"ככל אשר יורוך": שיחה מיוחדת במעונו של הגר"ד לאו עם רבני ארגון 'לומדים כהלכה'

המפגש עם הגאון רבי דוד לאו שליט"א, המכהן כרבה הראשי של ישראל, הפתיע אותנו עוד לפני שהרב פתח פיו בדבריו המאירים והמחכימים.

עצם העובדה שהרב התפנה מכל עיסוקיו, עצר את כל סדר יומו עם לוח הזמנים העמוס שנקבע מזה זמן רב, ביקש לא להעביר אליו שיחות טלפון המגיעות מכל רחבי העולם היהודי וקיבל את פנינו באהדה ובחביבות עצומה, גרם לנו להבין עד כמה הרב, שנושא על כתפיו אחריות תורנית והלכתית כבירה, מייחס חשיבות מופלגה למכון 'לומדים כהלכה', עד כמה יקרה בעיניו הפנינה הזוהרת של לימוד וידיעת הלכה למעשה.

אם אינכם יודעים, קוראים נכבדים, הרב לאו שליט"א הוא אחד ממתווי דרכו של מכון 'לומדים כהלכה', ראשי המכון מקבלים ממנו ייעוץ והכוונה באופן שוטף, הרב עובר על חומרי הלימוד בעיון, מחדד את הדוגמאות המעשיות, מנגיש את ההסברים, מדייק את הסיכומים ומייקר עד מאוד את שיטת הלימוד המופלאה שיוצרת יהודים בעלי צורה, יהודים שיודעים הלכה על בוריה.

לרגל הוצאת הגיליון, ביקשנו מהרב להסביר לקוראים על חשיבות לימוד הלכה למעשה, להורות את הדרך בה יש ללמוד ולספר על היכרותו רבת השנים עם מסלול 'פוסק לביתו'.

רוצה להיות פוסק בביתך? הצטרף אלינו למפגש משנה חיים!

הנה דבריו המאירים לפניכם, לא נגענו:

+++

כולנו יודעים שהתורה היא תורה של כל כלל ישראל. הגמרא (שבת פח:) מספרת לפני שהקב"ה נתן לנו את התורה, חמדו אותה מלאכי השרת ואמרו לפניו "חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם?".

הקב"ה נתן למשה רבינו ע"ה לענות את התשובה למלאכים, והתשובה התקבלה. תמצית טענתו של משה רבינו למלאכים היא, שדווקא אנו בעולם המעשה, דווקא אנו שמתעסקים במשא ומתן וחיים בעולם הזה - ראויים לקבל את התורה.

אם כן, הרי הדבר ברור שהתורה הקדושה ניתנה לנו, על תרי"ג מצוותיה, כדי לקיים כל אחת ואחת מהמצוות הללו.

*

לפני שנים ארוכות, בהיותי בחור צעיר לימים, שמעתי מהגאון רבי אביגדור הלוי נבנצל שליט"א, רבה של העיר העתיקה בירושלים, רעיון מדהים שהוא משנה חיים ממש. באותו שבוע היתה פרשת ויקרא, וכך היה אומר ר' אביגדור:

כאשר אדם עשה מעשה, ולאחר מכן התברר שנהג שלא על פי התורה - עליו להביא קרבן.

במקרה שהאדם הסתפק כיצד עליו לנהוג, הוא בא בפני בית הדין או הנשיא ושאל למוצא פיהם מה עליו לעשות, קיבל פסק דין ואכן קיים את הפסק ככתבו וכלשונו, ולאחר מכן התברר שבית הדין או הנשיא טעו בפסק דינם - גם במקרה זה על האדם להביא קרבן חטאת.

לכאורה, שאל הרב נבנצל, אין הדבר מובן.

הרי מצווים אנו "ועשית ככל אשר יורוך", "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל", אפילו אם אמר לך על ימין שהוא שמאל. אם כן, מדוע כאשר בית הדין טעה והורה שלא כהלכה, עליו להביא קרבן?

השיב על כך הגר"א נבנצל, כי אותו יהודי אינו מביא קרבן על המעשה שעשה בשוגג. הוא מביא קרבן על כך שכשאר היה בבית הדין ושמע את פסק ההלכה, הוא לא העמיד את בית הדין על האמת ועל הסברא הנכונה.

נכון, הם אלו שטעו, אבל אם היית עמל בתורה ולומד הלכה למעשה, היית יודע את פסק ההלכה, אולי אפילו היית יושב בעצמך כחלק מהרכב בית הדין ומצליח להעמידם על טעותם ולהביאם לדרך האמת.

ועשית ככל אשר יורוך. אבל האחריות היא שלך!...

רוצה להיות פוסק בביתך? הצטרף אלינו למפגש משנה חיים!

*

ברוך ה' יש כיום הרבה תלמידי חכמים, יהודים ששולטים היטב במסכתות רבות בש"ס ומכירים כל סעיף בשולחן ערוך, אבל יש חוסר גדול ביהודים שיודעים הלכה למעשה.

אינני מדבר על רבנים ומו"צים. גם את זה יש לנו ב"ה למכביר. אבל יהודים שיכולים לפסוק הלכה בביתם אין לנו מספיק, גם כאלה שיושבים באהלה של תורה במשך היום כולו, פעמים רבות נכשלים ואינם יודעים לפסוק הלכה למעשה על השאלות הפשוטות ביותר בהלכות שבת, בשר בחלב, ברכות וכדומה.

לשברון הלב, הדבר מביא לידי מכשולים עצומים ה' ירחם.

בתחילת דרכי כרב, דפקו בביתי בליל שבת זוג צעיר ושאלה בפיהם: בקבוק החלב של התינוק שהיה מונח במקרר נטה על צדו ונשפך ממנו חלב לתוך סיר הטשולנט. נו, שאלה של בשר בחלב - הולכים לשאול את הרב.

אמרתי להם, שלפני שאני עונה על עצם השאלה, יש לי שאלה אליהם: מה מחפש סיר הטשולנט במקרר בליל שבת.

הם הביטו בי כלא מבינים. "כל שבוע אנו עושים כך", הם ענו. בשבת בבוקר, הם שמים את הסיר בגובה מסוים מעל הפלטה, ועד הסעודה הטשולנט מתחמם.

כמובן שהזמנתי אותם לאכול אצלי את סעודת צפרא דשבתא, והסברתי להם שדבר לח כמו טשולנט אסור לחמם בשבת על הפלטה, גם לא מעל כלי נוסף.

מדובר היה על יהודים שמשתתפים בשיעורים וגדלו בבית שומר תורה ומצוות, ועדיין הם לא ידעו כלל הלכתי כל כך בסיסי בהלכות שבת.

רוצה להיות פוסק בביתך? הצטרף אלינו למפגש משנה חיים!

*

יהודים יקרים!

יכול להיות יהודי של צורה העוסק בלימוד כל היום, אך אם אינו עוסק בהלכה למעשה, קרוב לוודאי שהוא יכשל באיסורים חמורים רח"ל.

זכינו שיש בדורנו את מכון 'לומדים כהלכה' ואת מסלול ההוראה 'פוסק לביתו' שמאפשר לכל אחד ואחד, תמורת סכום פעוט, בשיעורים קצרים ובהירים ובתוך תקופה לא ארוכה, לשלוט היטב בסוגיות ההלכתיות הנצרכות בחיי היומיום.

אני אומר את הדברים מתוך היכרות עמוקה עם הרה"ג ר' אהרן דואר שליט"א ראש המכון ועם שיטת הלימוד המופלאה שהוא ייסד בכישרון רב. בזכות השיטה הזו, כל אחד יכול לדעת הלכה למעשה, להבין את היסודות ואת הכללים העומדים מאחורי פסק ההלכה ולהפוך להיות 'פוסק הלכה לביתו'.

הדבר נחוץ במיוחד לא רק כדי שלא לשגות חלילה באורח החיים היהודי, אלא לא פחות מכך - הדבר הכרחי בשביל חינוך הילדים.

זאת יודעים כולם היטב, כי חלק נכבד מידיעת ההלכה למעשה שואב כל אחד ממנהגי ההורים בבית ילדותו. ילד שגדל ורואה כי בביתו נוהגים כהלכה, ידע גם הוא כיצד עליו לנהוג. ילד שמקבל הסבר על ההלכה, מבין את הכלל ההלכתי שעומד מאחורי המעשה, ידע לנהוג כך גם בביתו.

חינוך הילדים הוא בנפשנו. הבה נדאג לכך שהם ידעו עם איזו סכין חותכים את הבצל, איזו ברכה מברכים על מרק עם שקדי מרק ומתי מותר לקרוא לגוי של שבת.

הבה נוודא שהילדים שלנו יודעים איך מכינים סלט ירקות בשבת, מהי מלאכת בורר ומה אסור לחמם מעל הפלטה.

כי עם 'לומדים כהלכה' - קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו.

רוצה להיות פוסק בביתך? הצטרף אלינו למפגש משנה חיים!