחקן בעצמו, והיום שוטר באופנועים בני ברק, ומאמן כושר לגברים.

"בעזרתו של עידו אני כותבת כיום את מופע הסטנדאפ הראשון שלי, ואף מופיעה על מסע התשובה שלי בהצגה 'בזכותו אני כאן', ובקרוב מסיימת לימודי מדריכת כושר, כך שאוכל לא רק להצחיק נשים, אלא גם לגרום להן להיות בריאות וחזקות יותר".

מה בעיקר השתנה אצלך מאז שחזרת בתשובה?

"מה לא? הכל השתנה! ההסתכלות שלי על העולם, הדעות, החלומות, הרצונות, החיצוניות, אופן ההתנהלות, עבודת המידות שהכרתי, מבלי שידעתי קודם לכן שקיימת בכלל. אמנם באופיי נשארתי אותה קרן, אבל המבט מהצד השתנה לחלוטין".

מהם האתגרים העיקריים של בעל תשובה?

"האתגרים אורבים לנו בכל פינה. אבל בינינו, מי לא נתקל באתגרים? החיים הם מסע של התמודדות לכולנו".

איך היה נראה האלול הראשון שלך, אחרי שחזרת בתשובה?

"הוא היה מדהים. עד אז פשוט לא האמנתי שיש משמעות לראש השנה, והוא לא רק יום של ארוחות. כל ההבנה הזו שלא מגישים סתם כך סימנים לשולחן אלא יש להם משמעות, ויש גם חיפוש במעשים, חשבון הנפש, ובעיקר – הזדמנות אמיתית לתקן ולראות איך להשתפר, להיות תמיד עם המבט לעתיד ולחשוב איך אני מתקדמת בכל תחומי החיים. זה פשוט קסם לי. עד אז לא ידעתי כמה עומק יש בכל רגע ורגע בחיי היום-יום של יהודי, וזה מה שהתחוור לי באלול הראשון. את ההתרגשות הזו אני מנסה לשמר עד היום".

מתי הייתה הפעם האחרונה בה ביקשת סליחה?

"ביקשתי סליחה אתמול. אמא שלי הייתה אצלי, והייתי בלחץ מכך שאני צריכה לצלם סרטון שיווקי שביקשו ממני, ולא כל כך התייחסתי כשהילדים שלי התגודדו סביבה. אז כן, התנצלתי לפני אמא, ובאופן כללי אין לי בעיה להתנצל. בטבעי אני אדם של חשבון הנפש ואני מרגישה שאעשה רק טוב לעצמי אם אתנצל ואעשה תשובה. אגב, אם מדברים על בקשת סליחה, אבי נפטר לפני כמה שנים בראש חודש מרחשוון, והדבר שהכי ניחם אותי הוא שבכיפור עוד הספקתי לשוחח איתו ולבקש ממנו סליחה. זה דבר כל כך חשוב ועצום".

תובנות חדשות בעקבות השנה האחרונה?

"התובנה החשובה ביותר היא כיבוד הורים. אני שמחה לשתף שעברתי קורס כיבוד הורים אצל הרבנית אהובה צוקרמן ויעל רט שנתנו לי טיפת רפואת נפש בנושא הזה. היו בקורס נשים מכל גווני המגזר הדתי והחרדי וכולן נדהמו עד כמה אפשר לחדד את המצווה הזו עוד ועוד, וכמה לדייק אותה. זה מביא רפואה ומנוחת הנפש, ואפילו עוזר בבעיות נפשיות ממש. כי הרעיון הוא לדעת שכל השפע שלנו מגיע מהענווה שלנו כלפי ההורים, להבין שכל המסלול שלנו מדויק, שאין שום בלבולים מאת הבורא ושנבין שלעולם לא נצליח לשבת במקום של אבא או אמא, לא רק מבחינה פיזית כפי שמצווה מאתנו, אלא גם מבחינה נפשית. עצם ההבנה הזו נותנת שקט ושמחה פנימית גדולה.

"כשנמצאים במקום של ענווה כלפי ההורים זה מקרין על כל התגובות שלנו מול הסובבים, על הזוגיות שלנו ועל היחס שלנו לילדים. אני חושבת שבתקופה כמו שלנו, כשכל אחד נחוש ונחרץ בדעותיו, חשוב להיות קצת בענווה כלפי העולם, וזה יכול לקרב ולאחד לבבות, שגם ככה שבורים כל כך השנה.

"זה המקום לציין שלפעמים לבעלי תשובה יש הרגשה שהם טובים יותר מהוריהם בגלל שמצאו את האמת, אבל דווקא החזרה בתשובה גרמה לי להבין שהשיבה הביתה - למקורות, נזקפת להם, שיש לי חיבור איתם שלא ינתק לעולם ואני זקוקה להם, לעין הטובה, לעצה הנכונה ולאהבה שלהם. הלוואי שנחזיר להם תמיד אהבה ללא תנאי".

פיוט מהימים הנוראים שאת מתחברת אליו במיוחד?

"'אוחילה לקל'. בכל פעם כשמגיעים לפיוט הזה אני מתרגשת מחדש מהמחשבה על כך שהאדם עורך ומסדר את מה שרוצה להגיד, ועדיין צריך עזרה מהשם. מרגישה שזו התפילה שלי מאז שחזרתי בתשובה - אם פעם רציתי להיות שחקנית על במה בשבילי - היום אני רוצה בשבילו יתברך, ומבקשת שיעזור לי לזכות ולקיים את הפסוק: 'אודך בקהל רב בעם עצום אהללך'".