למי קראת נער נושר?

לפנימייה אחת לנערים בסיכון הגיע רב שארגן שיעור תורה שבועי. הרב דיבר יפה, בגובה העיניים, על נפש האדם, על המשמעות והתכלית, על כמה שהקב"ה אוהב אותנו, וכמה מעשינו משפיעים בעולם. הרבה נערים הגיעו לשיעורים שלו, ואהבו לשמוע את דברי החכמה של הרב. אבל נער אחד, דודו, סירב בכל תוקף להשתתף בשיעורים האלו. פעם אחת הרב נתקל בו במסדרון, ושאל אותו בידידותיות: "למה אתה לא מגיע לשיעורים שלי?". ענה לו דודו: "אתה לא באמת רוצה ש'שבאבניק' כמוני יגיע לשיעורים שלך".

הרב אמר לו: "תראה, אתה לא חייב לבוא, אלו שיעורי רשות ולא חובה, ולכן זו זכותך המלאה לבחור אם לבוא או לא. אבל יש לי עצה חשובה בשבילך: אף פעם אל תגדיר את עצמך על פי המעשים שלך. הגדרה כמו: 'שבאבניק', 'שמאלני', 'חילוני', 'אתיאיסט' וכו' – היא תמיד לא מדוייקת, כי הגדרות כאלו אינן מגדירות מי אנחנו, הן רק עוסקות במה שאנחנו עושים, או חושבים, אבל זו אינה המהות שלנו! אני לא בא לשאול אותך מה אתה עושה, מה אכלת אתמול, עם מי הסתובבת. זה לא ענייני. אבל אני כן חושב שראוי להגדיר אותך לפי מה שאתה במהות הפנימית שלך. ובמהותך האמיתית, אתה נשמה אלוקית, שחוצבה מתחת כסא הכבוד, בן מלך שעשוי מאבנים טובות. זה מי שאתה!".

הרבה מהשמות לנוער בסיכון מפספסים את הנקודה הזאת. יש כאלו שקוראים להם בשמות כמו "נושרים" (שם נוראי, כי עלה שנשר לעולם לא חוזר, וזה פשוט עוול להגדיר כך נשמות!), "מקולקלים" (גם זה שם נוראי, שמתאים לעולם הקולינריה, ולא לנשמות אלוקיות), "שבאבניקים", "נוער שוליים", "נוער בסיכון", "נוער מנותק" הפסימי כל כך, ושמים עליהם חותמת שמנציחה שמות של מעשים ודעות, שכרגע באמת אינם מושלמים – אבל מי אנחנו שנשפוט? "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו". תפקידנו אינו לסקור את המציאות הנוכחית ("מדבר סקר תרחק"), אלא להיות סוכנים של תקווה, לזרוע זרעים של קירוב ואמונה בלבבות שסביבנו. ולצורך כך, צריך להחליף עדשה לעדשה מולטיפוקלית, שלא רואה רק את המעשים החיצוניים, אלא גם את אור האלוקות שבתוך כל נשמה, כי זו המציאות האמיתית: כל יהודי הוא חלק אלו-ק ממעל ממש, שאולי נמצא בכלים שבורים, אבל תמיד יכול לחזור, תמיד יכול להתהפך, ברגע.

אז צריך להיזהר בדיבור שלנו, ולהימנע ממיתוגים בעייתיים, אפילו אם הנערים לא שומעים. זה משפיע. אם ננסה להתמקד במתיקות ובקדושה של נשמתם (למרות חומות ההגנה שנבנו בעקבות הכאב והקשיים שהם עברו), ונגדיר אותם בהתאם לקדושה הזו, נוכל לאפשר זירוז לתהליכים הנכונים, עם הרבה סבלנות ועין טובה, ובינתיים – להיזהר ממיתוגים בעייתיים, הרחקות ודחיה.